בעזרת השם: השמות הכי מוזרים ששמעתם לילדים

כל אחד רוצה להרגיש מיוחד. כל אחד רוצה איזו תכונה בולטת בהצטיינותה או איזה פיצ'ר בלתי שגרתי שיעלה חיוך על השפתיים וישבור את הקרח בכל מפגש. אבל איפה עובר הגבול? האם לקרוא לילד (או לילדה) בשם נדיר יעשה עמו חסד או דווקא יבאס לו את הילדוּת וישאיר משקעים?

פנינו למבוגרים שנושאים שמות מיוחדים כדי להבין מהם האם הרגישו בילדותם מיוחדים או מוזרים ואיך השם שלהם השפיע עליהם.

 

הסופר ינץ לוי, יודע דבר או שניים על שמות מיוחדים.

"הפירוש של ינץ", הוא מסביר, "הוא יפרח ויזרח מלשון ניצן. זה פועל בעתיד. הוא ינץ משמע הוא ייתן ניצנים, או לדוגמה, ינץ השחר. זה כמובן שם עם תקווה. אבי היה איש של עברית והוא נתן לרבים מילדיו שמות עבריים מיוחדים".

 

אהבת את השם בילדותך?

"לא זכור לי רגע אחד בחיי שהצטערתי על כך שקראו לי ינץ. דווקא שמחתי להיות הינץ היחיד בכל כיתה ובכל מקום. גדלתי במשפחה עם שמות ייחודיים סביבי, כמו רצף ורשף, לכן זה נראה לי טבעי. באופן כללי, לא רק בנוגע לשם, קיבלתי עידוד מהבית להיות אני עצמי, גם אם שונה מאחרים". לוי מציין שמעולם לא שקל לשנות את שמו.

 

מה תגובות הסביבה לשם שלך?

"האמת היא, שהשם שלי הוא פתרון מאוד שימושי לסמול-טוק עם אנשים שפוגשים בפעם הראשונה. שואלים אותי בדרך כלל על השם שלי ואז אני מסביר אותו. משום מה זה לא מעייף או מטריד אותי. לעתים אנשים אומרים שהשם יפה בעיניהם, אבל אני משער שרבים לא בוחנים את היופי של השם, אלא חושבים רק על ההיבטים הרגשיים. הם משערים ששם כזה הוא עול, אף על פי שהוא בכלל לא. יש כאלה שאפילו אומרים לי את זה, ולא מאמינים כשאני אומר שאני דווקא שמח בחלקי".

 

 

בעינייך, האם זה חיובי או שלילי לשאת שם לא שגרתי?

"מומחי מיתוג ובידול יאמרו שעדיף שם מיוחד. אנשים שרגישים למוזיקליות של השפה כנראה יתמכו גם הם בשם מיוחד. אבל אני מכיר גם אנשים שסבלו מכך שנתנו להם שם מיוחד, כך שאני משער שזה תלוי באדם ובסביבה שלו. וחוץ מזה, כמובן עדיף שם יפה, ולא רק מיוחד".

 

האם אתה חושב שהייתה לשם השונה השפעה על חייך?

"אני מעריך שכן. ברוב המקרים שם מיוחד הוא זכיר יותר. וגם אם לא זוכרים את השם עצמו, זוכרים את הטיפוס הזה עם השם המיוחד. איך קוראים לו?"

 

איך קראת לילדים שלך?

"יש לי שלוש בנות ושמותיהן הם קמה, גַיִל וטנא".

 

 

 

הכירו את אהובית רבי-גולן, עורכת במגזין. "קראו לי אהובית על שם סבתי ז"ל מחבובה - שזה אהובה בתרגום מפרסית", היא מפרשת. "אני הבת הבכורה מבין ארבע בנות וזו הייתה דרכם של הוריי להביע כבוד לאמו של אבי".
"לא אהבתי את השם בילדות. הוא תמיד נראה לי ארוך, כבד ומסורבל ולא קוּלי בעליל. כבר בתור ילדה אמרתי להורים שלי שאני כועסת עליהם שהם 'הקריבו' אותי בשביל להתחנף למישהו אחר. אני עדיין מרגישה ככה, אגב".

האם את אוהבת את שמך כעת, בבגרותך?
"ממש לא. למעשה, אני ממש מתבאסת בכל פעם שאני צריכה להציג את עצמי. נסו להגיד 'אהובית' אפילו בארומה. זה סיוט. כמעט אף פעם לא מבינים מה אני מנסה להגיד ואני צריכה לחזור על עצמי שוב ושוב. לפעמים אני ממציאה שמות אחרים כשאני צריכה לשמור מקום במסעדה, רק כי אין לי כוח להיכנס לזה. הכי מבאס כשאני מטיילת בחו"ל - בקושי בעברית מבינים אותי אז בשפות אחרות הוא נשמע עוד יותר זוועתי".

