"מיסטר פרזידנט, ווייק אפ אנד סמל דה חומוס"
"מה היה בשפע בין השורות, שלא לומר כיסה אותן מכל עבר? חרטא!" לוסי אהריש מבקרת את נאומו של מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי
אתמול בצהרי היום עלה מזכיר המדינה האמריקני ג׳ון קרי לבמה ונאם לעולם נאום שכל כולו עוסק בנו, הישראלים והפלסטינים. על פניו מחמיא. מאוד מחמיא. שניה וחצי לפני סיום הכהונה הכפולה של אובמה, חשוב מאוד לו ולאנשיו להזכיר שבמזרח התיכון יש איזושהי בעיה שבוושינגטון עסקו בה ודיברו בה לא מעט בשמונה השנים האחרונות. מה שהתחיל ברעש גדול ב"נאום קהיר" של אובמה ב-2009, והלך לאיבוד אי שם בין ירושלים ורמאללה ובין איראן לסוריה, נגמר אתמול בוושינגטון בנאום של שר חוץ מר ומאוכזב.
אז מה בעצם היה לנו בנאום? ארה״ב מחוייבת לפיתרון שתי המדינות? היה. ארה״ב מגנה את הטרור וההסתה הפלסטינית? צ'קד. ארה"ב מחוייבת לביטחון ישראל ושילמה לנו כמחצית מהתקציב הבינלאומי שלה? דאבל צ'קד. ארה״ב עומדת נגד חמאס? היה גם היה. ארה״ב נגד הבנייה בהתנחלויות? ועוד איך היה. אז מה לא היה, אתם שואלים? או ליתר דיוק מה היה בשפע בין השורות, שלא לומר כיסה אותן מכל עבר? חרטא!
הבעיה, הצהיר קרי, שהעם הישראלי והעם הפלסטיני כבר לא מאמינים בפיתרון שתי המדינות. זה מפליא אותך, מר קרי?! אשכרה? למה, אתם המנהיגים מאמינים למשהו שיוצא לכם מהפה? אתם מקיימים משהו מההבטחות שלכם? נתניהו לא אמר שתי מדינות לשני עמים? בטח אמר. ואבו מאזן לא אמר שהוא עושה הכל כדי למגר את ההסתה ברשות? אמר גם אמר. וברק אובמה לא אמר שנשק כימי בסוריה הוא קו אדום? כמו גדול אמר! אז אנחנו לא מאמינים? למה איך נאמין? הרי אנחנו מכירים את כל המנהיגים היטב, אז למה שנקנה מהם את הסחורה המשומשת הזאת? ואני לא רוצה להתחיל לדבר על האגו הנפוח של כולם, שהוא הרי תמיד הפקטור המרכזי, פקטור שמתאימה לו הכותרת ״אתה לא בא לי טוב בזוית של העין אז לא בא לי לדבר איתך״...
בקיצור, אני יש לי המלצה אחת לכל אלה שבירושלים שמחכים למושיע הגדול מהטוויטר, דונלד טראמפ. בואו לא נלך רחוק עם הפנטזיות על ירושלים הבנויה והמאוחדת. לא יקרה. ולטראמפ עצמו, אני רוצה לומר רק דבר אחד קטן: מיסטר פרזידנט, ווייק אפ אנד סמל דה חומוס.
