ההתלבטויות והיחס להתנחלויות: הפרוטוקולים של אוסלו נחשפים

לרגל 30 שנה לישיבה ההיסטורית של ממשלת רבין בה אושר הסכם אוסלו, ארכיון המדינה פרסם היום (שלישי) את פרוטוקול הישיבה המלא, ממנו ניתן ללמוד על האווירה הסקפטית וחסרת החגיגיות ששררה בישיבה. השרים שנכחו בדיון קיבלו נייר מוכן וחתום בראשי תיבות, כאשר ראש הממשלה יצחק רבין מסביר איך הגיעו אליו - וכמעט מתנצל על הנוסח המפותל. מעט מאוד חגיגיות הייתה בישיבה, והיו הסתייגויות של רבין מהכתוב בנייר, אל מול אזהרת הרמטכ"ל אהוד ברק מהמציאות הביטחונית המורכבת ביהודה ושומרון ובשטחים, האיום באירועי טרור מצד מתנחלים קיצוניים, והספק בדבר יכולתם וכוונתם של הפלסטינים לחדול באמת מטרור - כל אלה העיבו על הרגע ההיסטורי.

זה החלק הראשון של מה שנקרא מאז ועד היום "אוסלו", ההסכם ששינה את יחסי הישראלים-פלסטינים ללא היכר במהלך שלושת העשורים האחרונים, ושהיה אמור להביא לסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני. הסכם שאף ממשלה לא ביטלה, ולמרות המתקפות והביקורות עליו - לא הוצגה לו עד כה אף חלופה מעשית או חזון פוליטי שונה. מהפרוטוקולים עולה כי הסקפטיות הייתה כבר שם, בישיבת הממשלה שהתקיימה בתאריך 30 באוגוסט 1993, מחר לפני 30 שנה.

שבועיים לפני החתימה ההיסטורית על ההסכם במדשאות הבית הלבן בארצות הברית, רבין הזהיר במהלך ישיבת הממשלה. "מדינת ישראל נותנת לפלסטינים יותר ממה שהיא מקבלת", אמר רבין, והודה כי "זה הסכם לא פשוט. יש מעט מאד מחויבות שלהם. לו היינו מנהלים את המשא ומתן עם עצמנו, הניסוחים היו הרבה יותר טובים". במקביל, הוא הצהיר בשריו לאשר את ההסכם ואמר להם: "צריך לראות את המרכיבים השונים בראייה כוללת".

בתוך כך, רה"מ דאז ציין את ההתנחלויות בשטחים כמכשול מרכזי בפני הסכם והסדר עם הפלסטינים: "ההתיישבות היהודית, בעיקר באזורים הצפופים, סיבכה את החיים - זו הייתה המטרה הפוליטית שלה", אמר רבין בישיבה, "זו הייתה התיישבות פוליטית ללא שום תרומה ביטחונית".

שר החוץ שמעון פרס הסכים עם ראש הממשלה ואמר: "במצב הקיים לא ניתן לפנות את ההתנחלויות. חברים יקרים, יו"ש אינה ימית ושנת 1993 אינה 1982. להוציא את עשרות אלפי המתנחלים יביא אותנו למצב בלתי אפשרי מוסרית ופיזית. בסופו של דבר, אין אלטרנטיבה להסכמי אוסלו".

סוגיה מרכזית בהסכמים הייתה הודעת ההתנערות של ראש אש"ף יאסר ערפאת מדרך הטרור שהוביל במשך עשרות שנים. רבין הודה בישיבה: "אני לא יודע באיזו מידה ההצהרה היא חלק מהעניין. צריך לראות איך היא מתבטאת".

הרמטכ"ל ברק הזהיר מההשלכות הביטחוניות של ההסכם ואמר: "אני מבחין כאן בבעיות קשות ביותר ביישום רכיב הביטחון בתוך ההסכם הזה. צורת הפעולה הנוכחית לא תוכל להתקיים והיא עוגן מרכזי ביכולת שלנו להיאבק בטרור ביו"ש ועזה. אנחנו צריכים לדעת ביושר שזו בעיה ביטחונית סבוכה מאד. יש סכנה שדרגי שדה במשטרה הפלסטינית יסייעו לטרור הפלסטיני".

במקביל, שר התיירות עוזי ברעם ממפלגת העבודה הביע חשש מפעולות טרור של מתנחלים קיצוניים, במטרה לפגוע בתהליך עם הפלסטינים. במידה מסוימת, הוא חזה את הטבח שביצע הרוצח ברוך גולדשטיין במערת המכפלה כשנה לאחר מכן. עניין מעניין נוסף הוא אזהרת שר הפנים אריה דרעי מהפיכת המתנחלים לנטל ביטחוני. רבים משרי הממשלה תמכו בהחלטה ללכת להסדר עם הפסטינים בבת אחת במקום הסכמי הביניים.

מה שבלט בישיבת הממשלה הוא שרבין היה מסויג, לא מסוחרר מהשלום ולא חלם על מזרח תיכון חדש, והיום, הכל נראה סבוך יותר, מדמם יותר ובלתי פתיר יותר, כשגם ממשלות הימין לא הצליחו לעצור את בסיס המציאות שיצרו הסכמי אוסלו לפני שלושים שנה.