טראמפ ממשיך להתנגח בעמק הסיליקון: מקפיא הליך הנפקת ויזות עבודה

טראמפ ממשיך להתנגח בעמק הסיליקון: השבוע הכריזו שם על השהייה זמנית של ההליך המזורז להוצאת ויזות מסוג H-1B. אז מה המשמעות של הדברים ומהי מידת ההשפעה על ישראלים?

נשיא, ארה"ב, דונלד, טראמפ, בנאום, ועידת, שמרנים, במרילנד,
נשיא, ארה"ב, דונלד, טראמפ, בנאום, ועידת, שמרנים, במרילנד, | צילום: רויטרס

תמונה

הנשיא דונלד טראמפ חותם על צו ההגירה החדש
הנשיא דונלד טראמפ חותם על צו ההגירה החדש | צילום: דובר הבית הלבן

פתיח

ממשל טראמפ הכריז השבוע על השהייה זמנית של ההליך המזורז להוצאת ויזות מסוג H-1B, המשמשות בעיקר ככלי עבור חברות אמריקאיות לייבוא עובדים מקצועיים לתעשיות השונות במדינה. עד היום, החברות הללו יכלו  לשלם סכום כספי לשירות פרימיום שהיה מזרז עבורם את התהליך, כעת, כאמור, טראמפ מבטל את הההליך המזורז ומתיר חלק מהחברות מול שוקת שבורה.

 

לעוד כתבות בנושא:

עמק הסיליקון נגד טראמפ: האם זה רק הסיבוב הראשון?

הפיזיקאי המוסלמי תכנן להגיע לישראל - אך חושש שלא יוכל לחזור לארה"ב

טראמפ תוקף את השהיית צו ההגירה: "'שופט לכאורה', הפסיקה תבוטל"

 

 

מדי שנה כ 85,000 אנשי מקצוע בתחומים שונים (כמו: הנדסה, עיתונות, רפואה, הייטק וכו') זוכים לקבל  ויזת עבודה מסוג H-1B - כאשר הויזות הללו מחולקות על ידי הגרלה. נתון חשוב הוא שמספר מבקשי הויזה תופח מדי שנה - כשבשנת 2016 לבדה, המספר הזה טיפס עד לכדי פי 3 מהויזות שאושרו לבסוף בפועל. במסגרת ההליך המזורז שבוטל, חברות משלמות סכום נוסף בעת הגשת טפסי הבקשה של $1,225, המבטיח להם מענה מהרשויות בתוך 15 ימי עבודה - או שהסכום מוחזר להם בשלמותו. לשם השוואה הליך אישור ממוצע לויזות הללו אורך בין 3-6 חודשים. ההקפאה אמורה להיכנס לתוקפה בעוד מספר שבועות, החל מהשלישי באפריל.

 

ויזה, אשרת כניסה, הגירה
ויזה, אשרת כניסה, הגירה | צילום: fotolia

אז מה תהיה מידת ההשפעה של השינוי החדש על ישראלים המחפשים עבודה בארה"ב או על מעסיקים במחפשים לייבא עובדים מקצועיים ישראלים? ובכן, אם לשפוט לפי דעתו המקצועית של עו"ד שלומי אטש, המתמחה בעניניי הגירה לארה"ב - הרי שצפוייה להיות פגיעה מסויימת אך קשה להעריך את גודלה במדוייק: הפגיעה בשוק הישראלי תורגש במידה מסוימת, שכן מספרם של העובדים הישראלים תחת קטגוריה זאת הסתכם בשנה שעברה בלמעלה מחמש מאות. למרות ההודעה הדרמטית מטעם משרד ההגירה האמריקאי, הרי שאין פה השפעה של ממש על מועד תחילת ההעסקה ונראה כי הפגיעה תהיה מינורית לאור העובדה שתחילת העבודה על פי הויזה היא בחודש אוקטובר, כחצי שנה אחרי הגשתה , ועובד המחליף מעסיק יכול לעבוד עבור מעסיקו החדש עוד לפני אישור הבקשה בכפוף לתנאים מסויימים".

