גלקסי טאב 10.1: הורג אותי בדקות

ריק

פתיח

רוצח אייפדים, קצב אייפונים, צורר אייפודים - כינויים כאלה ואחרים הוצמדו לכל מיני גאדג'טים (חפיצים בעברית יפה), שאמורים להתחרות במוצרים מבית אפל, וכותב שורות אלה סבור שהם צריכים לעבור מן העולם, משתי סיבות:

 

ראשית, רוצח זו מילה לא יפה. אבל חשוב מכך - מי קבע שמוצרי אפל הם סוג של סטנדרט שעליו יש להתעלות? הרי לא שמעתם על רוצח גלקסי S או מחסל Xoom, נכון?

 

אבל אם היינו משתמשים בביטוי הזה (ואנחנו לא!), הרי שהגלקסי טאב 10.1 של סמסונג בהחלט היה ראוי לו. מחשב הלוח הזה דומה מאוד לאייפד של אפל, בעיקר במראהו - הוא יותר דק ויותר קל ממחשב הלוח בעל לוגו התפוח, ורק לאחרונה עשה עלייה לישראל, על אף שבעולם הוא משווק כבר מזה זמן מה.

עיצוב וממשק

הדבר הבולט ביותר בגלקסי טאב הוא הדקיקות. הוא באמת מאוד מאוד דק - וקל. עוביו הוא פחות מחצי אצבע (8.6 מ"מ ליתר דיוק) והוא מחשב הלוח הקל והדק ביותר שנמכר כיום בישראל (דק יותר מהאייפד 2 בשתי עשיריות המילימטר, וקל ממנו ב-36 גרם, למדקדקים). והוא גם יפה ומעוצב למשעי.

 

ברם, הוא דומה לאייפד גם ברעות החולות של מיעוט מחברים. במחשב הזה לא תמצאו שקעי HDMI או USB, או מקום לכרטיס MicroSD. תמצאו בשוליו הדקים והכסופים רק כפתור הפעלה, כפתורי עוצמת קול, שקע אוזניות, רמקולים בימין ובשמאל, תא לכרטיס SIM לגלישה סלולרית ובתחתית, שקע 30 פין של סמסונג, בדומה לאייפד 2. אני בטוח שלסמסונג הייתה סיבה טובה לשים שקע שכזה, אבל לנו גם יש סיבה טובה להתמרמר, שהשקע העיקרי של המכשיר הוא לא סטנדרטי (USB, למשל).

 

 

המשך עיצוב וממשק

בחזית נמצא מצלמת 2 מגה פיקסל לווידאו, ובגב המכשיר (צבוע לבן, ביחידה שאנחנו סקרנו), במגרעת כסופה ומעוצבת היטב - מצלמת 3 מגה פיקסל מלווה במבזק LED. וכמעט שכחנו, יש כאן גם מסך גדול 10.1 אינץ', כשם המכשיר - מסך גדול בכמעט חצי אינץ' מזה של האייפד.

 

ואיך הממשק? אנחנו בסך הכול היינו מאוד מרוצים מממשק המגע של הטאב, ואהבנו גם גימיקים שסמסונג שילבו כאן, כמו שימוש בהטיית המכשיר כדי לעשות זום פנימה והחוצה, ואפליקציות-מיני לפתיחה מהירה. יחד עם זאת, משתמשים ותיקים באייפד טענו שתגובת הממשק איטית מעט לעומת האייפד, שמציע חוויית גלישה חלקה מאוד. בעינינו הדבר היה זניח.

 

תכנון המקלדת העברית, על אף שנשען על סידור מקשים סטנדרטי, הוא קצת מבלבל, כמו גם המיקום שלהם. בנוסף, הרעיון לשנות את הסימול על מקש ה-Enter בהתאם לתפקוד שלו (זכוכית מגדלת לחיפוש, "בצע" בחלק המקרים) הוא לא מוצלח, ובעיקר יכול לבלבל את המשתמש. Enter צריך להיות פשוט Enter.

 

בנוסף, במסגרת העברות הועברו כפתורי הבקרה של אנדרואיד (אחורה, בית, יישומים פתוחים וגם צילום מסך) ימינה, והשעון וההגדרות שמאלה. למי שרגיל לסידור האנגלי ההפוך, זה יכול להיות קצת מבלבל בהתחלה.

 

תצוגה וביצועים

סמסונג השתמשה כאן במסך TFT, עם רזולוציה של 1280 על 800 פיקסלים. זהו מסך טוב, ברור, נוח לצפייה ובעל צבעים נאים. באור שמש ישיר הוא גם מסתדר טוב, אם תבעטו את מד הבהירות מעלה, אם כי מחזיר מעט השתקפויות.

 

מבחינת ביצועים, מדובר באולר של ממש - הוא לא רק דק, אלא גם חד. כמו בטאבלטי אנדרואיד אחרים, תמצאו כאן את הטגרה 2, מעבד ה-ARM כפול הליבה במהירות 1 GHz של Nvidia, מלווה ב-1 גיגה בייט זיכרון. בדגם הנבדק, קיבלנו מכשיר עם 16 ג"ב שטח אחסון, אבל נמכר גם דגם עם 32 ג"ב.

