הדרמה בהאג: כיצד תגיב ארה"ב לצווי המעצר - ומה יעשו בישראל?

המכה המדינית חסרת התקדים שספגה אתמול ישראל, בעקבות החלטת בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) להוציא צווי מעצר לראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, מותירה הערב (שישי) את הצמרת המדינית הישראלית בדריכות - מחשש ל"אפקט דומינו" שיוביל למהלכים נוספים נגד המדינה. כעת העיניים בישראל נשואות לוושינגטון, בציפייה לסיוע אמריקני.

בממשל הדמוקרטי המכהן ובממשל טראמפ הנבנה כבר החלו לבחון את ההחלטה של הטריבונל הבינלאומי, על אף שישנן סוגיות בוערות יותר המעסיקות את האמריקנים בנוגע לישראל, ובהן המגעים התקועים לעסקת חטופים ושיחות המו"מ להסדרה בלבנון.

אחת האפשרויות הנבחנות בתגובה להחלטת בית הדין היא קידום סנקציות אישיות נגד התובע בהאג כרים קאן, שהגיש את בקשת הוצאת צווי המעצר. בנוסף, שתי המפלגות, הדמוקרטית והרפובליקנית, עשויות לקדם במשותף צעדים לטובת ישראל בקונגרס.

גורמים מסוימים בתוך ארצות הברית מתחו ביקורת על הבית הלבן בעקבות ההחלטה שהתקבלה בהאג, בטענה שהנשיא ואנשיו לא הפעילו את כל כוחם כדי למנוע את הוצאת הצווים נגד נתניהו וגלנט. הנשיא ביידן התייחס הלילה להחלטה והודיע כי בכוונתו לעמוד פעם נוספת לצידה של ישראל. "הוצאת צווי המעצר היא החלטה מקוממת", כתב הנשיא בהודעה שפרסם בנושא, "הרשו לי להבהיר זאת שוב - למרות מה שבית הדין הבינלאומי אולי מנסה לרמוז - לא יכולה להיות כל השוואה בין ישראל לבין חמאס. תמיד נעמוד לצד ישראל אל מול האיומים על ביטחונה".

במקביל, יועצו המיועד לביטחון לאומי של הנשיא הנבחר דונלד טראמפ, מייקל וולץ, הגיב בחריפות להחלטה. "לבית הדין הפלילי הבינלאומי אין אמינות, והאשמות האלו הופרכו על ידי ממשלת ארצות הברית", כתב וולץ, "ישראל הגנה על אנשיה וגבולותיה באופן חוקי מפני טרורוריסטים רצחניים. אתם יכולים לצפות לתגובה חזקה נגד ההטיה האנטישמית של בית הדין והאו"ם".

בתוך כך בישראל נערכים להתמודדות עם צווי המעצר עצמאית, ובשבוע הבא ראש הממשלה נתניהו יערוך פגישה בעניין החלטת בית הדין עם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. ישראל תוכל לערער על החלטת הטריבונל עד לאמצע השבוע הבא, אך בכך היא תכיר למעשה בסמכותו של בית הדין להתערב בסוגיית הסכסוך הישראלי-פלסטיני - דבר ממנו נמנעו עד עתה בירושלים.

חרף המלצות היועמ"שית וגורמים משפטיים נוספים, נתניהו מתנגד להקמתה של ועדת חקירה ממלכתית שתוכל לספק תשובות לבית הדין בהאג. בעקבות זאת, ישראל ככל הנראה תתמקד בקידום מהלכים דיפלומטיים מול מדינות ספציפיות, במטרה לעודד אותן לגנות את הוצאת הצווים ולהודיע כי לא יישמו אותן גם אם הן חתומות על אמנת רומא.