האם אי פעם רצית לשנות את השם?
"זה לא כזה פשוט בעיניי לשנות את השם. הוא נהיה חלק ממני, לטוב ולרע, ואני לא מאמינה שהאנשים הקרובים אליי יצליחו לקרוא לי פתאום בשם אחר. זה יהיה מאוד מלאכותי. לכן, מעולם לא שקלתי את זה ברצינות".

מהן התגובות של הסביבה לשם שלך?
"השם שלי הוא תמיד 'אישיו' למי ששומע אותו בפעם הראשונה. בין יתר התגובות אני שומעת 'בטח ההורים שלך נורא אהבו אותך' או 'את לא צריכה שם חיבה, נולדת עם אחד כזה'. כולם חושבים שהם נורא מקוריים. מתרגלים לזה".

האם זה חיובי או שלילי לשאת שם לא שגרתי?
"אולי זה יפתיע, אבל למרות הכל אני עדיין מאוד אוהבת שמות לא שגרתיים וחושבת שזה מעניק נופך נוסף לאישיות של הילד. עם זאת, עדיף לא להתעלל בילד בגלל גחמה כזו או אחרת של ההורים. אפשר לבחור בשם מיוחד ולא שגרתי, אבל עדיין קליט, שקל להגות ולהתחבר אליו".

האם את חושבת שהייתה לשם אהובית השפעה על חייך?
"אני בטוחה שלשם שלי הייתה השפעה חיובית על חיי. כמו השם שלי, אני מרגישה שגם אני סובלת מכבדות, סיבוכיות ורגישות יתר. אולי אם היה לי שם יותר קליל ופחות מחייב הייתי בנאדם קליל יותר. תמיד הכי קל להאשים את ההורים, לא?"

איך קראת לילדים שלך?
"בגלל כל ענייני השמות, אני אוהבת שמות קצרים, קלילים, בינלאומיים, שלא לוקחים את עצמם ברצינות מדי, ועם זאת - חשוב לי גם שלא יהיו רגילים מדי. לילדים שלי קראתי מיקה ותום (בן). הייתי הולכת על בחירות מיוחדות יותר, אבל נאלצתי להגיע לפשרה מול בעלי שאוהב שמות ישראלים 'רגילים'".

 

שוּנית וייס, מורה לנהיגה ובלוגרית קולינריה ולייף סטייל, גם בעלת שם יוצא דופן. על מקור השם היא אומרת: "מקור השם בסבתא של דודה שקראו לה שושנה. רצו לקרוא לי שושנית, אבל חשבו שזה שם ארוך ומסורבל וההורים החליטו על השם שנית. בביקור הראשון בטיפת החלב העירה להם האחות שהם העניקו לי שם של מחלה... הם פנו למשרד הפנים והוסיפו ו' וכך נולד השם שונית. בניגוד לדעה הרווחת אין לשם קשר לים, אבא שלי לא היה דייג ולא נולדתי באילת...".

 

האם אהבת את השם בילדות?

"לא אהבתי את שמי בתור ילדה. ילדים יכולים להיות רעים בענייני שמות מוזרים. התאהבתי בשם רק במהלך השירות בצבאי וככל שהתבגרתי התאהבתי בו יותר ויותר. גם כשלא אהבתי את השם, מעולם לא שקלתי לשנות אותו".

"עם שמות מוזרים תמיד יש בעיות, כולם תמיד יודעים שזה אתה, מגיבים, מבקרים, אפילו בבתי קפה זה מביך. הרבה מכירים אותך בזכות השם ואתה בולט בכל סביבה, לטוב ולרע. לפעמים סתם בא לי להיות טלי וזהו. הייתה לי פעם מורה בבית הספר שסיפרה לי שהיא קראה לבן שלה אלמוג בהשראת השם שלי. היא התלהבת מזה, אני פחות...".

 

איך קראת לילדים שלך?

"קראתי לילדים שלי בשמות הכי רגילים שיש - עומר ודניאל, כי אני אוהבת את השמות האלו ולא הייתי קוראת להם בשמות יוצאי דופן בכל מקרה".

 

 

גורה ברגר, אשת יחסי ציבור, יודעת ששם מנצח משמעו מיתוג מנצח. היא מספרת :"אחותי בחרה בשם כשהוריי הביאו אותי מבית היולדות. היא הייתה בת שנתיים וחצי וחשבה שהיא חתולה ואני הגורה שלה, וכך השם נשאר".

 

מה תגובות הסביבה לשם שלך?

"תמיד ליוו אותי אותן תגובות. השאלה הראשונה היא 'איך?', מבקשים שאחזור על השם, שאאיית אותו, שואלים מה מקור השם ולפעמים מספרים לי שהיה להם כלב בשם הזה...".

 

האם זה חיובי או שלילי לשאת שם לא שגרתי?

"יש כל מיני שמות ממש הזויים, ויש שמות מתחכמים ויש שמות עם קונוטציה שלילית כך שזה מאוד תלוי בשם. אם זה מגיע ממקום כייפי כמו אצלי, אני בעד. לפני כמה ימים ראיתי עובד בארומה עם תג השם 'מוגלי' מתנוסס עליו, כך שלידו גורה זה ממש לא יוצא דופן...".

