"עשרה בני נוער נהרגו בגלל חוסר אחריות משווע ואנחנו מתבקשים לחכות עם השאלה מי אחראי?"
"כשלתם בשמירה", אומרת לוסי לכל מי שמבקש לברוח מלקיחת אחריות על אסון השיטפון. המונולוג המלא
לוסי: ערב טוב, מסא אל ח'יר, אנחנו "שיחת היום", חזרנו אליכם עם השיחות הכי חמות וחשובות שמרכיבות את סדר היום הישראלי והערב יהיו כאן שר החינוך נפתלי בנט בכתבה מיוחדת על מסעו אל הקונצנזוס, אבי גבאי בראיון צולב על האופוזיציה שמתקשה להמריא, כוכבי הנוער בקמפיין נגד אלימות נוער ופינה חדשה שתביא לכם את שיחות היום ברשתות החברתיות. אבל בואו נדבר קודם על האסון שפקד אותנו ביום חמישי ועל מחדליו…
בואו נדבר על האסון בערבה. ב-2 ביולי 1963, בנאום בכנס סגל פיקוד כללי בקריה אמר בן גוריון: ״שתדע כל אם עבריה שהפקידה גורל חיי בניה לידי המפקדים הראויים לכך״. בואו נדבר על אותם מפקדים ראויים ועל מי ששומר על ילדינו…
מיום חמישי התמונות של עשרת ההרוגים מהמכינה לא מפסיקות לרוץ בכל הערוצים. כולם מנסים להבין איך זה קרה, כשהכתובת הייתה חקוקה על הסלעים? מי הזהיר את מי? מי אישר להוציא הטיול הארור הזה? בעיקר מנסים להבין על מי נופלת האחריות… רק מה? מרגע האסון נשמעים קולות רמים שקוראים לחכות עם חיפוש האשמים. לשתוק קצת. עשרה בני נוער נהרגו בגלל חוסר אחריות משווע ואנחנו מתבקשים לחכות עם השאלה מי אחראי?! מאוד הגיוני, במדינה שבה הכותרת של לפני שעה כבר לא רלוונטית, ובעידן שבו האסון של אתמול נשאר בדיוק שם ומבקש מאיתנו לחכות.
אם חשבתם לרגע שבכל הסיפור הזה יש מבוגר אחראי אז טעיתם. בשעות הראשונות של האסון עסקו במשרד החינוך ובמשרד הביטחון בעיקר בהטחת האשמות הדדית ובהסרת אחריות למחדל… אתמול הם כבר הבינו שמישהו צריך לתת תשובות, למען השם, והחליטו על הקמת וועדה משותפת למשרד החינוך, משרד הביטחון ומועצת המכינות להסדרת פעילות חוץ של המכינות, 30 שנה בלבד אחרי הקמת המכינה הקדם צבאית הראשונה. גם זה בסך הכל מאוד הגיוני.
אם לא די בזה, הבוקר בגלי צה"ל סגן שר הביטחון אלי בן דהן, מתעלה על כולם כשהוא יוצא כנגד התרבות המטורפת שלנו, שרצה ומחפשת אשמים וביקש שנניח לזה. רק ששנייה לאחר מכן הוא דאג להדגיש שמדובר במוסד על תיכוני והאחריות מוטלת על מנהל המכינה, ואילו משרד החינוך ומשרד הביטחון לא קשורים לעניין. אז שמישהו יסביר להורים של הילדים האלה, שנהרגו במוות מיותר כל כך, מי כן קשור?
כשהורים שולחים את הילדים שלהם לבית הספר הם רוצים להאמין שיש מי ששומר עליהם שם, כשהורים שולחים את הילדים שלהם לצבא הם רוצים להאמין שיש מי שיעשה הכל כדי להגן עליהם שם… ואני מבקשת מכל מי שבורח מלקיחת אחריות: תסתכלו על הילדים האלה…. תסתכלו עליהם… אני מקווה שעל הילדים שלכם יש מי שלוקח אחריות. כי על הילדים האלה כשלתם בשמירה. בואו נתחיל.