 

עו
עו"ד שלומי אטש | צילום: יח"צ

אם לשפוט לפי תגובות מעסיקים ישראלים הפועלים בארה"ב, נראה כי הדעות חלוקות לגבי מידת ההשפעה של הצו החדש וחלקם אלו לא מרוצים מהמגבלות הפתאומיות שהממשל של טראמפ מנחית עליהם חדשות לבקרים.

 

ד"ר מיכה בריקסטון, מייסד שותף חברת Chorus.ai, המעסיק עשרות עובדים בארץ ובארה"ב:  "הקפאת הוויזות היא צעד נוסף במדרון החלקלק בו פוסעים טראמפ וממשלו בדרכם לעבר מדיניות הגירה דרקונית המנוגדת לרוח האמריקאית כפי שהיא חקוקה על פסל החירות: "הב לי את בניך היגעים, העניים, ערב רב של המונים כמהים לנשום כבני חורין, את פליטת חופייך האומללה, שלח אותם אלי, חסרי הבית וסחופי הסער, את לפידי אשא לצד שער הזהב." הויזות המוקפאות הן מסוג H1B, אשר מיועדות ע"פ רוב לעובדים זוטרים יחסית, או כאלה ללא השכלה אקדמית משמעותית, ואשר עתידים להשתכר שכר נמוך יחסית - כלומר בדיוק אוכלוסיית המהגרים החלשה, שאין בידיה אפשרויות רבות אחרות. לעניין החברות הישראליות, וחברות אמריקאיות הפועלות בישראל, תהיה פגיעה מסוימת ביכולת לאפשר רילוקיישן לישראלים, אולם הערוץ הסטנדרטי הוא דרך ויזות עבודה אחרות (לדוגמה L1), ואילו ערוץ ה-H1B, נשמר ע"פ רוב למקרים יוצאים מן הכלל, לדוגמה עובדים שלא סיימו שנת עבודה שלמה בחברה המעסיקה לפני הגשת הבקשה".

 

מימין לשמאל: ד
מימין לשמאל: ד"ר מיכה בריינסטון, אורי לביא | צילום: יח"צ

אחד הנושאים שטראמפ הוביל במהלך מסע הבחירות המוצלח שלו הוא נושא ההגירה, לכן לא מפתיע כי הממשל החדש בוושינגטון רואה בויזות העבודה הללו בעיה רצינית מאחר ולטענתם: "העובדים המיובאים מחו"ל מסתפקים בשכר מועט יותר מעמיתיהם האמריקנים ולמעשה גוזלים לאלו עבודות".

 

״בארה״ב, כמו בישראל, קיים מחסור בעובדים טובים בתחום ההייטק" מסביר מנכ"ל חברת הטכנולוגיה PicScout, אורי לביא, . הקשחת ויזת העבודה על כלל סוגיה עלולה בטווח הקצר להעצים את המחסור בעובדים בתחומים רבים ולהזיק לתעשיית הטכנולוגיה כולה״.

 

״מהזווית הישראלית- ההחלטה הזו יכולה להקשות על פעילות חברות ישראליות בחו״ל שייתכן ולא יכלו להאריך את האשרה לעובדים שמייצגים אותן, דבר שיגרום לעלויות תפעוליות וקושי בפעילות העסקית". עוד הוסיף לביא כי "אם ההחלטה בסופו של דבר תתרחב גם לוויזות מסוג L-1 היא עלולה לפגוע בעתיד הסטארט-אפ ניישן. בסופו של דבר, בעידן של היום קשה להצליח גלובאלית ללא נוכחות מאסיבית בארה"ב״.

 

"צריך להפנים כי צעד זה של טראמפ משפיע על המרחב הטכנולוגי בארה"ב עצמה" אומר אלכסיי שלימוב, העומד בראש חברת מיקור חוץ Eastern Peak. "חברות מיקור חוץ רבות הפועלת שם מגייסות את רוב העובדים בהודו, ועל כן מעתה יהיה להם קושי להביא אליהם עובדים מה שיעצים את הפערים משווקים אחרים בעולם".

