מה שלא יספרו לכם בחנות

פתיחה - להוסיף

החלק החשוב ביותר של תהליך הקניה הוא בראש ובראשונה בחינת הצרכים שלנו ובחירת מוצר שעונה עליהם. אין טעם לבזבז כספים על אפשרויות ויכולות שאין לנו צורך בהם, בטח שלא בתחום בו נדמה כי כל יום אנו מתבשרים שעומד לצאת דור חדש של מכשירים ומוצרים, שלא רק עובדים יותר טוב ומציעים יותר, הם גם עולים פחות.

שלב ראשון – למה אנו זקוקים?

כאשר אנו ניגשים לרכוש צורב למחשב, השלב הראשון הוא כמובן בירור הצרכים – למה אנו זקוקים, מה אנו מפנטזים שיהיה לנו?

ההתלבטות המרכזית היא בין צורב רגיל (כלומר צורב תקליטורים) לצורב DVD. בתחום הצורבים הרגילים מומלץ לבחור צורב COMBO (כינוי לכונן היודע לבצע פעולות של קריאה ו/או כתיבה לדיסקים רגילים ו-DVD). הפרש המחירים בין צורב פשוט לצורב COMBO הוא בדרך כלל בסביבות ה-60 ש"ח, כשבמחיר זה אנו מקבלים גם כונן DVD לכל דבר.

פרט לאפשרות הצפייה בסרטים דרך המחשב יאפשר לכם צורב ה-DVD לשמור כמויות גדולות יותר של מידע על גבי דיסק בודד – מינימום של 4.7 ג'יגה לעומת מקסימום של 900 מגה בתקליטור רגיל, וגם "לגבות" את הסרטים שרכשתם במיטב כספכם.

שיקול חשוב נוסף בהחלטה הוא כמובן סכום הכסף העומד לרשותנו. טווח המחירים של הצורבים הרגילים הוא בין 160 ל-370 ש"ח. מחירי צורבי DVD נע בין 430 ל-1000 ש"ח. זה הזמן לנצל את תקופת החגים ולפדות טובות מהסבתא. כל המחירים כמובן נתונים לשינוי, וככל שיחלוף הזמן תוכלו באותו מחיר לקבל תמורה רבה יותר לכספכם.

למחיר הכונן עצמו יש להוסיף את מחיר הדיסקים שתצרבו, שהוא גבוה יותר כשמדובר ב-DVD, ועל כך נרחיב בהמשך. כמו כן יש לזכור כי צריבה של DVD לוקחת יותר זמן – ממוצע של 15 דקות, לעומת פחות מ-5 דקות למרבית צורבי הדיסקים.

כעת ניגש למחשב האהוב שלנו ונברר את אפשרויות החיבור העומדות לרשותנו. צורבים ניתן לחבר למחשב בשני אופנים עיקריים:

חיצוני: בעזרת חיבור USB או FireWire ניתן לחבר את הצורב בדומה לאופן שבו מחוברת המדפסת והמצלמה הדיגיטלית. שיטה זו מיועדת למי שאין לו מקום בתוך מארז המחשב או למי שמעוניין לצאת לטיולים עם הצורב שלו. צורבים חיצוניים הם יקרים באופן משמעותי מאחיהם הפנימיים אבל עובדים בצורה כמעט זהה. היצע הצורבים החיצוניים הוא כה נמוך שהכלל הוא: רכוש את מה שיש במלאי. זאת לאחר שבדקתם כי יש תמורה מלאה לכספכם על פי הכללים שנציין בהמשך.

פנימי: כשמו כן הוא – הצורב נמצא בתוך מארז המחשב, כתף אל כתף עם הדיסק הקשיח, המעבד והאבק. החיסרון העיקרי של הצורבים הפנימיים הוא שיש לפתוח את המארז בכדי לחברם. אבל תהליך ההתקנה הוא כה פשוט שאין צורך להתרגש מכך. גם בתוך המחשב עצמו ישנן מספר שיטות חיבור בין הצורב ללוח האם.

נתחיל בשיטה הפחות נפוצה: SCSI. אומנם טכנולוגיה זו אמינה ויעילה ביותר, אבל היא גם יקרה ודורשת כרטיס בקר מיוחד בנוסף לצורב. טכנולוגיה זו הפכה לנחלתן הכמעט בלעדית של חברות גדולות שמוכנות לשלם והרבה בשביל אמינות (ויתרונות נוספים כגון אפשרת ניתוק בזמן פעולת המחשב) ולכן, אם מעולם לא הטרידה את מוחכם המילה SCSI אין סיבה להתחיל בכך עכשיו.

