ביה"ד בהאג: "הכיבוש הישראלי לא חוקי, יש לסיימו בהקדם"

בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג קבע היום (שישי) בחוות דעת מטעמו כי המשך הנוכחות הישראלית בשטחים מנוגדת לחוק הבינלאומי וכי יש לסיימה בהקדם. בית הדין האשים את ישראל בביצוע סיפוח דה-פקטו, וקרא לעצרת הכללית ולמועצת הביטחון של האו"ם לקבל החלטות שיביאו לסיום השליטה הישראלית על הפלסטינים. כעת נערכים בירושלים להשלכות קביעת השופטים, שצפויה לגרור פגיעה במעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית .

בפתח הדיון, נשיא בית הדין נוואף סלאם הלבנוני הודיע כי לטריבונל בראשותו קיימת סמכות לשפוט בשאלת השליטה הישראלית בשטחים. "חלק מהמשתתפים בהליך טענו כי בית המשפט צריך להימנע ממתן חוות דעת, מכיוון שמדובר בסכסוך בין שני צדדים שאחד הצדדים לא התחייב להיות כפוף לו", אמר השופט סלאם, שהבהיר: "בית המשפט קובע כי מדובר באינטרס של האו"ם ולכן הוא יכול לדון בנושא ולהעניק חוות דעת".

"לבית המשפט אין מידע ספציפי בנושא, אבל יש לו מידע שיכול לסייע לו להעניק חוות דעת על המצב המשפטי בגדה המערבית", המשיך הנשיא, שהודיע כי טריבונל השופטים יתייחס בחוות דעתו ל"כיבוש הישראלי" בגדה המערבית, במזרח ירושלים וברצועת עזה מאז שנת 1967 - כיחידה פלסטינית אחת.

"בית המשפט ייבחן מה הן דרכי הממשל של ישראל מאז 1967, ואת הדין לפני הכיבוש הישראלי כדי להבין כיצד מערכת המשפט עובדת", המשיך סלאם, "העצרת הכללית החליטה ב-2022 להתייחס למעשים של ישראל ולאופן שבו היא מנהלת את השטח".עוד הבהיר: "השאלה שבה אנו דנים היום הופנתה אלינו מהעצרת הכללית, מתוך הנחה שהשטחים הפלסטינים כבושים על ידי ישראל".

בנוגע לתוכנית ההתנתקות ושאלת השליטה הישראלית בשטחי רצועת עזה, הנכללים גם הם בחוות הדעת של בית הדין כאמור, סלאם אמר: "בשנת 2004 ישראל ביצעה את תכנית ההתנתקות, כשהיא מושכת את כוחה הצבאי מרצועת עזה ומצפון השומרון. ב2005 התכנית יושמה. בית הדין מציין כי אם שטח נשאר כבוש או לא, הקריטריון הוא לא האם הנוכחות הצבאית בשטח נשארת קבועה אלא אם הממשל שלו ממשיך. ישראל המשיכה לשלוט באלמנטים רבים בעזה, כגון כניסה ויציאה, גביית מיסים ומכסים ושליטה צבאים באזור החיץ".

עוד קבע בית הדין כי הסכמי אוסלו "לא מנתקים את ישראל מחובותיה בנוגע לחוק הבינלאומי בשטחים הפלסטינים הכבושים". נשיא בית הדין הודיע כי הטריבונל רואה את השליטה הישראלית בשטחים ככיבוש הנשך 65 שנים, והוסיף: "השטחים הללו מנוהלים על ידי דיני המלחמה ובפרט דיני הכיבוש הבינלאומי. החוק הזה אמור להוביל לשליטה אפקטיבית ולנהל את השטח לטובת המקומיים בשטח".

בהמשך, נשיא בית הדין הבהיר כי "הכוח הכובש צריך להתנהל כאדמיניסטרטור ולא להשתמש במשאבים הכלכליים בשטח", ותקף: "ישראל הפרה את התחייבותה הבינלאומית והפנתה את המשאבים הטבעיים לטובת המתנחלים ולטובתה".

"בהתבסס על העובדות שבפנינו, ישראל הרחיבה רגולציות רבות בגדה המערבית", המשיך סלאם בביקורתו החריפה, "ישראל ניצלה את החוק הצבאי על פני החוק המקומי בגדה המערבית. בנוסף, מתנחלים רבים זכו למשפט על סמך החוק הישראלי. במזרח ירושלים, ישראל מתייחסת לשטח כשטח ריבוני שלה - שם החוק הישראלי חל באופן בלעדי".

עוד טען: "ההתנחלויות הישראליות במזרח ירושלים ובגדה המערבית מנוגדות לחוק הבינלאומי. בית הדין מציין, באזהרה מחמירה, שמדיניות ההתנחלויות הישראלית מפרה באופן בוטה את החוק הבינלאומי. ישראל מתחייסת באופן שונה לפלסטינים באזורים שהיא שולטת ולא ניתן להצדיק זאת מבחינה משפטית".

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיב בסיום הדיון: "העם היהודי אינו כובש בארצו - לא בבירתנו הנצחית ירושלים ולא בנחלת אבותינו ביהודה ושומרון. שום החלטה שקרית בהאג לא תעוות אמת היסטורית זאת, וכך גם לא ניתן לערער על חוקיות ההתיישבות הישראלית בכל שטחי מולדתנו".

יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ יולי אדלשטיין, מסר: "מדובר בהחלטה הזויה ובזויה נוספת של בית הדין בהאג, שנחטף בידי אסלמיסטים ותומכיהם, והפך מבית דין לצדק לבית דין לחיזוק ועידוד טרור. מדינת ישראל אינה מדינה כובשת. לא הייתה ולא תהיה. למדינת ישראל יש זכות חוקית מלאה על שטחיה הן מכוח החוק הבינלאומי שהפך לבדיחה בחסות בית הדין בהאג והן ברמה ההיסטורית-תנ"כית. שבת שלום לכל בית ישראל ההיסטורי והצודק - בכל שטחי מדינת ישראל".

בטרם החל הדיון, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מסר: "אף אחד מאיתנו לא קוסס את ציפורניו במתח לקראת פרסום ההחלטה הצפויה והידועה מראש. בית הדין הוא גוף פוליטי ואנטישמי, וצדק הוא הדבר האחרון שניתן לייחס לו. את מקור הזכות שלנו על כל חלקי ארץ ישראל אנחנו שואבים מההבטחה האלוקית, מהתנ"ך ומההיסטוריה המפוארת ובת אלפי השנים שלנו, ושום החלטה של שום גוף פוליטי ואנטישמי כדוגמת בית הדין אין בכוחה להפוך אמת לשקר ושקר לאמת". בהמשך קרא להחלת הריבונות הישראלית על שטחי יהודה ושומרון.

חוות הדעת היום מגיעה כחודשיים לאחר שבית הדין בהאג פרסם צו נגד פעילות צה"ל ברפיח, המורה לישראל לעצור פעולות שמייצרות "תנאים לרצח עם". כזכור, 13 שופטים תמכו בהחלטה, בעוד שהשופט אהרן ברק מטעם ישראל וסגנית נשיא בית הדין, השופטת האוגנדית ג'וליה סבוטינדה, התנגדו. בנוסף, קבעו השופטים באותה ההחלטה כי על ירושלים לאפשר כניסת צוותי חקירה מטעם האו"ם לרצועת עזה - ולפתוח את מעבר רפיח באופן מיידי.