בעד ונגד - בדיקת מי שפיר
בדיקת מי השפיר היא אחת הבדיקות החשובות במהלך ההיריון, אך גם הידועה ביותר לשמצה. מעל גיל 35 ממליץ משרד הבריאות לבצעה, אך מה ההנחיה לגבי נשים צעירות יותר? החלטנו לשאול שני רופאי נשים בכירים, מנהלי מחלקות, ולקבל פעם אחת ולתמיד תשובה ברורה. התשובות הפתיעו אותנו


בעד
ד"ר חיים דוד, גניקולוג ומיילד בכיר, מנהל שירות חדרי לידה במרכז הרפואי "הלל יפה".
"אני סבור שקיימת חשיבות בביצוע דיקור מי שפיר גם כאשר האישה ההרה היא מתחת לגיל 35 (משרד הבריאות מזמין נשים הרות מגיל 35 ומעלה לביצוע דיקור מי שפיר בשבועות שבין 18-20, ובמימון מלא של משרד הבריאות).
כמובן שאני ממליץ במיוחד על ביצוע דיקור, לנשים בהריון עם סיכון יתר. כלומר, נשים עם בעיות משפחתיות גנטיות ואחרות - בדרגה ראשונה (הורים, אחים) וגם בדרגה שניה (סבא וסבתא, בני דודים).
דיקור מי השפיר נותן מענה מהימן של 100% בסוגיית תסמונת דאון לעובר. אבל הוא אינו נותן מענה למחלות או כשלים אחרים. אגב, כיום ניתן לבצע שתי בדיקות באותם מי השפיר שהוצאו בדיקור אחד:
הקריוטיפ - היא הבדיקה הרגילה לסקירה של מספר הכרומוזומים בעובר (במצב תקין: 23 זוגות, 46 כרומוזומים. בתסמונת דאון: 47 כרומוזומים).
צ'יפ גנטי - זהו שדרוג של הבדיקה ובו מתבצע מיפוי מלא של גנום העובר.
ההחלטה על בדיקת צ'יפ גנטי מתקבלת מראש (בתוספת תשלום של 2,500 שקלים).
כרופא, זו חובתי לספק לאשה את כל הנתונים, כולל הסיכונים הנלווים לבדיקת מי שפיר, אבל גם את היתרון שיש באיתור מראש של מומים אפשריים בהריון. כידוע ב-3% מכלל ההריונות יש עוברים עם מומים מולדים.
גם אשה בשנות ה-20 שלה צריכה להיות מודעות לכלל הסיכויים והסיכונים שיאפשרו לה לקבל את ההחלטה הנכונה לה.
חשוב לדעת שקיימת התאמה סטטיסטית בין העליה בגיל לעליה בסיבוכי ההריון וכמו גם לעליה בשכיחות לידת תינוקות עם בעיות גנטיות ומומים מולדים.
נשים צעירות המעדיפות לבצע את בדיקת הדם החדישה שמחליפה את דיקור מי השפיר (בדיקה שבשלב זה מתבצעת באופן פרטי) חשוב שתדענה שאם חלילה תוצאות בדיקת הדם מעידות על חשד לבעיה גנטית - אזי האשה כן תצטרך לבצע דיקור מי שפיר".
נגד
פרופ' אייל שיינר, גניקולוג ומיילד, מנהל מחלקת נשים ויולדות ב', במרכז הרפואי "סורוקה".
"לאשה בהריון בשנות ה-20 או תחילת ה-30 שלה, אשר כל הבדיקות המוקדמות שביצעה (שקיפות עורפית, חלבון עוברי - תבחין משולש לבדיקת שלושה מרכיבם בדם: חלבון עוברי AFP, הורמון הריון hCG שמקורו בשליה והורמון אסטריול 3E) תקינות, אני לא ממליץ ואף מתנגד לביצוע דיקור מי שפיר.
למה לה כל העניין הזה? דיקור מי שפיר זו פעולה חודרנית-פולשנית שאינה נעדרת סיכונים.
בספרות המקצועית ידוע כי ב- 0.5-1% (1:200-300 דיקורים) מכלל הדיקורים מתרחשת פגיעה בהריון וזה לא מעט. זה עלול לקרות למרות שהדיקור מתבצע בבית חולים, על ידי רופא מומחה ותחת אולטרסאונד.
הסיכונים האפשריים הם: ירידה מוקדמת של מי השפיר, לידה מוקדמת, אובדן ההיריון ועד זיהום רחמי (סיכון נדיר).
אני מקפיד להציג בפני האישה בהריון את שני הקצוות:
מצד אחד, את הסכנות הכרוכות בדיקור מי שפיר שעלול לגרום לאובדן ההיריון, ומצד שני את הסיכון האפשרי שיוולד לה תינוק הלוקה בתסמונת דאון.
עם זאת ,הסיכוי שאם צעירה ובריאה, תלד תינוק עם תסמונת דאון נמוך מאד לעומת הסכנה שבאובדן ההיריון: בגיל 20: 1 לכל 1,500 לידות. בגיל 25: 1:1,350 בגיל 30: 1:910 ובגיל 35: 1:384 לידות.
אני סבור שחובתי להציג בפני האישה את העובדות הדרמטיות לאשורן. אמנם אני מתנגד לביצוע בדיקה במצב הזה, אבל אני לא מייעץ לה מה לעשות, ההחלטה היא של האישה.
לנשים צעירות שחוששות במיוחד ושאומרות לי שהן מוכנות להסתכן באובדן הריון, אבל לא יהיו מסוגלות להתמודד עם גידול ילד עם תסמונת דאון - אני מציע לבצע לפני כן את בדיקת הדם החדשנית החלופית ואף שתוצאותיה אינן מוחלטות, רמת המהימנות שלה לאבחון תסמונת דאון גבוהה מאד (99%) והיא עשויה להחליף את דיקור מי השפיר. אני מאמין שבשנים הבאות הבדיקות הללו יפחיתו את השימוש בדיקור מי שפיר".



