הטרור, הפוליטיקה - והבריחה מכלא גלבוע: מי אתה זכריא זביידי?
מפקד גדודי חללי אל-אקצא בג'נין לשעבר, נהג להתראיין רבות לתקשורת הישראלית, ואף קיים קשר עם טלי פחימה. הפך לפעיל פוליטי, אך המשיך בדרך הטרור. "תמיד השאיר את הנשק כאופציה" • פרופיל
זכריא זביידי, האסיר הביטחוני שנמלט היום (שני) יחד עם חמישה מחבריו לכלא, הוא דמות בולטת בארגוני הטרור הפלסטיניים, אך היה מעורב במהלך השנים גם בפוליטיקה הפלסטינית והתראיין וסוקר פעמים רבות בכלי התקשורת הישראליים.
זביידי, יליד 1976, נחשב לאחד מפעילי הטרור הבולטים באזור יהודה ושומרון. הוא היה מפקד גדודי חללי אל-אקצא של הפת"ח בעיר ג'נין והתגורר שנים רבות במחנה הפליטים, שנחשב כאחד ממעוזי הטרור הקיצוניים בגדה המערבית. הוא נחשד ברצח ישראלים וכאחראי לפיגועים רבים. זביידי שהיה בצעירותו בקשרים חברתיים עם ישראלים רבים, הקצין מאוד עם השנים והתפרסם בעבר, בין היתר, בעקבות הקשר שלו עם הישראלית טלי פחימה.
[brightcove_iframe video_id='the-main-edition-articles-20190520-2103' autoplay='0' credit='' desc='זביידי בריאיון עם צבי יחזקאלי, ינואר 2019' poster='' kid='1_nhxkxprt' duration='242']
בסוף שנות ה-80, במהלך האינתיפאדה הראשונה, היה זביידי כנער שחקן בתיאטרון הילדים שפתחה ארנה מר ח'מיס בג'נין ושיחק באותו הרכב במשך כמה שנים. עם זאת, כבר בגיל צעיר הוא פנה לדרך האלימות נגד ישראל והחל להתעמת עם כוחות הביטחון. לטענתו, עוד כנער יידה אבנים לעבר מכוניות ישראליות ונפצע ברגלו כתוצאה מירי צה"ל. בראשית שנות ה-90 הוא נכלא לתקופה קצרה, אך בהמשך נכלא פעם נוספת, לאחר שהשליך בקבוק תבערה, ונידון למאסר ממושך יותר. לאחר שחרורו מהכלא בשנת 1993, הצטרף למשטרת הרשות הפלסטינית ובהמשך עבד במשך זמן קצר באתרי בנייה בישראל וכן כנהג משאית בשטחי הרשות הפלסטינית.
במהלך האינתיפאדה השנייה חזר זביידי לפעילות טרור. הוא איבד את אימו ואחיו שנהרגו במהלך תקריות ביטחוניות שאירעו בגדה המערבית בשנת 2002. במרץ 2002 פתח צה"ל במבצע חומת מגן, על מנת לעצור את גל הטרור שהשתולל בישראל באותה התקופה. זביידי לחם אז נגד כוחות הביטחון בעירו ג'נין, ולדבריו חש תסכול על כך שאף לא אחד מחבריו הישראלים שהיו בקשר עם אמו לא ניסה ליצור עמו קשר. בראיון בשנת 2006 טען כי "אז ראינו את הפרצוף האמיתי של השמאל הישראלי".
זביידי הוביל את הקו הקיצוני בתוך ארגון הפת"ח והתנגד ב-2003 ליוזמת ההודנה - הפסקת האש בין ישראל והפלסטינים. כוחות הביטחון ניסו לעצור אותו פעמים רבות ובאפריל 2007 הוא נפצע בכתפו במהלך פעילות צה"ל בג'נין. באפריל 2007 נאם זביידי בעצרת בג'נין לציון חמש שנים למבצע חומת מגן ואמר: "אל תכפו עלינו הסדרי פשרה. העם הפלסטיני מכיר את דרכו, הוא יודע כיצד להגן על זכויותיו".
במהלך 2007 לקח זביידי חלק בהסכם המבוקשים עליו הוסכם בין הרשות הפלסטינית וישראל, במטרה לגרום לחלק מאנשי הזרוע הצבאית של הפת"ח לעזוב את דרך האלימות ולהשתלב במנגנוני הרשות. מאוחר יותר, מתח ביקורת קשה על הנהגת הפת"ח והרשות הפלסטינית וטען כי השב"כ והממשלה הפלסטינית הונו את המבוקשים שלקחו חלק בהסכם. בהמשך, ניסה זביידי להיכנס גם לזירה הפוליטית הפלסטינית ועבד במשרד הממשלתי הפלסטיני העוסק בתחום האסירים וכן כיהן כחבר במועצת ארגון הפת"ח.
עם זאת, בשנת 2019 חשפו כוחות הביטחון בישראל כי זביידי, ראש הזרוע הצבאית לשעבר של פת"ח בג'נין, עמד מאחורי שורה של פיגועי ירי באזור בית אל בעזרתו של טארק ברגות, עורך דין שייצג אסירים ביטחוניים. גורם בכיר בשב"כ אמר ב-2019 כי "מדובר באירוע חמור בו מעורבים בכיר במשרד האסירים הפלסטיני ועורך דין ישראלי העובד במשרד האסירים הפלסטיני, אשר ביצעו פיגועי טרור חמורים, תוך שימוש ברכב של הרשות הפלסטינית אשר שימש את זכריא במסגרת תפקידו במשרד האסירים".
בשנת 2019, בריאיון לתחנת הרדיו 103FM סיפר פרשן חדשות 13 צבי יחזקאלי על היכרותו עם זביידי: "הוא תמיד היה יוצא בדרך נס מכל מיני חיסולים. הוא היה דמות שקבעה מה יהיה ברחוב. הוא היה סמל פלסטיני. אחד שעבר בתור סבל בשוק, הפך להיות גנב רכב חמוש והפטריוט שיורה עם הנשק. אני הגעתי אליו כשהסגן שלו חוסל. הוא אמר שהוא יירה ביהודי הראשון שהוא פוגש. אז עוד היו לי תלתלים ואני זוכר את הכדור שעובר לידנו. הוא החליט אז שלא להרוג אותי אך אמר לי לזוז משם".
יחזקאלי סיפר גם על ריאיון שניהל עם זביידי: "שאלתי אותו מה יהיה עם מחנה הפליטים ג'נין והוא אמר לי שהסכסוך שלהם הוא לא על הבית בג'נין אלא הבית בקיסריה. התקשרתי אליו אחרי עשר שנים והוא אפילו לא חשש להתראיין. מסתבר שפגשתי אותו אחרי הפיגועים שהוא ביצע. זביידי הוא זה שסימן לרשות הפלסטינית שאסור שיהיה הסדר מדיני עם ישראל. כשפגשתי אותו ושאלתי אם הוא עזב את הטרור הוא השיב שהוא תמיד השאיר את הנשק כאופציה והנה הוא עשה פיגוע בעצמו".