הראיון
מבחני המיון כוללים גם ראיון עם פסיכולוג. לא נעים? אל תעשו מזה דרמה
הראיון אצל הפסיכולוג הוא אחד השלבים המביכים ביותר במבחן מיון לעבודה. רובנו חושבים על פסיכולוגים כעל אנשים שבמבט אחד יכולים לגלות את צפונות ליבנו ויכולים להבין כי בתוך תוכנו אנחנו ילדים מבוהלים שרק רוצים לקבל חיזוק חיובי מאמא.
ובכן, לא זהו המצב. השלב הזה אמנם נקרא ראיון אצל פסיכולוג, אבל זהו לא הפסיכולוג שלכם. הפסיכולוג הזה, שיושב מולכם, עובד במכון המיון. הוא אינו מעוניין לחקור את הנפש שלכם, אלא בודק את התאמתכם לתפקיד.
ולכן, הדבר הבסיסי ביותר שאותו יש להבין לפני שניגשים לשלב הזה הוא שהאישיות שתציגו בפני הפסיכולוג אינה האישיות השלמה שלכם, שכוללת את כל החרדות שלכם, הפחדים שלכם והגעגועים שלכם, אלא את האישיות העובדת שלכם – זו האישיות שאתם חושפים מידי יום בעבודה.
כדי להמחיש זאת אפשר לחשוב על עובד טיפוסי במקדונלדס. אותו נער, שעובד בוודאי אחרי שעות הלימודים, חווה אהבות, כמעט מזמוזים ואכזבות ראשונות, ובכל זאת בעבודתו הוא האיש אשר משרת לקוחות בחיוך ומכין המבורגרים תפלים בזריזות. כל השאר אינם מעניינים את הלקוחות ולכן לא אמורים להתקיים באופן מוחצן במתחם העבודה.
קודם כל נכנסים
השלב הראשון במבחן הפסיכולוג הוא הכניסה לחדרו. אפשר להבין זאת באופן אינטואיטיבי – שפת הגוף שלכם בשעת הכניסה משדרת את הרגשות שלכם באותו רגע.
כדי לעשות זאת כראוי, יש לשנן כי הראיון אצל הפסיכולוג איננו עונש, אלא הזדמנות. ולמה הכוונה? קרוב לוודאי ששלחתם קורות חיים לעשרות מקומות. כנראה שרק מעטים מהמקומות חזרו אליכם. מדוע? משום שבמקומות האחרים קורות החיים שלכם לא משכו את עיני האיש המחליט. הראיון אצל הפסיכולוג הוא ההזדמנות לחזק את קורות החיים שלכם – להרחיב אותם, להסביר אותם ולשווק אותם בצורה מוצלחת יותר.
אחרי שהבנתם את זה תוכלו להשאיר בחוץ את חוסר הביטחון, את ההערכה העצמית הנמוכה, את ההערכה העצמית הגבוהה מדי, את הזלזול, את הציניות ואת המבוכה. אתם כאן כדי לשווק את קורות החיים שלכם – לא יותר ולא פחות.
שלב ראשון : שאלות כלליות
סביר להניח כי השאלות הראשונות שישאל אתכם הפסיכולוג הן שאלות כלליות. משהו בסגנון "ספר לי על עצמך". זוהי שאלה מביכה במיוחד משום שהיא שאלה מעורפלת, שאינה מספקת הכוונה מדויקת. והיא מעורפלת בכוונה. הכוונה היא לבדוק כיצד אתה יכול להתמודד עם מצבים שבהם אתה אמור למצוא את דרכך לבד, בלי הדרכה מלמעלה.
הכוונה של הפסיכולוג אינה שתספר לו על ילדותך העשוקה – כזכור, הוא לא כאן בשבילך אלא בשביל מכון המיון. השאלה הזו אמורה להוביל אותך לתשובה שהיא מעין קורות חיים מקוצרים. למשל, “שמי מיטל שרון, אני בת 28, בתפקידי האחרון הייתי כתבת בערוץ 'כסף פלוס' בנענע ואני לומדת לתואר שני בספרות כללית באוניברסיטת תל אביב".
ההיסטרים שבין הקוראים יכולים להירגע. הפסיכולוג לא מתכוון לבצע כאן מארב שמטרתו לחשוף אתכם למבקשי נפשכם. בין השאר זוהי דרכו של המראיין לפתוח את הראיון אתכם. שאלות כלליות אלו יובילו לשאלות פרטיות יותר, לפי הטון שתציגו בהתחלה. כמובן שחשוב להיות עניינים ולענות לשאלות בנימוס.
שלב שני: שאלות על מקום העבודה הקודם
לאחר מכם ישאל אתכם המראיין שאלה בסגנון "מה עשית בתפקידך הקודם?” או "מה אהבת בתפקידך הקודם?” או "ספר לי על מקום העבודה האחרון שלך".
כדי לענות על שאלה זו כראוי יש לדעת קודם מה אתם מנסים להשיג בתשובה שלכם. כדי לדעת מה אתם מנסים להשיג, יש להבין מה עשיתם בתפקידכם האחרון ומה ידרוש מכם התפקיד הבא שלכם.
