בריטניה הסירה את התנגדותה לצווי מעצר נגד נתניהו וגלנט: "בית הדין יחליט"
בניגוד להחלטת הממשלה השמרנית שקדמה לה, ממשלת השמאל החדשה בממלכה הודיעה כי תנקוט בעמדה ניטרלית בנוגע לבקשת התובע בבית הדין הפלילי הבינלאומי להוציא צווי מעצר נגד רה"מ ושר הביטחון: "השופטים צריכים להיות עצמאיים בהחלטה"
דוברו של ראש ממשלת בריטניה הנכנס קיר סטארמר הודיע היום (שישי) כי בריטניה לא תתנגד להוצאת צווי מעצר בינלאומיים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט. זאת, בניגוד להחלטת הממשלה הקודמת שהביעה התנגדות למהלכים נגד בכירים ישראלים בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), בטרם הוחלפה לאחר התבוסה ההיסטורית של המפלגה השמרנית בבחירות הבזק שנערכו בממלכה.
"בית המשפט יחליט בסוגיה", הסביר דוברו של סטארמר בהתייחסות לנושא, תוך שהדיש כי ממשלת הלייבור לא תתנגד אך גם לא תתמוך בהחלטות שיתקבלו בבית הדין הבינלאומי נגד נתניהו וגלנט. "הממשלה מאמינה באופן מוחלט בשלטון החוק ובחלוקת כוח, ולכן בית המשפט צריך להיות עצמאי בהחלטתו", הוסיף הדובר.
כאמור, הממשלה השמרנית הקודמת, בראשותו של רישי סונאק, הביעה התנגדות להוצאת הצווים נגד הצמרת המדינית-ביטחונית של ישראל ושקלה לאתגר משפטית את טיעוני התביעה בפני הטריבונל בבית המשפט.
בעקבות המלחמה הנמשכת ברצועת עזה, התובע מהאג כרים קאן הודיע לפני כחודשיים על כוונתו להוציא צווי מעצר בינלאומיים נגד נתניהו וגלנט - שהוזכרו בשורה אחת לצד מנהיג חמאס יחיא סינוואר, שגם נגדו יבקש התובע להוציא צו מעצר "באשמת פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות".
הודעתו של קאן עוררה בהלה רבה בירושלים, ועד עתה נמשכים ההיערכויות במשרד החוץ והמשפטים לאפשרות הסבירה בית בית הדין יענה לבקשת התביעה. מיד לאחר פרסום ההודעה על בקשת הוצאת הצווים נגדו בחודש מאי, נתניהו מסר: "מדובר בהחלטה שאם תצא לפועל - היא ביזיון בקנה מידה עולמי. אין גבול לצביעות".
בהודעתו, התובע קאן הסביר: "על בסיס ראיות שנאספו ונבדקו על-ידי משרדי, יש לי יסוד סביר להאמין כי סינוואר, דף והנייה נושאים באחריות פלילית לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות שבוצעו בשטח ישראל ורצועת עזה מ-7 באוקטובר 2023, ביניהם: לקיחת בני ערובה כפשע מלחמה; אונס, מעשי אלימות מינית אחרים, עינויים ורצח כפשעים נגד האנושות, כמו גם מעשים לא אנושיים ויחס אכזרי בהקשר של שבי".
בעקבות בקשתו של התובע בית הנבחרים של ארצות הברית הטיל סנקציות על בית הדין בהאג. ההצבעה על חבילת הסנקציות עברה ברוב של 247 תומכים לעומת 155 מתנגדים, כאשר כמעט כל הנציגים הרפובליקנים הצביעו בעד.
עם זאת, ההצבעה נתקלה בקשיים בדרכה לאישור סופי בסנאט בשל התנגדות ממשל ביידן. הנשיא ג'ו ביידן אמנם התבטא נגד התובע והחלטתו לגבי בכירי ישראל, אך בבית הלבן הודיעו כי הם "מתנגדים לסנקציות על בית הדין, על אנשיו, על שופטיו ועל מי שמסייעים לעבודתו". עוד הוסיפו: "יש דרכים יעילות יותר להגן על ישראל ולקדם צדק בינלאומי. הממשל מוכן לעבוד עם הקונגרס בנושאים האלה".