מהו שכר הפרילנסרים הגבוה ביותר ואיפה הכי כדאי לעבוד?
העצמאים מנהלים לעצמם את היום ועשויים להרוויח יותר ממקבילם השכיר; אך תחרות, אי ודאות כלכלית והיעדר חוקי עבודה מאלצים רבים מהם לעבוד בתנאי ניצול ובשכר נמוך
לאחר 8 שנות עבודה כמתרגמת בהוצאת ספרים גדולה, החליטה נעמה (32), נשואה עם שני ילדים קטנים, לפרוש ביוזמתה מעבודתה. היא לא חיפשה עבודה אחרת כשכירה, אלא החליטה ליהפך לעובדת עצמאית (פרילנסרית). "העבודה בהוצאת ספרים היתה מעניינת והרגשתי שם בנוח", היא מספרת. "מה שהקשה עלי היה לוח הזמנים הקשיח. כאם לשני ילדים קטנים נזקקתי ללוח זמנים גמיש יותר".
כיום עובדת נעמה מהבית כמתרגמת מאנגלית לעברית עבור אותה הוצאה ועבור משרד עריכת דין. הכנסתה אמנם נמוכה ב-20% לעומת השכר שקיבלה כשכירה, אבל היא מוכנה לשלם את המחיר כדי לעבוד לפי לוח זמנים גמיש, שמאפשר לה להיות קרובה לילדים. ואולם, נעמה אינה בהכרח דוגמה מייצגת.
פרילנסרים רבים מרוויחים לשעה כעצמאיים יותר משהרוויחו כשכירים, אך עם האליה מגיעים לא מעט קוצים. "להיות פרילנסר אין פירושו שאתה רוצה לעזוב את מקום העבודה שלך כשכיר כי בחוץ מחכים לך 100 פרויקטים", אומר אלון מייסון, מנכ"ל חברת XPlace העוסקת בהשמה מקוונת של פרילנסרים ביותר מ-170 תחומים.
כשאתה מחליט להיפרד ממעמד הפועלים וליהפך לפרילנסר אתה חווה תחושת כאוס מסוימת. בבת אחת אתה מתחיל לטפל בנושאים שלא הכרת: חשבוניות, דיווחים ומכירות. פרילנסר ממוצע משקיע 25%-50% מזמנו בנושאים שאינם עבודה, אלא בניהול העסק, קידום עצמי ומציאת לקוחות מתאימים. זה לא מתאים לכל אחד
נטולי כוח מיקוח
לדברי יהודה טלמון, נשיא לשכת ארגוני העצמאים (להב) אין נתונים רשמיים על מספרם של העובדים הפרילנסרים בישראל, אך הוא מוערך בכ-200 אלף איש וייתכן שאף יותר. לדבריו, מעבר לצורך בעצמאות יש סיבה נוספת לנטייה הגוברת לכיוון: מי שרוצה להשתלב בכל מחיר במקצועות מסוימים כמו מדיה, תיאטרון וקולנוע יעשה זאת בקלות רבה יותר אם יתחיל כפרילנסר, מאחר שמקומות אלה אינם להוטים לקבל עובדים רבים במעמד של שכירים קבועים.
על פי מוטי שפירא, מנכ"ל להב, התשלום לפרילנסרים גדל בקצב אטי לעומת עליית המדד, ובכמה מקצועות אפילו חלה בו ירידה. הסיבה: הפרילנסרים הם ברובם נטולי כוח מיקוח. "רק הוותיקים ששמם הולך לפניהם, עושים קופה נאה", הוא אומר. "יועצים ארגוניים כמו יוסי קוצ'יק ויובל רכלבסקי יכולים להכתיב את המחיר שיקבלו עבור שירותיהם - אבל הם מיעוט".
לדבריו, ניתן לראות את השחיקה בתחום החוקרים הפרטיים למשל. "חוקרים פרטיים המעניקים שירות לחברת ביטוח מקבלים כיום 640-800 שקל עבור העבודה כולה. חוקרים שעובדים עבור בנקים מקבלים 500-800 שקל. לשם השוואה, לפני עשור, קיבלו חוקרים שנשכרו עבור חברות ביטוח 2,800-3,800 שקל לחקירה ועבור בנקים 1,200-1,500 שקל".
לדברי שפירא, הסיבה לירידה הריאלית בשכר החוקרים היא שכוח המיקוח שלהם נחלש והולך מול הארגונים המעטים ששולטים בשוק. לטענתו, גם כלכלנים ויועצים הפועלים עבור ארגוני מגזר ציבורי כמו משרדי ממשלה או רשויות מקומיות הם הצד החלש מול הארגונים השוכרים אותם, ואם הם אינם מסכימים למחיר המוצע להם - הם פשוט מפסידים את העבודה.
'שכירים במעמד של עצמאי' - נפגעים משני העולמות
"במגזר הציבורי, התעריפים לפרילנסרים נקבעים על ידי החשב הכללי באוצר, אלא שאחרי קביעת התעריפים, הממשלה מפרסמת מכרזים להזמנה לקבלת הצעות, וכתוצאה מכך בפועל גובה התשלום יורד ב-5% בממוצע", אומר שפירא.
עם זאת, גם במגזר הפרטי יש לא מעט בעיות. "לא מעט מהפרילנסרים, החל ממעצבי דירות ועד לעובדי תקשורת וכבלים, מועסקים בתנאי ניצול", הוא אומר. "הארגונים מעסיקים אותם לא כשכירים רגילים ולא כעצמאים, אלא במסגרת קומבינציה הנקראית 'שכירים במעמד של עצמאי' - כך שהם נפגעים משני העולמות.
"ח"כ שלי יחימוביץ' הגישה השנה הצעת חוק המשתתף החופשי, לפיה מי ששוכר אדם לעבודה קבועה במעמד של פרילנסר, יהיה חייב ביחסי עובד-מעביד וליישם לגבי עובד זה את חוקי העבודה", אומר שפירא. "זה מהלך שיטיב עם הפרילנסרים, אך הלובי של ארגוני המעסיקים הגדולים וככל הנראה גם הממשלה עצמה, ודאי יעשו הכל כדי לטרפד אותו".