 

שלימוב סובר כי המהלך של טראמפ כלל אינו משפיע על התעשייה הישראלית: "הקשחת וויזות העבודה כמעט ולא נוגע לישראל, מספר העובדים שיוצאים מישראל לארה"ב נמוך יחסית ביחס לשוק כולו. לפחות בשלב הראשוני זה לא ישפיע על היכולת של חברות ישראליות להתפתח לכיוונים גלובאליים, במציאות של ימינו יזם לא חייב להיות בעל וויזה כדי לפתוח שלוחה בארה"ב, הוא יכול לפתוח משרד בכל מקום בארה"ב, לגייס עובדים מקומיים לנהל את כל העסק מרחוק, ופשוט להגיע לשם אחת לכמה זמן".

 

מימין לשמאל: ד
מימין לשמאל: ד"ר מיכה בריינסטון, אורי לביא | צילום: יח"צ

גם בני יונוביץ', מייסד ומנכ"ל חברת Arbitrip, שפיתחה מערכת טכנולוגית לניהול הזמנת מלונות, הנמצאת בשימוש של חברות הייטק גלובליות לטובת הזמנת נסיעות עסקיות לעובדיהן ברחבי העולם, ובעיקר לארה"ב, לא צופה שינוי מהותי. יונוביץ' טוען שכל עוד ההגבלות מתייחסות לוויזה מסוג H-1B הוא לא צופה שינוי בהיקף ובאופן הזמנת המלונות לעובדים בארה"ב בקרב חברות ההייטק הישראליות. "אולם", הוא אומר, "אם השינוי ייאכף גם בוויזה מסוג L-1, חברות ישראליות תידרשנה לעשות התאמות באופן תכנון נסיעות העובדים לחו"ל. ייתכן ושינוי האסטרטגיה ידרוש מהן גידול בהיקף המלונות שהן מזמינות בארה"ב שיידרש כתוצאה מגידול בהיקף העובדים שהן תשלחנה לחו"ל לתקופות יותר ארוכות או לחילופין הערכות להזמנת מלונות עבור כוח אדם מקומי שיבוא על חשבון הטסת עובדים מישראל. בכל מקרה, חברות ההייטק הישראליות תצטרכנה להיות קשובות ולהיות ערוכות להגיב בהתאם".

 

מנכ"ל Sisense ישראל סער ביטנר מסביר כי: "צריך להבין כי ההחלטה האחרונה בוושינגטון בהחלט יכולה להקשות ביצירת חברות גלובליות שצומחות מתוך ישראל. שכן כחלק מצמיחה כזו נדרשת לעיתים העברת ידע - טכנולוגי או תרבותי מצד אחד של האוקיינוס לצידו השני. אמנם בעידן של שיחות ועידה מתקדמות, טיסות ישירות אפילו לקליפורניה ודברים דומים, זה אפשרי גם ללא הגעה אבל לעיתים זה נדרש כן בצורה של העברת אנשים בין הסניפים השונים של החברה. בסייסנס אנחנו גאים בהעברת ידע זה באמצעים שונים אבל בהחלט משתמשים גם בתהליך רילוקשיין כעזר בצמיחה המואצת של החברה".

 

אז מה הצעד הבא של ממשלת ארה"ב? בשלב הזה כנראה שהכל עוד פתוח. אם למישהו היה ספק שטראמפ לא מתכוון לממש את ההבטחות שהפריח במהלך מערכת הבחירות האחרונה, כנרה שהתקוות או החששות שלכם התבדו. הצעדים האחרונים של הממשל פוגעים בהיקף מוגבל עדיין בחברות ההייטק האמריקניות - אך לא מן הנמנע שבהמשך נראה צעדים חמורים יותר מכיוון וושינגטון - בדרך ל"החזיר את אמריקה לגדולתה'.