לפני שאתם ניגשים למבחן המיון, כדאי לנתח את התפקיד האחרון שלכם ולרשום בפירוט (לעצמכם) מה כלל. הכוונה אינה לכותרת התפקיד שלכם. גם אם כותרת התפקיד הייתה "מזכירה", יכול להיות שבפועל ביצעתם תיאום בין עשרות גורמים, והייתם אחראים על תפקודו השוטף של המשרד. במקרה כזה, התפקיד כלל יכולות תיאום, יכולות הפקה ויכולת עבודה במצבי לחץ.
כעת עליכם להבין מה דורש מכם התפקיד הבא שלכם. למשל, מתכנת בחברת הייטק זקוק ליכולת אנליטית, לחשיבה מסודרת, ליכולת עבודה עם צוות וליכולת קבלת מרות.
כעת שקללו את שני הגורמים והדגישו בפני המראיין את החלקים מעבודתכם הקודמת שרלוונטיים לעבודתכם הבאה. למשל, אם בעבר היית מתכנת, וכעת אתה נבחן למשרת מורה בתיכון, אז לא כדאי להדגיש דווקא את יכולתך לעבוד מול מחשב עשרים שעות ביום. לעומת זאת, כדאי לספר, למשל, כי הדרכת קבוצות שונות ולימדת אותם להשתמש בכלי כלשהו.
בכל מקרה, כדאי להתמקד בתפקיד הספציפי שלכם ולא ברוח הכללית ששררה במקום העבודה הקודם. לא מעניין את המראיין לדעת אם חיי החברה שלכם היו פעילים במיוחד, וגם אין לו שום עניין במידת השנאה לבוס הישן שלכם. כאמור, הוא כאן כדי לבחון אתכם כאנשי מקצוע ולא כאנשים.
למה הדבר דומה? לפגישה עם ההורים של בן הזוג. יכול להיות שלפעמים אתם מעשנים גראס ואתם נהנים מזה מאד. ובכל זאת, כשתיפגשו עם ההורים של חבר שלכם, סביר להניח שלא זה יהיה הפרט שאותו תרצו להסגיר מייד בהתחלה.
שלב שלישי: שאלות אישיות
אחד השלבים הכי מעצבנים בראיון עם פסיכולוג הוא השלב שבו הוא שואל אתכם משהו כמו "ספרו לי משהו טוב על עצמכם" או "מהי התכונה הטובה הכי חשובה שלכם?" או "מה הייתם רוצים לשנות בעצמכם?”
כדי לצלוח את השלב הזה בשלום, עליכם ראשית להיפטר מהאינסטינקט הראשוני. המראיין לא כאן כדי להכשיל אתכם והוא אינו שואל את השאלה הזו דווקא כדי לעצבן אתכם. אמנם יכול להיות שהמראיין הוא פלוצר גדול ומתחכם, אבל עדיין עליכם להתייחס אליו ואל שאלותיו בכבוד.
התכוננו לשאלה הזו מראש. הכינו רשימת תכונות חיוביות שרלוונטית לתפקיד שאותו אתם מעוניינים לבצע. למשל, ראש צוות צריך להיות בעל יכולות ניהוליות טובות, יכולת להתמקד במטרה ויכולת לראות את התמונה הכוללת. ראש צוות יכול להיות גם איש שיחה מעניין, אבל זה לא ממש רלוונטי.
באותו אופן נסו להכין רשימת תכונות שליליות שלכם. רשימת התכונות הזו צריכה לכלול תכונות שאינן ממש חשובות לתפקיד הבא. כלומר, אם בתפקידכם הקודם שנאתם את הקשר עם יחצ"נים, ותפקידכם הבא אינו כולל דרישה כזו, הבליטו דווקא את התכונה הזו. בניגוד לשמועה, לא כדאי לתת תכונה שלילית מופרכת לחלוטין כמו "אני אוהב לעבוד יותר מדי. לפעמים אני מוצא את עצמי נרדם על המחשב בעבודה". התשובה הזו משדרת יותר מכל ניסיון לרצות את המראיין, ולא רצינות כפי שהייתם רוצים לחשוב.
חובה עליכם
אחת הבעיות הקשות ביותר בראיון אצל הפסיכולוג היא האיזון בין אמת לשקר. האם עליכם לשקר ולהציג עצמכם כיודעי כל? האם עליכם לומר רק את האמת ולספר לפסיכולוג על כל הדברים שאינכם יודעים לעשות?
התשובה נמצאת איפשהו באמצע. התייחסו לעצמכם כאל סוכנות פרסום. המוצר הוא אתם והדרך אל התפקיד הבא עוברת דרך הבלטת התכונות החיוביות והימנעות ככל האפשר מדיבור על התכונות השליליות.
אם השאלות של המראיין מובילות אתכם לפינות שקשה לדבר עליהן, נסחו את התשובה בדיפלומטיות. למשל, אם התפטרתם ממקום העבודה הקודם כי הבוס היה חתיכת חרא שלא הקשיב לעצות שלכם - אל תנסחו זאת כך. הסבירו כי יש לכם יוזמות שאתם מעוניינים לקדם, ואתם מחפשים חברה שבה תוכלו להפגין יותר יצירתיות.
בכל מקרה, זכרו כי הפסיכולוג הוא איש מיומן. הוא יבחין בניסיונות העבודה בעיניים שלכם. פשוט היו בטוחים בעצמכם, למדו מראש את היתרונות המשמעותיים שלכם, והתגאו בהם. השיבו על השאלות בנימוס, והימנעו מלפרט את כל הקורות אתכם מ"גן אורה" ועד היום.