המלחמה היומיומית שמשתוללת במרחק נגיעה מהכותל: הכירו את שכונת סילוואן

מדינת ישראל מבקשת לפנות עשרות משפחות מוסלמיות מסילוואן, השכונה הכי קרובה להר הבית. מדי יום מתחוללות שם תקריות ירי וחיכוכים אלימים עם הצבא. בפרק הבא של "צופית גרנט ללא גבולות" צופית מגיעה לשכונה כדי לנסות להבין איך האנשים שגרים שם רואים הדברים, וחווה שתי תקריות אלימות ומסוכנות תוך כדי הצילומים.

הכפר סילוואן נמצא 200 מטרים בלבד מהכותל המערבי. מעבר למתח הרגיל שיש במזרח ירושלים, בסילוואן, כמו גם בשיח ג'ראח, ישנו ויכוח בלתי פוסק על בעלות של בתים. עמותות ימין רוכשות או תובעות בעלות על בתים בשכונה שעל פי החוק הישראלי היו שייכים בעבר ליהודים. אותם בתים שמשפחות מוסלמיות רבות מתגוררות שם שנים על גבי שנים. מדובר כאן במחלוקת נפיצה מאוד שיושבת על חבית אבק שריפה ומגלמת בתוכה תקריות אלימות וקיצוניות בין התושבים הערביים לבין צה"ל.

"סילוואן", או בשמה העברי "כפר השילוח", ממוקמת במקום בו שכנה ירושלים הקדומה. בסוף המאה ה-19 בנו בצל הר הזיתים התיישבות יהודית חדשה שנקראה "כפר התימנים". היא נבנתה מחוץ לסילוואן, אבל כיום היא חלק מהשכונה שהתפתחה. בשנת 1938 נאלצו היהודים לנטוש את בתיהם בעקבות הפרעות מצד הערבים. לפני כשני עשורים עמותת "אלעד" ו"עטרת כהנים" החלו לרכוש את הבתים מחדש, ולפני כ-3 שנים בג"ץ דחה עתירה של תושבי השכונה, ולמעשה הכשיר את הפינוי של כ-800 תושבים ערבים המתגוררים כיום ב-80 בתים. מאז - סילוואן בוערת.

צופית מגיעה ללב ליבה של המלחמה בין התושבים הזועמים למול כוחות צה"ל שמאבטחים את התושבים היהודים שגרים גם הם בשכונה. "זה יום יומי פה", מספרים החיילים לאחר חילופי ירי מול התושבים הערביים. מנגד, התושבים בשכונה מספרים כי התרגלו למציאות כזאת של מלחמה ללא הפסקה. אחד מהם מספר לצופית: "אנחנו התרגלנו לזה, כל היום אנחנו אוכלים גז". הם מרגישים מתוסכלים, חיים בשכונה הזו דורות על גבי דורות, ולפתע ללא התרעה מוקדמת - מקבלים צו פינוי רשמי מהמדינה.

"אם המצב יישאר ככה, עוד 10 שנים סילוואן תיהפך למחנה פליטים שועאפט: סמים, נשק, הריגות", הודה אחד התושבים בשכונה שצריך להתפנות בקרוב. הניסיון לאכוף את החוק הישראלי בכוח עלול להוביל להתקוממות שקשה להעריך את סופה. בעיקר כשמדובר בתושבים בעלי תעודת זהות כחולה היכולים לנוע בחופשיות בין ישראל לבין השטחים.

בזמן הצילומים של צופית, ההתנגשויות האלימות בשכונה לא פוסקות לרגע. קיים כאן מאבק לאומי בין שני צדדים על השליטה בארץ הזו - ובמאבק הזה, כמו בכל מלחמה, נשכחת לפעמים העובדה הפשוטה שהנפגעים הם בסופו של דבר אנשים עם משפחות, ילדים וחלומות משלהם. צופית מנסה לשמוע גם את הצד של היהודים המתגוררים בשכונה. בשיחה גלויה עם מאבטח של משפחה יהודית, הוא מספר: "זה בא רק מצד אחד - הערבים בשכונה שמשתמשים באלימות, והצד של היהודים רק מתגונן", עוד הוסיף: "על אישה עם תינוק הם זורקים אבנים".

התושבים הערביים נמצאים במלכוד של ממש. מצד אחד, לוחצים עליהם בכל דרך לצאת מהשכונה ע"י היהודים, מהצד השני החברה הערבית בגיבוי הדת לא מאפשרת להם לוותר על הבית. ואם יעשו כן - ייחשבו לבוגדים. "לא נעזוב את האדמה שלנו, רק לקבר", קרא לצופית אחד התושבים בשכונה.

קיים כאן קרב לאומי-דתי על השליטה בירושלים. הקרב הזה מעורר גלים הולכים ומתרחבים, ולא במקרה החמאס בעזה משתמש במאבק הזה על מנת להצדיק ירי טילים על ישראל. התושבים הערביים מצביעים על כך שישראל מבצעת בסילוואן תנועת מלקחיים משולבת על מנת להפוך את חיי היומיום שלהם לבלתי נסבלים, ולעודד אותם למכור את בתיהם. מצד אחד, חפירת מנהרות באתרים הקדושים ליהדות ממש מתחת לבתיהם, ומצד שני הפעלת צווים משפטיים לפינוי ובמקביל הפעלת לחץ משטרתי יומיומי. כשהמצב כ"כ נפיץ, כל מילה יכולה להפוך בתוך שניות למהומה גדולה וכל תקרית עלולה להצית אינתיפאדה.