שי גולדן: "ינון מגל שכח מה הפירוש של להיות יהודי"

בעוד שבכל העולם מגנים את התקיפה בנשק כימי בסוריה, אמש ינון מגל צייץ בטוויטר את עמדתו השונה. שי גולדן תוקף בטור תגובה

זמן צפייה: 01:46

ציוץ משונה פרסם הבוקר חבר הכנסת לשעבר ינון מגל. משונה במיוחד. הוא משונה על שום שני חלקים. הראשון, הולך ככה: "לא. זה תפקיד השם. תפקידנו לנהוג כמו יהודים ולא כמו נוצרים ולא לרחם על אכזרים". ינון מגל, מסתבר, חי עדיין בתקופת המקרא. הוא מסתמך על הציווי האלוקי ליהושוע בן נון טרם הכניסה לכנען. ציווי שתכליתו הייתה, בגדול: "תטבחו בכולם. ילדים, נשים, זקנים, חולים, אפילו בעלי חיים. אל תשאירו זכר מעמי הארץ, מכיוון שאת הארץ יהיה אפשר לרשת רק כשהיא טהורה לחלוטין ונקייה מכל סימן ועדות חיים ליושביה".

במילים שמתאימות יותר לתקופתינו, ה', מורה ליהושוע בן נון ולבני ישראל לבצע טיהור אתני והשמדה טוטאלית (אפשר להשתמש במילה "שואה", כדי לסבר את האוזן). אפשר שזו הרוח היהודית כפי שמגל מבין ומתכוון ליישם אם ישוב ביום מן הימים לחיינו הציבוריים. נדמה, שאם זו האג'נדה הצבאית-מדינית של מגל ליישוב הסכסוך הישראלי-ערבי אזי, כמו שאומרים, יש לנו כאן עניין עם חתיכת יהודי מסוכן מאוד.

מגל

כלומר, אם אני פלסטיני או איראני או סורי, אני קורא את חבר ועדת החוץ והביטחון לשעבר של הכנסת ואומר לעצמי: "אה, אז אלה התכניות האמיתיות של היהודים". ואם אני ישראלי, אני שואל את עצמי אם מגל מייצג לא רק את עצמו בפילוסופיה המשיחית, המקראית, ההזויה הזו, אלא אולי גם את ראש תנועתו לשעבר, חבר הקבינט הבטחוני נפתלי בנט. ואולי מגל מדברר את רחשי ליבם של רבים ואחרים במדינת ישראל, למשל האנשים שהצביעו עבורו לכנסת.

"הם חיות אדם"

אני רוצה לקוות ולהאמין שמגל מייצג רק את עצמו. שתפיסת העולם המשיחית-סהרורית שלו היא ביטוי של רחשי ליבו הפרטיים בלבד. שכן השנה היא 2017, השמדות עמים ומחיקה טוטאלית של ציבורים שלמים לא זאת בלבד שאינה עוד באופנה, כי אם מנוגדת לכל אמנה וחוק בינלאומי שניתן בכלל להעלות על הדעת, אז אם אלה פניה של איזו ישראל, של ישראליות שמקננת מתחת לאפינו, אנחנו נמצאים בבעיה קשה.

אבל נניח למגל ולפנטזיות השמד שלו. בואו נעבור לחלק השני בציוץ שלו, זה שמתייחס לשימוש בגז סארין אתמול כנגד אוכלוסיה אזרחית בסוריה. מגל מסיים כך: "הם חיות אדם. ואני מאחל לכולם שם בהצלחה". לא זה בלבד שמגל אינו מזועזע או מבועת מהעובדה שצבא סוריה השתמש (שוב) בגז כנגד אוכלוסייה אזרחית, אלא נהפוך הוא, נדמה שמגל די מבסוט מהעניין. אחרי הכל, הם "חיות אדם" ודינן של חיות אדם, לפי בית המדרש הגבוה לממשל ומדינה של מגל הוא השמדה בגז סארין.

גם העם היהודי עבר השמדה שיטתית

זה מעניין, גם כי השימוש בגז הוא פשע מלחמה מהחמורים שבנמצא אבל גם כי עמנו שלנו, כלומר העם שממנו מגל יוצא, עבר ניסיון השמדה טוטאלית ונפל קורבן לשימוש ובכן, בגז. אז זה בסדר גמור מבחינתי שמגל הוא משיחי, סהרורי, וחי 3,000 שנה לפני זמנינו. זו מדינה חופשית, איש איש וטעמו. מה שמעט מדאיג אותי הוא העובדה שמגל, חבר כנסת לשעבר ועיתונאי מוביל לשעבר, שוכח בדרך לייצוג היהודי החדש, משיחי שלו מה פירוש להיות יהודי. מה פירוש להיות בן העם שסבל את ניסיון טיהור הגזע האלים והשיטתי ביותר בהיסטוריה. שהושמד במהלכו של פשע המלחמה הגדול בהיסטוריה.

וזה גם קצת מבלבל אותי, כי מגל, הרי למדנו, חי בעבר, ומסתמך על המקרא ועל הציווי האלוהי ההיסטורי כדי לתקף את הפילוסופיה שלו בהווה. אבל בהיסטוריה של זמננו, גם זו שהסתיימה רק לפני 70 שנה, וגם זו שאנו חווים ממש בימים אלה, מגל מסתבר, אינו מעודכן. אז או שמדובר באוויל מוחלט, או שמדובר בתלמיד מאוד מחורבן של תחום ההיסטוריה, או שמדובר כאמור באחד האנשים המסוכנים והקיצוניים שחיים היום בתוכנו. בעיניי, כל אחת מהאפשרויות גרועה מאוד. אולי גרועה מכולן היא האפשרות, עליה רמז נפתלי בנט, שינון מגל ודעותיו צפויים לשוב לרשימת "הבית היהודי" בבחירות הקרובות לכנסת. אותי זה מפחיד. אבל כנראה שהבעיה שלי היא שאני מתייחס להיסטוריה יותר ברצינות מאשר ינון מגל.