אוגוסט כבר כאן: מדוע מומלץ לתת לילדים להשתעמם?

אוגוסט כאן, והלחץ בהתאם. ההורים עובדים, הילדים בבית, והפער הבלתי נתפס בין ימי החופשה של ההורים לאלה של הילדים מוביל להרבה תסכול: איך מעבירים את הימים, איך מארגנים, איך מעסיקים, איך שורדים? אבל רגע לפני שאתם שוב שולפים את כרטיס האשראי או מחפשים פעילות שתמלא עוד חצי יום - שווה לעצור ולשאול: אולי דווקא שעמום הוא מתנת החופש הכי גדולה שאתם יכולים לתת לילדים שלכם?

רבים מההורים מדווחים על תחושת מיצוי או ייאוש לקראת אמצע החופש: עברנו אטרקציות, קייטנות, בריכות, הפעלות - ואנחנו עדיין מרגישים שלא עשינו מספיק. המעבר האינסופי מפעילות לפעילות לא רק מתיש אותנו - הוא גורם לילדים להזדקק לנו כדי למצוא עניין, ומעלה את סף הריגוש שלהם. כל פעילות חייבת להיות "יותר שווה" מהקודמת, וההנאה - הולכת ומתמעטת.

למה שעמום הוא דווקא דבר טוב?

אבל אולי דווקא החופש הגדול הוא הזדמנות לתת לילדים שלנו לפגוש משהו שהם לא פוגשים בחיי היומיום כמעט בכלל, את השעמום. אנחנו לא רגילים לראות את הילדים שלנו משועממים, וזה לא תמיד נעים לנו. שעמום תמיד מתחיל בתסכול והרגשת חוסר אונים של הילדים שקשה לנו להכיל, לפעמים אנחנו גם מרגישים הורים לא מספיק טובים ברגעים האלה.

אבל, דווקא הרגעים האלו, שבהם הם חסרי מעש, הם הרגעים שמזמינים יוזמה, יצירתיות ובנייה של מסוגלות פנימית. שעמום הוא מנוע. הוא מעודד חיפוש, גילוי, תנועה. והוא מחבר אותנו למה שהחיים באמת דורשים - סבלנות, עמידה בתסכול, ונכונות להתמודד עם רגעים פחות "זוהרים". לא כל דקה בחיים היא מעניינת, מרגשת ואקסטרימית. המקום הזה, שבו אנחנו ההורים הופכים למפיקי החופש הגדול, דווקא עלול להחליש את מה שאנחנו מנסים לבנות: עצמאות, יוזמה ויכולת פנימית של הילדים להתמודד עם שעמום.

אחריות יתר? לא תודה

אחת הטעויות הנפוצות של ההורים היא לקיחת אחריות מלאה על איך ייראה החופש של הילדים. וזה מתחיל בשאלה אחת חשובה: על מי האחריות לחופש? כמובן שזה תלוי בגיל – ילד בן 5 לא יתכנן את הקיץ כמו ילד בן 12, אבל את האחריות, כמו שריר, כדאי לאמן בהדרגה. כשההורה לוקח הכול עליו - הילד לומד שהוא לא מסוגל בלי עזרה. כשהילד לוקח אחריות - הוא מתבגר, לומד, ומרגיש בעל ערך.