החיבור הנפוץ ביותר נקרא IDE (אותה רצועת כבלים אפורה דקה ורחבה המצויה במחשב) – בצורה זו מחוברים רוב רובם של הדיסקים הקשיחים, כונני הדיסקים הרגילים וכונני ה-ZIP למיניהם. היצע צורבי ה-IDE הוא עצום ומייד נסביר כיצד יש לבחור בין הטובים שבהם.

הטכנולוגיה החדשה ביותר לחיבור כוננים בכלל, וצורבים בפרט נקראת SATA. מדובר בממשק חדיש שיחליף בסופו של דבר את ה-IDE, אבל הוא דורש חיבור שיש רק בלוחות אם חדישים ו/או כרטיס מתאם. הוא לא מספק יתרונות ברורים על פני IDE בחיבור צורבים ואת כמות הדגמים העושים בו שימוש ניתן לספור על אצבעות יד של מאפיונר איטלקי. על כן אין סיבה לרכוש כונן שכזה כבר היום, אלא אם כן אתם חייבים.

שלב שני – נפטרים מהאנדר-דוג

עד עתה, רוב הסיכויים שבחרנו צורב פנימי בממשק IDE ובכך צמצמנו את היצע הצורבים לכמה עשרות רבות. כעת הגיע הזמן לנפות את אלו שאנו באמת לא מעוניינים להתעסק איתם.

לרובנו יש חנות מחשבים אהובה וזהו מקום טוב להתחיל בו. נגלוש אל האתר שלה (או נצעד עליה ברגל) ונבחן את מה שיש לה להציע. לאחר מכן נבחן את ההיצע הזה אל מול חנויות אחרות באינטרנט או בסביבת מגורינו.

הכלל הראשון שיש לזכור בתחום הצורבים הוא ששם ידוע אינו ערובה לאיכות. הצורב הממיס שהזכרנו מקודם שייך ל-Pioneer, חברה ידועה ומכובדת. לכן בבואנו לרכוש צורב נתמקד יותר בדגמים ופחות בשם החברה. חברה כמו LG יכולה להציג דגם מאכזב (4081) ומיד אחר כך דגם מעולה (4082). חשוב לציין שהכלל הזה אינו פועל בכיוון ההפוך – שם שאינו ידוע הוא כמעט תמיד ערובה לאיכות נמוכה. לעיתים נדמה שלכל טיוואני עם מלחם יש חברת חומרה.
נזכיר כמה מהשמות המובילים בתחום הצורבים: Asus, Lite-On, NEC, Sony, Teac, LG ועוד.
בחרנו ארבעה כוננים עליהם נדגים את תהליך הקנייה (המחירים הם הנמוכים ביותר שהצלחנו למצוא ברשת, ונכונים ליום הכתיבה כמובן):

כונני Combo – צורב תקליטורים וקורא DVD
Mitsumi DR-6800TE – מחיר 270 ש"ח
LG GCC-4521B – מחיר 270 ש"ח

צורבי DVD ודיסקים
Asus DRW-0804P – מחיר 560 ש"ח
Pioneer 1O7 DVD±R x8‎ – מחיר 550 ש"ח (הקישור מוביל לדגם בעל מפרט טכני זהה)

שלב שלישי – האולימפיאדה

כעת כשיש לנו מספר צורבים על הכוונת אנחנו נערוך אולימפיאדה קטנה – ניתן להם להתחרות אחד בשני ונראה מי המנצח. נבחר צורב ונגלוש לאתר החברה שלו, בכדי לבדוק את המפרט שלו. נביט למשל במפרט של LG GCC-4521B.

בכל אתר של חנות מחשבים שמכבדת את עצמה יהיה קישור לאתר החברה. כך מצאתי את רשימת התכונות שלו, ותמונה (שנראית כמו העתק מדוייק של כל כונן אחר, מלבד העובדה שמוטבעות עליו האותיות LG). אם אין קישור לאתר החברה או שאינכם מוצאים את אותו הדגם אצל היצרן, חפשו אותו בגוגל. יש לזכור כי לעיתים משתנים שמות הדגמים על פי האזור בעולם בו הם נמכרים, ואז צריך לחפש אותו באתר היצרן התקף לאזור זה.

