ברווז עיתונאי: האם מדענים הזהירו מפני השימוש באיירפודס?
האם 250 מדענים באמת הזהירו מפני השימוש באוזניות ה"איירפודס" של אפל כמו שזעקו כל הכותרות? הנה הסיפור האמיתי מאחורי הידיעה הויראלית שהסעירה את העולם
סיפורנו מתחיל בידיעה שעלתה ביום ב' באחד מאתרי החדשות הגדולים בעולם - הדיילי מייל הבריטי. הידיעה שעלתה שם זעקה כי " 250 מדענים מזהירים מפני השימוש באוזניות האיירפודס של אפל". הידיעה המשיכה לתאר כיצד המדענים מתריעים מפני חשיבות מיקום האוזניה של אפל באוזן והחשש כי זה יוביל לחשיפה מוגברת לקרינה שבתורה עלולה לגרום לסרטן.
כאמור הכתבה בדיילי מייל הבריטי ציטטה פניה של לא פחות מ-250 מדענים ורופאים מכל קצוות תבל (ביניהם 5 ישראלים) אשר חתמו על מכתב הדורש מהאו"ם להחיל תקנות עולמיות להגנה מפני חשיפה לקרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת, כשבין החותמים - גם רופאים ומדענים ישראלים. הבעיה היחידה? המכתב המדובר פורסם בשנת 2015 ואילו האוזניות של אפל יצאו לשוק רק בסוף 2016.
וכך נכתב במכתב המקורי עליו חתומים המדענים: "אנו מדענים וחוקרים המעורבים בחקר ההשפעות הביולוגיות והבריאותיות של קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת EMF .בהסתמך על מחקרים שפורסמו תחת ביקורת עמיתים (reviewed-Peer) בספרות המדעית והרפואית, אנו מביעים דאגה עמוקה לגבי החשיפה הכוללת והמתגברת כל העת לקרינה אלקטרומגנטית, הנפלטת ממכשירים חשמליים ואלחוטיים. אלה כוללים אך לא מוגבלים ל-הן מכשור הפולט קרינה בתדר רדיו-מיקרוגל )W/RF , כגון טלפונים סלולריים, טלפונים ניידים ותחנות הבסיס שלהם, רשתות אלחוטיות Fi Wi ,אנטנות משדרות, מונים חכמים ומוניטורים לתינוקות, וכן מכשירים חשמליים ותשתיות המשמשות לאספקת חשמל, אשר מייצרים שדות מגנטיים בתדר נמוך מאוד". כאמור בשום מקום המילה אוזניות אפילו לא מוזכרת בתורה נפרדת - למרות שאין ספק שאלו אכן נופלות להגדרת המוצרים הכלולים תחת האזהרה.
במכתב המדובר טוענים הרופאים כי יש להם יסוד אמין להאמין כי הנתונים המחקריים על ההשפעות הביולוגיות והבריאותיות של קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת מעידים על היווצרות נזקים ליצורים חיים גם ברמת חשיפה הנמוכה מהתקנים הבינלאומיים. המדענים טוענים כי הרשויות השונות אשר מציעות וקובעות תקני בטיחות לחשיפה לקרינה אלקטרומגנטית נכשלו במתן הנחיות מספקות שאמורות להגן על כלל הציבור, ובמיוחד לגבי ההגנה על ילדים, הרגישים יותר להשפעות קרינת EMF.
אז איך נולד הקשר לאוזניות של אפל? ובכן פה הסיפור הופך מעניין יותר. בשעת אחר הצהריים של אמש (ג'), באורח פלא בכורת של הכתבה של הדיילי מייל השתנתה והמילה "איירפודס" הושמטה", בנוסף, קישור חדש ומיסתורי התווסף אף הוא לכתבה - לפוסט שהופיע באתר מדיום.
