איך זה מרגיש להיות אמא לילד עם אוטיזם?

לכבוד יום המודעות לאוטיזם שחל היום, 2.4, יעל יוספסברג משתפת איך זה מרגיש להיות אמא לילד עם אוטיזם, ואיפה אנחנו, החברה, נכנסים לתמונה:

 

איך זה מרגיש לעמוד בתור עם הילד שלך כשלפתע הוא מתפרץ, מדבר בקול רם ומשתולל וכולם נועצים מבטים, שופטים וזורקים אמירות לא נעימות?

אני יכולה לספר לכם איך זה מרגיש.

שמי יעל יוספסברג, ואני אמא של מיכאל בן ה-13 המאובחן על הרצף האוטיסטי מגיל שנה וחצי.

אני זוכרת איך לפני כמה שנים, בחופשת החנוכה, הלכנו לפסטיגל. ישבנו בין הקהל הרב, מיכאל היה נרגש ונופף בידיו, נע קדימה ואחורה, השמיע קולות מוזרים והכל משמחה.

45 דקות של אושר.

ואז לפתע, משהו הפחיד אותו וגרם לו לפרוץ בבכי, לא הצלחתי להרגיע אותו. קמנו לצאת מהאולם ואז הסתובבה אלי אחת האמהות ואמרה לי:

"הגיע הזמן, חשבתי לעצמי מתי נפסיק לסבול ואת תצאי איתו החוצה"

כמוני, הורים נוספים לילדים עם אוטיזם מתמודדים עם מצבים כאלו.

אנחנו בימים של חול המועד, החופש הגדול מעבר לפינה, כולם נוסעים לחופשה בבתי מלון, אתרי נופש, עושים פעילויות ואטרקציות לכל המשפחה ומחכים לכך בקוצר רוח.

אבל עבורנו, משפחות לילדים עם אוטיזם, מדובר באחד הקשיים הגדולים במהלך השנה.

קשה לנו להשתלב בפעילויות החופשה הרגילות, מקומות הומי אדם, שבהם יש רעש ומוזיקה חזקה, וכאן אתם נכנסים לתמונה.

מוטלת על כולנו האחריות, כחברה, להיות מודעים ולהתחשב בקושי זה. כשאתם פוגשים ילד כזה מיוחד, עצרו לרגע, חישבו:

אולי הוא ילד עם אוטיזם?

התנהגות זו נובעת מלחץ, חרדה, שמחה, הצפה חושית שהוא מרגיש. אל תצחקו, אל תירתעו, היו סובלניים. תנו לו לעקוף אתכם בתור, תספגו את הרעש.

עבורכם אלו מחוות קטנות, עבורם ועבורנו ההורים זה מה שעושה את כל ההבדל.