מכל המספרים, האותיות ומילות הבאז נתמקד בשלוש תכונות עיקריות:
התכונה הראשונה שיש לבדוק היא המהירות: שלושה מספרים עם הסימן X לידם מיצגים אותה: 52,32,52.

המספר הראשון משמאל מבטא את מהירות הקריאה. זהו קצב העברת המידע בין הכונן למחשב. הנתון האמצעי הוא מהירות הכתיבה או המחיקה על גבי מדיה לצריבה רב פעמית.
מספר הימני מייצג את מהירות הכתיבה על גבי מדיה רגילה.

אין צורך להוציא את המחשבונים. מספיק לזכור שצריבת דיסק רגיל במהירות 48X אורכת כשתי דקות וארבעים שניות. המהירות האמיתית שבה יופק הדיסק שונה במעט מהמוצהר. הסיבה לכך היא הזמן שלוקח לדיסק למהירות הסיבוב מלאה ושימוש בטכניקות שונות בהן מתבצעת הצריבה באזורי הדיסק השונים.
המהירות שתתקבל נעה בד"כ סביב ה-48X. כלומר במקרה הגרוע ביותר ייצרב הדיסק במעט יותר מ-3 דקות (שזהו, ע"פ מחקרים, גם הזמן הממוצע לקיום יחסי מין. מקריות?). בצורבי DVD המספרים מייצגים את אותם נתונים. כלומר השמאלי לקריאה, האמצעי לשכתוב והימני לכתיבה על מדיית DVDR (אנחנו מייד מגיעים לפורמטים השונים). אבל הבסיס לחישוב הוא שונה, כך שצריבת DVD במהירות 4X לוקחת כ-14 דקות.

בכוננים הצורבים DVD ו-CD יופיעו כמובן הנתונים עבור שני סוגי המדיה.

נעבור לתכונה השניה שיש לבדוק והיא זמן גישה – Access Time.
המושג מתייחס למהירות שבה הכונן מסוגל לאתר ולהגיע להיכן שממוקם המידע הדרוש על הדיסק ולהתחיל לקרוא אותו. פרק זמן זה נמדד באלפיות שנייה. ככל שהוא נמוך יותר כך איתור המידע מהיר יותר. 120 אלפיות שנייה הוא הגבול העליון המומלץ כיום. זה אולי לא נשמע הרבה, אבל המידע בדיסק לא מסודר בצורה רציפה. כלומר הדיסק ייבצע פעולות רבות של חיפוש בכל ניסיון קריאה. גם כאן המספר המצויין אינו מייצג את המהירות בפועל, שמושפעת מגורמים מגוונים, אלא מהירות ממוצעת. המהירות בפועל היא כ-20% סביב המהירות המצוינת.

התכונה השלישית אינה קשורה למהירות, אלא לאיכות הצריבה. תכונה זו מורכבת ממספר גורמים, שביחד מייצגים את ההגנות שהכונן מספק ממקרים של Buffer Underrun. במה מדובר? הצורבים הראשונים דרשו אספקת נתונים רציפה מרגע תחילת הצריבה. כל הפסקה בשליחת הקבצים לצריבה (עקב משימות חשובות יותר של המחשב) הייתה גורמת לצורב להפוך את המדיה לתחתית לכוסות. כדי למנוע את המצב הזה ציידו היצרניות את הכוננים ברכיב זיכרון קטן בשם חוצץ (Buffer בלעז). זרם הנתונים מהמחשב נפסק? לא נורא – הצורב ימשיך לקבל נתונים מהחוצץ שהתמלא ברקע, בזמן שמחשב חוזר לעשתונותיו.

כמובן שהגברת מהירות הצריבה חייבה את הגדלת החוצץ. ממגה הוא גדל לשניים, לארבעה והתנפח לשמונה מגה. עד שיום אחד נמאס לחברת SANYO, והיא המציאה את התכונה הנפלאה שנקראת Buffer Underrun Prevention (הצעות לשם העברי ייתקבלו בברכה). השם הזה אומר בפשטות שכאשר זרם הנתונים נפסק, הכונן ירסן את יצר ההרסנות שלו וינוח. כאשר הנתונים יחזרו הכונן ימשיך בצריבה. התכונה הזאת גרמה להקטנת מימדי החוצץ , אבל לא לביטולו המלא. היות והפסקת הצריבה גורמת לעיקוב גדול בתהליך, החוצץ משמש יותר כמקצר תהליכים ופחות כמגן על המדיה. סאניו היתה הראשונה שהמציאה את התהליך ולכן היא גם נתנה לילד את שמו: BURNPROOF. כל חברה אחריה העניקה שם משלה. ASUS קראה לו FLEXTRAlink, ימאהה קראה לו Waste-Proof, וכו'. LG לא טרחה להמציא שם משלה – אבל ניתן לראות שהצורב תומך באפשרות זו ושהוא גם מצוייד בחוצץ בגודל 2 מגה.