לטובת מי שלא מכיר נספר כי אתר מדיום הוא בעצם פלטפורמת תוכן שהקים אחד ממייסדי טוויטר. אחד מתוך מאות הכותבים שם הוא פרילאנסר בשם מארקהם הייד, כתב לייפסטייל שכתב בעברו מספר כתבות גם לאתר TIME. בין הכתבות שהייד חתום עליהם תמצאו פנינים כמו "האם מולטיטאסיקנג מעייף את מוחי?", " זו הסיבה בגינה אנשים משוגעים על פיצוץ חצ'קונים", ו"איך להרגע בחופשה הבאה שלכם". הכתבה המדוברת שהעלה הייד לחשבון המדיום שלו נשאה את הכותרת האם "האיירפודס ואזניות בלוטות' אחרות באמת מסוכנות לנו?" מדובר בעצם בסוג של כתבת קליקבייט שאספה כל מיני אנקדוטות מכתבות אחרות וחיברה אותם לכדי אמלגם מגמתי של ידיעות - שיתכן ויש בו אמת, אך הוא בנוי בצורה מטעה.
הכתבה של הייד נפתחת עם הידיעה כי מומחים יוצאים נגד השימוש באזוניות אלחוטיות. הציטוט היחיד שבא לחזק את הטענה הזו הוא של פרופסור בשם ג'רי פיליפס שמצוטט כאן כמי שאומר כי החשש שלו הוא כי מיקום האוזניה של אפל באוזן יוביל לחשיפה מוגברת לקרינה, שבתורה עלולה לגרום לגידולים אבנורמלים. יצרתי קשר עם הפרופסור המכובד באמצעות המייל הרישמי של אוניברסיטת קולורדו בה הוא מלמד, וזה אכן אישר כי שוחח עם הייד והציטוט שם הוא אכן שלו. למרות זאת, יש לציין כי לא מדובר בידיעה חדשה, וכי פרופסור פיליפס אמר את הדברים על האוזניות של אפל עוד בשנת 2016 (טרם המוצר הגיע לשוק) וחזר על כך גם כשאפל הוציאה גרסה חדשה לשעון החכם שלה. אז מה הקשר ל-250 המדענים? ובכן בפירסום של הייד במדיום נעשה בעצם החיבור למכתב המדענים במטרה לחזק את הדעה של פיליפס לגבי נושא הקרינה. הכתבה בדיילי מייל בעצם שאבה את המידע ישירות מהפוסט הזה, ועם כמה קשיים חריפים בהבנת הנקרא בתוספת ליקויים בעבודה עיתונאית בסיסית - הרי שזו פשוט חיברה את מכתב המדענים ישירות לאוזניות של אפל.
מהרגע שהידיעה עלתה בדיילי מייל היא הפכה ויראלית וצוטטה במאות גופי תקשורת ברחבי העולם ובארץ (כן, גם כאן אצלנו). שמצידם עסקו בהרחבה בקשר שבין האזניות של אפל שכאמור כלל יצאו לשוק בסוף 2016, ובמכתב המדענים שבכלל פורסם לפני כארבע שנים - בשנת 2015.
כיצד קרה שגופי תקשורת גדולים העלו ידיעה שמקורה בכלי תקשורת בינלאומי אחר, מבלי לוודא את נכונותה? האם עצם העובדה שידיעה התפרסמה בכלי תקשורת אחר הופכת אותה בהכרח לנכונה? ובכן במקרה שלנו היום - התשובה היא לא ממש.
נושא השלכות קרינה בלתי מייננת נמצא במוקד אינספור מחקרים, אך המדע לא הצליח עדיין לספק תשובה חד משמעית בנושא. במכתבם, המדענים והרופאים החתומים מבקשים להחמיר את הנחיות החשיפה המותרת ואת ספי הרגולציה בכל הקשור לתקני קרינת EMF, לעודד את היצרנים לייצר ציוד טכנולוגי בטוח יותר, ולספק הכנה לילדים ונשים בהריון. בנוסף המדענים מציעים הקמת אזורי-מפלט נקיים מקרינה אלקטרומגנטית בכל מדינה. הנחיה נוספת היא שיש לדרוש פירסום הקשרים והיחסים הכלכליים בין יועצים ומומחים לבין התעשייה, כאשר מצטטים את חוות דעתם בנושאי בריאות ובטיחות של טכנולוגיות החושפות. עוד אומרים שם כי יש להקפיד שהתשתיות המייצרות, מעבירות, מפיצות ומנטרות חשמל, יורידו למינימום את זרמי הקרקע המזיקים. כל אלו נקודות טובות וראויות, אך אלו נושא של כתבות עומק הדורשות בחינה אמיצה של הדברים ולא עניינם של קליקבייטים ריקים שעלול לפגוע במחקרים רציניים ובמוכנות הציבור לקבל את תוצאות אלו בעתיד.