ישראל מגיעה להאג: השאלות המרכזיות וההשלכות הדרמטיות

3 חודשים מפרוץ המלחמה - ישראל נכנסת לשדה הקרב המשפטי: מחר (חמישי) ייערך הדיון הראשון בתביעה שהוגשה נגד ישראל לבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג. דרום אפריקה, שהגישה את התביעה, טוענת שפעולות צה"ל בעזה מהוות רצח עם, והיא תציג את טיעוניה ראשונה. ביום שישי ישראל תשיב ותטען בפני 15 השופטים כי חמאס הוא זה שביצע רצח עם ב-7 באוקטובר, וכי ישראל פועלת בעזה תוך הימנעות מפגיעה בבלתי מעורבים. קו ההגנה עדיין בבנייה, אבל ניתן לומר שסרט הזוועות של דובר צה"ל יוצג בבית הדין.

למה ישראל מתייצבת לדיון?

ישראל חתומה על האמנה בדבר מניעת רצח עם שייסד בית הדין הבינלאומי אחרי מלחמת העולם השנייה. הטענה הדרום-אפריקנית היא שפעילות צה"ל ברצועה מהווה הפרה של האמנה. עצם ההתייצבות מראה שאין לישראל ממה להתחמק.

כמה זמן יימשך המשפט?

ההערכה היא כי המשפט יימשך שנים, אבל בשלב הראשון בית הדין יפסוק תוך מספר ימים האם חומרת האירועים מחייבת אותו להתערב מיד עם צו ביניים - או להמשיך בדיונים. בישראל מאמינים כי הסבירות שבית הדין יחליט לא להתערב - נמוכה.

מה המשמעות של צו ביניים? 

תוכן הצו יכול להורות לישראל לספק יותר סיוע הומניטרי לרצועה, להימנע מהפצצות מהאוויר - וגם להחליט שהסוגיה תיבחן מחדש בעוד חודש. קיים תרחיש נוסף, פחות סביר, שבו בית הדין יקבע כי קיים חשש לרצח עם, ויקרא להפסקת אש מיידית.

ומה אז?

גם אם בית הדין אכן ידחף להפסיק את המלחמה - אין לו יכולת לאכוף את הקריאה הזו. עם זאת, אם ישראל תחליט להתעלם ממנה, עלולות להיות לכך השלכות דרמטיות על הלגיטימציה הבינלאומית שישראל זקוקה לה כדי להמשיך את הלחימה.

הרכב השופטים 

הטריבונל כולל 15 שופטים, ועוד שני שופטים מטעם ישראל ודרום אפריקה, כפי שמתיר בית הדין. הנציג הישראלי הוא נשיא בית המשפט העליון לשעבר, פרופ' אהרן ברק, שמתפקד כשופט עצמאי. יתר השופטים בהרכב מגיעים ממדינות שונות, בהן "בעייתיות" לישראל, כמו רוסיה ולבנון.