הורים יקרים: למה חייבים לבטל את חודש יוני

לפעמים אני תוהה האם רק אני נורמלית וכל השאר הזויים או שאולי זה להפך, אני ההזויה וכולם הנורמליים?

בחרתי להביא לעולם ארבעה ילדים. נכון, זה לא נכפה עלי וידעתי (פחות או יותר ובדעה צלולה) למה אני נכנסת. ההורות מאד מהנה ומספקת, אבל גם מאתגרת ולעיתים מתישה.

ולכן, אולי לא נעים להודות, נחמד לי בשעות שהילדים נמצאים במסגרות, מי בגן ומי בבית הספר ואחר הצהריים מדי פעם בחוגים. בשעות האלו אני אמנם עובדת, או עושה סידורים הקשורים לבית, אבל לפעמים מצליחה גם לגנוב קפה עם חברה. בקיצור - חיה לכמה שעות בלי לשרת אף אחד.

יש לי הרבה זמן איכות עם הילדים היות והם לא בצהרונים, אנחנו אוכלים כל יום צהריים יחד וטוב לנו בשגרה הזו.

אבל, חודש יוני הוא החודש שמוציא אותי כל פעם מאיזון וגורם לי לתהות, האם רק אני חושבת שהגננות והמורים והמדריכים בחוגים יורדים מהפסים? או שאולי רק אני אמא עצבנית, שלא אכפת לה מהילדים שלה?

זה מתחיל עם חג השבועות - צריך להכין טנא (ולהשקיע, כי הילדים משווים), להביא מעדן, להכין זר פרחים לראש. ואז יש גם ארוחת שבועות ואני נתקעת עם הכנת עוגת גבינה או פשטידה. זה ממשיך עם טקס מתן ספר תורה בכיתה א'. שעתיים וחצי של ייבוש - זמן איכות עם הילד, שבו אני צופה בו עושה עבודת יצירה של לוחות הברית, מצלמת אותו אומר בדיוק משפט של שתי מילים בחום בלתי נסבל ואז מבלה בבופה עם כל שאר ההורים - שבו, לשם שינוי, נדרשתי להכין רק פלטת ירקות חתוכים.

ואחרי זה יש מסיבת סיום של הכדורגל, מסיבת סיום של החוג למוסיקה, של החוג לבלט, וכן הלאה והלאה.

ועוד לא התחלתי בכלל לפרט את מסיבות הסיום של הכיתות של כולם - פה עוגה, שם בורקסים ובעיקר שעמום אחד ענק.

הילדים כמובן מאד מתרגשים מהמסיבות שלהם. הם מתכוננים ומצפים ואין מצב להבריז. אנחנו חייבים להגיע בזוג (כי כולם באים אבא ואמא ...) והכל חשוב. זה מסיים כיתה א', זה מסיים חטיבה, לשלישי חשוב טקס סיום עבודת השורשים והרביעית והקטנה מכולם, גם אם הייתי רוצה לא הייתי יכולה לשלוח אותה לבד לטקס סיום הגן. זה פשוט לא חוקי.

ואני באמת שואלת - למה?

למה חייבים להטריח את ההורים להגיע לטקסים של סיום חוג? למה הילדים לא יכולים לחגוג את כל האושר הזה לבד? למה צריך בכלל טקס סיום כיתה א'? למה לא לחגוג רק סיום משמעותי של תקופה, כמו סיום בית ספר יסודי, חטיבה או תיכון? ולמה בכל מקום חייבים לפתוח שולחן? אי אפשר להיפגש בלי בופה?

זה נכון שזה רק שני בקבוקי שתיה, או שוקו וסלט, או רק פשטידה - אבל זה מטריח ומעצבן וגוזל זמן ובעיקר מיותר. אנשים לא יכולים לאכול בבית לפני שהם באים?

ותמיד נורא חם ואין מקום לשבת, וצפוף וארוך ומעיק. ורק מדי פעם אני מתמלאת באושר עד כמה הילדים שלי מוכשרים ויפים. אני מנגבת את אגלי הזיעה, מנסה להימתח בכסא הקטנטן ודוחפת קלות את ההורה ממול כדי שיהיה תיעוד. אתם יודעים - לסרט בר מצוה, או לחתונה.

אז ממש אשמח לדעת אחת ולתמיד אם אתם מסכימים איתי, או שאני במיעוט. כתבו לי בתגובות מה דעתכם.

שלכם,

גייל זאבי ציבלין