כל התכונות שסקרנו עד כה תקפות כמובן גם לצורבי DVD, אבל עבורם יש לשים לב לעוד שני נתונים.

הראשון הוא הפורמטים הנתמכים. קיימים 4 כאלה: DVD-R/W, DVD+R/W, DVD-RAM והפורמט החדש Dual Layer.
לא אלאה אתכם בהיסטוריה העומדת מאחורי שני התקנים הראשונים. רק אומר שמאחורי כל אחד מהם עומד איגוד חברות אחר, והמאבק ביניהם הוא על כסף וכוח בעיקרו, ולא על עליונות טכנולוגית מורגשת. הקרב המיותר הזה גורם להרבה כאב ראש מכיון שלא כל מכשירי ה-DVD תומכים בכל התקנים. בפורמט DVD-R (DVD מכף R, לא DVD מינוס R) נתמכים בהערכה גסה בכ-95% מהכוננים. בעוד שב-DVD+R תומכים כ-87%.

מה זה אומר לנו הצרכנים הקטנים (והאפתיים לקרבות הענקים הללו)? אנחנו נתרחק מכל צורב DVD שתומך רק באחד מהתקנים, כדי שלא ניתקע בדיוק עם התקן שהמכשיר של סבתא לא תומך בו (רוצים בכל זאת לברר במה המכשיר של הדוד תומך? יש להכניס בגוגל את שם הדגם המלא בצירוף המילים "MEDIA COMPITABILITY"). הפורמט השלישי – DVD-RAM, הוא תקן שכתוב שנוצר לפני תקני ה- DVD-RW. הוא מותאם במיוחד לגיבויים. מי שלא זקוק במיוחד לצרכי עבודה לתקן הזה לא צריך להתעקש עליו.

הפורמט האחרון נקרא Dual Layer (או DL) חדש בינתיים. הוא מאפשר לצרוב גם בבית דיסק בקיבולת של 8.4 ג'יגה על ידי שימוש בשתי שכבות. ולמה זה חשוב? משום שזהו הפורמט שבו מגיעים סרטי ה-DVD מהחנות. לכן לא נצטרך לכווץ אותם אם נרצה לצרוב גיבוי. החיסרון העיקרי של הפורמט הזה הוא המחיר השערורייתי של המדיה התומכת בו – 15$ לדיסק אחד(!). כיום לא ניתן להשיג בישראל מדיה מהסוג הזה. לאחרונה יותר ויותר חברות מודיעות על ייצור מדיה בפורמט דו-שכבתי וייתכן שהמחירים ירדו בקרוב. עוד מידע בנושא, ועל כדאיות הקניה של כונן בתקן זה תמצאו בכתבה זו.

תמיכה בכל התקנים האלה חשובה לא רק בכונן שתקנו למחשב, אלא גם ביכולת של נגן חיצוני – זה שמחובר לטלוויזיה, לקרוא אותם. תוכלו להעזר בקישור הבא כדי לגלות אם הנגן שלכם תומך בתקנים השונים של DVD צרוב.

מי שיש לו קרובים בחו"ל, או רוצה לצפות בסרטים החדשים ביותר צריך לשים לב לעוד פרט אחד: איזורי DVD (ידועים גם כ-DVD Regions). כתבה בנושא כבר התפרסמה. בקצרה נזכיר שחברות הסרטים, כראוי למי שמרגישים כשליטי עולם, חילקו אותו ל-6 איזורים (ארה"ב, בה שוברי הקופות מופצים ראשונים לדיסקים היא באזור 1, ואילו ישראל ב-2). לא ניתן לקרוא באיזור מסויים DVD מאיזור אחר. כמעט בכל כונן ניתן לשנות את האיזור 5 פעמים בלבד, ולאחר מכן הוא נינעל על האחרון בו נעשה שימוש. הדיסק האחרון הגיע מהקרובים באזרביז'אן? חבל מאד. בכדי לעקוף את המגבלה הזו (שגם אינה חוקית במדינות שונות כגון ניו זילנד) התקבצו מספר האקרים והחלו בפריצה סידרתית של כמעט כל כונני ה-DVD. הם גלשו לאתרי החברות, הורידו את עידכוני ה-Firmware הרישמיים והפיצו גרסה משלהם, שבה אופס מד הפעמים או שהאיזור שונה לאיזור 0 – איזור שיכול לקרוא את כל סוגי ה-DVD. מי שצפוי לקבל הרבה סרטים מקרובים בחו"ל חובה עליו לבדוק אם קיימת גירסה פרוצה שמתאימה לכונן שהוא מתעתד לקנות באתר הבא.
שימו לב – ביצוע תהליך העדכון בצורה לא נכונה עלול לפגוע בכונן, ולכן מומלץ לבצעו רק אם אתם בטוחים במעשיכם.