 

מערכת ההפעלה היא אנדרואיד 3.2 מעוברתת למשעי, שמיטיבה לנצל את החומרה החזקה. קיבלנו כאן קצבי פריימים טובים במבחנים סינתטיים, והמכשיר מגיב היטב גם שמריצים עליו מטלות כמו משחקים בעלי גרפיקה כבדה.

 

קול ומולטימדיה

בכל הקשור למולטימדיה, הטאב מציע חוויה טובה ומאוזנת. זוג הרמקולים שקבוע בדפנותיו משמיע מוזיקה בצורה משביעת רצון, אם כי שוב, כמו בסקירת טאבלטים אחרים, מכשירים כאלה חסרים כמעט לחלוטין את הבס הבועט, בשל גודלם של הרמקולים. יחסית לדקיקות ולמיעוט המקום - הרמקולים טובים מאוד. צפייה בסרטים עליו מוצלחת ומהנה לא רק בזכות המסך, אלא גם בזכותם.

 

גם המצלמה, על אף שהיא פחותת מגה פיקסלים מהמתחרים, מפתיעה לטובה, יחסית לחוסר הציפיות ממצלמה שכזו. היא התמודדה יפה גם עם צילומי לילה ותנאי תאורה קשים יחסית, והוציאה תמונות נאות בכל המצבים.

אפליקציות וגלישה

סמסונג הוסיפה כאן, מעל ממשק Honeycomb של אנדרואיד, את ממשק ה-TouchWiz שלה - אין כאן חדשות גדולות ומסעירות. סמסונג כללה וידג'טים לעדכוני מדיה חברתית, לבדיקת דואר וקיצורי דרך לחברים כמו גם תוכנת פולאריס אופיס, אבל שום דבר מרעיש. אצל Asus למשל, ראינו חבילות תוכנה טובות ועשירות יותר.

 

חוויית הגלישה במכשיר, לעומת זאת, נהדרת. השילוב של הגוף הדק והקל, יחד עם הדפדפן המוצלח של 3.2 והעובדה שהמכשיר הזה מסוגל לגלוש בכל מקום בגלישה סלולרית עם SIM תחוב בבטנו (ובזכות התמיכה בתקן HSDPA, שמגיע גם ל-21 מגהביט/שניה) - הופך אותו למכשיר גלישה אידיאלי, כמו גם ספר אלקטרוני מצוין. למעשה, זהו טאבלט האנדרואיד הראשון שממש נהנינו לקרוא עליו ספרים.

 

חיי סוללה

על אף הגוף הדק, חיי הסוללה מצוינים. סמסונג הצליחה לדחוף בגוף הדק סוללה עצמתית מאוד של לא פחות מ-7000 מיליאמפר/שעה, שמספקת לאנדרואיד האנורקטי הזה חיי פעולה ארוכים של שמונה שעות עבודה רציפה, ומספר ימי המתנה. עוד ראויה לציון העובדה שהצעצוע הזה לא מתחמם כלל, באופן מפתיע למכשיר דק גוף שכזה.

 

סיכום

הגלקסי טאב 10.1 הוא מחשב הלוח הדק והקל ביותר שנמכר כיום בישראל - והעובדה הזו אינה עניין של מה בכך. זהו מחשב הלוח הראשון שממש נהנינו לקחת איתנו לכל מקום, ולא סבלנו מכובד משקלו. עוביו הדק אפשר לנו לדחוף אותו בתא אחסון צדדי בתיק בלי לחשוב בכלל. הוא מציע חוויית שימוש מצוינת, ולא פעם שלפנו אותו במקום את הסלולרי החכם.

 

ראוי לציין: מתחריו האנדרואידיים מציעים ביצועים נאים לא פחות - אבל הם עושים זאת במכשירים כבדים ושמנים יותר משמעותית, כך שהמתחרה היחיד של הגלקסי טאב - למי שרוצה ניידות גבוהה ומשקל נמוך אבל לא מוכן להתפשר על החוויה והביצועים - הוא האייפד של אפל, ובמחיר דומה (המחיר המומלץ לצרכן של הגלקסי הוא כ-2,500 שקלים).

מי שמתעקש על כל אלה, אבל לא רוצה לוותר על חויית האנדרואיד הפתוחה, הרי שהגלקסי טאב הוא הבחירה המתבקשת עבורו.

מפרט טכני

מסך:  TFT  בגודל 10.1 אינץ'

רזולוציה: 1280 על 800 פיקסלים

מעבד: Dual Core Cortex A9, טגרה 2, 1 גה"צ

זיכרון: 1 גיגה בייט

נפח אחסון פנימי: 16 גיגה בייט / 32 גיגהבייט

מצלמה: אחורית - 3 מגה פיקסל עם מבזק, קדמית - 2 מגה פיקסל

אלחוט ומיקום: , Bluetooth 3.0, IEEE 802.11 b/g/n, GPS

סוללה: 7000 מיליאמפר/שעה

מידות: 256.7 על 175.3 על 8.6 מ"מ

משקל: 565 גרם

 

למפרט המלא באתר היצרן