למה אתם מפחדים כל כך לקרוא לרצח רבין "רצח פוליטי"?

שלום לכם, בימים האחרונים כל המדינה התהלכה פה על ביצים כדי להימנע מלומר את המילים המפורשות – רצח רבין היה רצח פוליטי. אסור לומר שהוא רצח פוליטי כדי לא לפגוע במתנחלים, לא לפגוע בימין, לא לפגוע בניסיון של המדינה הזאת להציג איזו אחדות כוזבת, או איזה דימוי של משפחה כזאת, אז לא נאמר שרצח רבין היה פוליטי.

היה איזה אחד, קראו לו רבין, נהרג, מה לעשות, נפטר, אולי בשיבה טובה, אולי מסרטן הריאות, עישן הרבה בכל זאת, אבל לא נגיד את האמת. עכשיו אני אומר – למה הדבר דומה? זה כמו שנגיד "בוא לא נגיד שיציאת מצרים הייתה בגלל העבדות והתעללות שושלת הפרעונים בבני ישראל, כדי שחס ושלום לא נקלקל את היחסים עם מצרים". בוא נגיד שלא היה גירוש ספרד, כי ספרד היא מדינה נורא חשובה באירופה אז אנחנו לא רוצים להסתבך איתה. בואו גם נכחיש את הכיבוש העותומאני שהיה פה כי עכשיו היחסים עם ארדואן טיפה טיפה רגישים. בואו כמובן נגיד שהשואה לא התרחשה, בטח לא בגלל הגרמנים, כי גרמניה המדינה הכי חשובה היום באירופה ויש לנו יחסים מאוד עדינים איתה, אנחנו לא רוצים להסתבך איתה.

לא! אי אפשר לשכתב את ההיסטוריה, למחוק אותה או להימנע ממנה בכל פעם שזה לא מסתדר לנו עם הרגשות ועם הרגישויות. זו ההיסטוריה! היה פה אדם, ראש ממשלה בשם יצחק רבין, הוא נרצח בגלל גל מטורף של הסתה שהתחולל פה בחודשים ובשנים שקדמו לרצח, וכתוצאה מכך, האידיוט חולה הנפש יגאל עמיר רצח אותו. עכשיו, אני לא אומר שצריך להקיא את הימין מתוכנו, או את המתנחלים, חס ושלום. אנחנו חיים גם עם ספרדים בשלום, גם עם המצרים בשלום, גם עם הגרמנים אפילו אנחנו מכוננים יחסים לא רעים בכלל. אז גם בתוכנו, אנחנו מסוגלים לשבת ולאחד את השורות ולחיות ימין לצד שמאל ולומר כן, אירע רצח.

המסקנה מהרצח היא לא שהוא לא התקיים מסיבות פוליטיות, אלא שאנחנו צריכים להימנע מהסתה, מאלימות ומהטרור הזה שאנחנו מפעילים פה בתוך החברה קבוצה נגד קבוצה. כי אם יש מסקנה אחת היסטורית שצריך לזכור מהרצח הזה, היא שהאלימות הזאת וההסתות האלה, בסופו של דבר, מחריבות אותנו כמדינה, והן אולי, הכדור שמונח עכשיו במחסנית של הרוצח הבא. תודה לכם.