אספקט נוסף של השימוש בצורבים שלא מקבל כל אזכור במפרטי היצרן הוא היכולת לבצע גיבוי של דיסק מוגן (מוזיקה, משחק וכדומה – אבל רק אם רכשתם אותם בעצמכם כמובן). הדבר תלוי באפשרות לקרוא קטעי מידע מסוימים הנמצאים בדיסק ועל התגברות על תקלות יזומות. האתרים המבצעים בדיקות חומרה, ומוזכרים בסעיף הבא, לרוב נותנים אינפורמציה בנושא לגבי הדגמים השונים.

אז בואו נסכם את המקצועות שבהם ייתחרו הכוננים שלנו: מחיר, מהירות, זמן גישה, גודל חוצץ והגנה בפני Buffer Underrun. אם אנו מתכוונים לקנות DVD נוסיף עוד שני מקצועות – תמיכה בפורמטים ופריצת איזור DVD. נסרטט טבלה ונכתוב בה את הנתונים של כל אחד מהכוננים שמעניינים אותנו. מבט מהיר בטבלה יאפשר לנו לזהות את המועמדים לניצחון.
שימו לב – הטבלה מבוססת על המפרט הרשמי של היצרן. כפי שתראו בהמשך, מבדיקה מעמיקה יותר גילנו נתונים נוספים.

שלב רביעי – מה אומרים החבר'ה?

עד עתה נותרנו עם שלושה עד ארבעה כוננים עם נתונים תיאורטיים מנצחים. הבה נברר איך הם מתפקדים בזמן אמת. נפנה למורנו ורבנו – הלא הוא גוגל. נכניס שם את דגם הכונן שברצוננו לבדוק בתוספת המילה "BENCHMARK". כך נקבל בדיקות מעבדה שנעשו עם הכונן ונוכל ללמוד על ביצועיו האמיתיים. לאחר מכן נכניס את שם הכונן בתוספת המילה "REVIEW" – ונקבל התרשמויות כלליות. אם נוסיף את המילים "FORUM" ו-"HELP" לשם הדגם נקבל שיחות בפורומים שבהן הוא הוזכר. זוהי שיטה מעולה לעלייה על תקלות ובאגים שהחברה המייצרת לא גאה בהם.

בנוסף מומלץ לבקר באתרים הבאים אשר מתמחים בבדיקת חומרה. אומנם בחלקם מופיעים פרטים רבים שאולי לא תבינו, אבל אז תוכלו פשוט לקפוץ לסוף הביקורת ולקרוא את המסקנות:
Epinions.com
Tom's Hardware Guide
Review Centre
CD Freaks
רק תשתדלו להתרחק מאתרים שגם מוכרים בעצמם צורבים. אם נשארנו עם שני צורבים ואנחנו ממש לא יכולים להחליט, ניתן לנסות להעמיד אותם אחד מול השני בעזרת המילה ".VS" בגוגל או רשמו את שמות שני הדגמים ביחד. אם יש כתבה המכילה את שניהם היא תצוץ.

סיום ומעבר לחלק 3 - להוסיף

החלק המורכב ביותר כמעט מאחורינו, ומיד נוכל להגיע להחלטה. כל שנותר הוא לבדוק מה אנחנו מקבלים בקופסה של צורב החלומות ולהכתיר את המנצח.

בחלק האחרון נספר לכם על ההבדלים בין המדיות הריקות השונות, מה כדאי לעשות מיד אחרי שמתקינים את הצורב במחשב ומה צופן לנו העתיד בתחום הצריבה.

חזרה לחלק הראשון של הכתבה
לחלק השלישי של הכתבה