הסיכוי והסיכון של נתניהו: לקראת נאום רה"מ בקונגרס

נתניהו מתכנן לנסוע לנאום בקונגרס. למרות הפילוג הפוליטי, העובדה שהדמוקרטים יחרימו, הפגנות הענק של הפרו-פלסטינים – ראש הממשלה לא יוותר על ההזדמנות לנאום בפעם הרביעית. מחכה לרגע שבו יעקוף את מספר הפעמים שצ'רצ'יל הגיע למעמד הזה. אבל אם הוא באמת המנהיג שהוא חושב שהוא, ברמה של צ'רצ'יל - הוא חייב לזהות את הסיכון והסיכוי שהגיעו בעקבות העימות הצולע של ביידן.

נתניהו יכול לנצל את חולשת הנשיא המכהן, להתחנף לדונלד טראמפ שמוביל בסקרים, אבל פגיעה נוספת בביידן, במגרש שלו, מפתה ככל שתהיה לאדם כמו נתניהו - היא מסוכנת מאוד. זו גם כפיות טובה כלפי בת ברית, וכלפי אדם שהתייצב כאן אחרי 7 באוקטובר, וגם יריקה בפרצופם של האמריקנים, שלמרות המחלוקות על המדיניות – תומכים בנו בנשק בכסף, ובערכים.

אבל זה בעיקר מסוכן כי ביידן הוא בכל מקרה הנשיא עד 20 בינואר אלפיים עשרים וחמש. בחודשים הקריטיים האלה שבהם יש סיכוי למלחמה אזורית ואיומי השמדה מצד איראן.

אבל בצומת הזה יש גם הזדמנות - אם הייתה לישראל תוכנית אסטרטגית אמינה להציג לבית הלבן, אפשר בחודשים האלה, מתוך הנחה שהם אולי האחרונים של ביידן - לעשות הרבה דברים: לגייס אותו לפעולות שהן לא פופולריות במפלגה הדמוקרטית, למשל לפעול נגד חזבאללה ולהרתיע את איראן; אולי אפילו תקיפה צבאית, כדי לקבוע עובדות בשטח עוד לפני כניסת הממשל הבא בארצות הברית, שלא ברור איזו מדיניות או כיוון הוא יוביל. כדי לעשות את זה - צריך תוכנית אמיתית, לא סלוגן בחירות, ולא סרטונים שמעמיקים את הקרע מול וושינגטון, שמתחילים להיראות כמו הפרומו לנאום בקונגרס.