זהירות, ילדים בכביש

תאונות דרכים הן מגורמי הפציעה והמוות הנפוצים ביותר בקרב ילדים בעולם. בישראל, תאונות דרכים גורמות ל-20% ממקרי המוות של ילדים.

במחקר חדש שערכו חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון נבדקו דפוסי התנהגות של ילדים הולכי הרגל, העלולים לגרום לתאונות דרכים.

המחקר שכותרו "האם ילדים הולכי רגל מסוגלים לזהות מצבים מסוכנים בכביש? הערכת יכולותיהם בסביבה של מציאות מדומה" נערך במעבדה המדמה מציאות בכביש. תוצאות המחקר, במימון קרן רן נאור (DOI) התפרסמו בכתב-העת המקוון Safety Science Elsevier.

"ילדים מזהים פחות טוב ממבוגרים את הסכנות האורבות בעת חציית הכביש. מטרת המחקר נועדה לאתר את דפוסי ההתנהגות שעלולים לגרום לתאונות ולפתח תוכנית הדרכה כדי לתקנם", אומרת ד"ר ענת מאיר, מרצה במחלקה להנדסה תעשייה וניהול באוניברסיטת בן גוריון.

ד"ר מאיר מציינת כי המחקר בחן את ההבדלים בתפיסת סכנה המבוססת על ניסיון בקרב ילדים הולכי רגל ביחס למבוגרים מנוסים.

המחקר כלל קבוצות ילדים בגילאי 8-7, 10-9 ו-13-10 וקבוצת הולכי רגל מבוגרים.

החוקרים יצרו סימולציות של 18 אבות-טיפוס של רחובות בישראל והשתמשו במכשיר למעקב אחר תנועת העין כדי לבדוק כיצד 64 מבוגרים וילדים מעריכים מהו הזמן הבטוח לחציית הכביש.
תנועות העיניים של המשתתפים בניסוי הוקלטו כדי לזהות אזורים או חפצים מעוררי עניין ודפוסי התנהגות ייחודיים.
"גילינו שילדים הולכי רגל בגילאי 10-7 מתקשים יותר לזהות מתי בטוח לחצות, ואיך לזהות סכנות בכביש בגלל מכוניות חונות או עיקולים בכביש המגבילים את שדה הראיה", מסבירה ד"ר מאיר.

בנוסף, התברר כי גם ילדים גדולים יותר התקשו בזיהוי הסכנה. הם השתהו על שפת הכביש לפרק זמן ממושך ומופרז, כי התקשו להבחין בין מצבים בטוחים למצבים מסוכנים, בהשוואה למבוגרים.
מהראיונות עם הילדים אפשר ללמוד כי הם אינם מבינים כיצד חצייה בטוחה יכולה להיות מושפעת מגורמים כמו מהירות המכונית ושדה הראייה.

"בכוחן של תוצאות המחקר לשמש כלי לבניית תכנית הדרכה לילדים בנושא תפיסת סכנה", אומרת ד"ר מאיר. "ההבדלים בין קבוצות הגיל השונות מוכיחים שלא ניתן להדריך ילדים בקבוצה. ויש להתאים את ההדרכה לרמת הניסיון של הילד. בהתבסס על מחקר מקביל שכלל הדרכה בדבר זיהוי סכנה בקרב ילדים בגילאים 7-9, התברר כי ילדים שעברו הדרכה, הצליחו יותר ורכשו אמצעי זהירות ומיומנות של הולכי רגל מבוגרים בעת חציית כביש".