 

איך קראת לילדים שלך?

"קראתי לבנותיי תמר וזוהר, זה השתלב לי בזמנו עם העבודה שלי באזור ים המלח כך שאלו שמות שמחוברים למקום".

 

האם את חושבת שהייתה לשם השונה השפעה על חייך?

"אני חושבת שהשם השפיע עליי. כבנאדם עם אופי לא שגרתי אני נושאת שם לא שגרתי וזה מסתדר היטב.  אני מרגישה שאין עוד אחת כמוני, כולם יודעים מי אני, אבל זה בהחלט לא מתאים לכל אחד להתבלט".

 

 

לקלמית אשכנזי, מנהלת הפקה בקבוצת סיגלר, קראו על שם סבתה ז"ל - קלמי. "קלמי זה רחמים", היא מסבירה. "אמא שלי חיפשה משמעות נוספת ומצאה שקלמית זה חליל רועים מימי הביניים והחליטה להוסיף לשם הסבתא ת', כך שיש לזה גם משמעות בעברית".

 

בילדותה סבלה קלמית מהקנטות, אבל היום היא שלמה עם שמה. "זה שם קשה לעיכול, זה תמיד הרים גבה. אנשים לא הבינו את השם והייתי צריכה לחזור על זה שוב ושוב. אני חושבת שזה נחמד שיש שם מיוחד, אבל שלא יהיה מוזר מדי. חשוב גם שתהיה לשם משמעות ולא סתם המצאה".

 

איך קראת לילדים שלך?

"לבתי קראתי נעמי. בחרתי עבורה שם שגרתי. אני מתחברת לשמות שיש להם משמעות ושהם מהמקורות. היה לי חשוב לבחור שם ישראלי".

 

 

לאיטל בציר אלשיך, בעלת משרד יחסי ציבור ושיווק, לא מצאו שם במשך מספר חודשים. "בסוף החליטו לקרוא לי איטל על שם סבתא איטה. כשהייתי בבית הספר צחקו על השם שלי, מה שגרם לי להיעלב ואמא שלי הציעה שיקראו לי טלי. היום אני כבר מתה על השם שלי, אבל בילדות לא היה קל לשאת אותו".

 

גם איטל צריכה לאיית תמיד את שמה. "שואלים מה מקור השם, איך אומרים אותו, איך כותבים אותו. אני עונה שזה כמו איטליה רק בלי ה-יה בסוף".

 

האם את אוהבת אותו כעת, בבגרותך?

"היום אני כמובן אוהבת אותו, מאז הצבא התאהבתי בשם שלי. הוא מסייע לי לתקשר עם אנשים. הוא תמיד ice breaker. אני קומוניקטיבית וקל לי דרך העניין סביב השם לקשור שיחה".

 

אֶרֶץ (שם פרטי) ישראל (שם משפחה), טכנולוגית רפואית בבית חולים, רגילה שאף אחד לא נשאר אדיש לצירוף הנדיר.

"אני חלק ממשפחה מאוד ציונית ופטריוטית", היא מספרת. "למרות שאבי רב ואיש דתי, אצלו הצבא והמדינה הם מעל הכל ולכן היה לו חשוב להעניק לילדיו שמות פטריוטיים. לאחי הגדול קראו ישראל והיה זה רק עניין של זמן עד שתיוולד בת כדי שיקראו לה ארץ. השיא היה כמובן כשפגשתי את בעלי. לאחר כמה דייטים ביררתי מה שם המשפחה שלו והוא ענה 'ישראל'. כמובן שחשבתי שהוא צוחק. ביקשתי לראות תעודת זהות ואכן - זה היה שם משפחתו. אבא שלי היה מבסוט לגמרי שזה הבחור שאיתו התחתנתי ושהוא משלים לי את השם ל'ארץ ישראל'. אני עונדת על צווארי שרשרת עם מפת ארץ ישראל".

 

מה תגובות הסביבה לשם שלך?
"אני עובדת בבית חולים ומסתובבת עם תג שם, מה שתמיד מעורר תגובות. פייסבוק גם חסמה את הדף שלי בטענה שזה דף של מתחזה בגלל השם השונה. הייתי צריכה להוכיח להם שאני אישה אמיתית הנושאת שם אמיתי. השם כמובן זכיר ומעורר תגובות בכל מקום".

 

איך קראת לילדים שלך?
"קראתי להם עדי, אבישי ושיר. לא רציתי להתעסק עם שמות יוצאי דופן. בגדול, אני חושבת שזה חיובי ויפה להיות עם שם שונה בתנאי שזה לא קיצוני מדי כמו לדוגמא מישהי חרדית, שאני מכירה, שקראו לה בהמה, ראשי תיבות של ברוך הבא מלך המשיח...".