איך תלמדו לעמוד על שלכם?
פשוט הגידו "לא"!
התאמנו בלהגיד "לא". אנחנו יודעים, זה לא קל להגיד "לא" לעמית מהעבודה ששוב מבקש מכם טובה (בפעם המי יודע כמה).זה לא קל לסרב ליושבת ראש ועד הבית שרוצה עוד כסף (לפרויקט נוסף שהיא מריצה), זה אפילו לא קל לומר "לא" לטלפן שמתקשר הביתה לערוך סקר-שקר כלשהו (ולקולו המתחנן).ככה זה - יש אנשים שרגילים להגיד כן, לרצות את סביבתם, להקריב מהנוחות והרצון של עצמם למען אחרים. בגדול מדובר בתכונות אופי נהדרות, אך כמו כל דבר בחיים - פרופורציות זה דבר חשוב. לכן קודם כל התאמנו בלהגיד את המילה "לא", מבלי להרגיש בגינה ייסורי מצפון.
הסבירו למה לא
הסבירו את סיבת הסירוב שלכם - כי תמיד כדאי לנמק. גם כשאתם אוסרים דבר מה על ילדיכם הקטנים, מומלץ שתסבירו להם למה.בניגוד למה שנהוג לחשוב, ה"פשוט כי ככה, אמרתי לא!" לא בהכרח אפקטיבי. כך גם בהתנהלותכם בחייכם הבוגרים. כשתסרבו לסיים את עבודתו של העמית מהעבודה, תוכלו להסביר לו שהוא בטח לא שם לב אבל זה כבר קרה כמה פעמים ולכן אתם כבר מרגישים עומס בעצמכם, וכן הלאה.
די עם רגשות אשם
אחרי שהכנסתם את המילה "לא" לשימוש רציף בחייכם (ולא רק מול הילדים), השלב הבא הוא לא לייסר את עצמכם ברגשות אשם פשוט כי סירבתם למשהו. נכון, החבר לעבודה אמנם באמת צריך לצאת מוקדם לחתונה ולא יספיק לסיים את הפרויקט בעצמו - אבל היי, זו כבר הפעם הרביעית החודש שהוא מבקש מכם לסיים את עבודתו.ונכון, אם תגידו לא לשכן שמבקש מכם בקביעות טרמפ בבוקר אולי תצאו פחות נחמדים, אבל תחסכו לעצמכם פקקים ואת הצורך לדייק בזמן שקבעתם לאסוף אותו. עם כמה שכדאי ומותר לעזור לאנשים, מותר לכם לחשוב על עצמכם בשגרה, ואפילו כדאי שתעשו זאת.
אל תחזיקו בבטן
אל תגיעו למצב שבו אתם פשוט "מתפוצצים מרוב עצבים" - גם אם חברתכם הטובה שוב מפגינה התנהגות אגואיסטית מושלמת ושוב התאכזבתם ממנה קשות. להתפרץ עליה כי לאחרונה היא כל הזמן מתנהגת כך, לא יהיה הדבר המומלץ לעשות.
מלבד העובדה שתשחררו עצבים, כך לא תעמדו על שלכם (הרצון לקבל יחס טוב בחברות), אלא סביר שרק תפגעו בחברות ותוסיפו התרחשות נוספת (הריב שנוצר) שתסית את תשומת הלב מהסיבה שלשמה התכנסנו. לכן השתדלו שלא לאגור בבטן לאורך תקופה כי אז תעשו נפיצים הרבה יותר וההשלכות לכך לא יעילות בעליל.
כל מקרה לגופו
אדם לאדם זאב? לא צריך להגזים. כלומר, זה שכמעט שבכל פעם שאתם בסופר מישהו מנסה להידחף לפניכם בתור (ולפעמים גם מצליח), עדיין לא אומר שבגלל זה עליכם לסרב לכל זקנה חביבה שמבקשת לעקוף כי יש לה רק שני מוצרים.
מה שאנחנו מנסים לומר באמצעות משל הסופר, הוא שהדרך לעמוד על שלנו היא לא פשוט "לא לצאת פראיירים" עם אף אחד ולהיות אנטי על הכל. בכל זאת, כל מקרה לגופו.
למי אכפת?
אל תחשבו כל הזמן מה יגידו עליכם, מה יחשבו עליכם. היי, הגיע הזמן לחשוב מה אתם תחשבו על אחרים ומה אתם תגידו עליהם.
עדיף להיות כנים
אל תמציאו תירוצים מופרכים אם לא מתחשק לכם לעשות משהו. למשל, אם חברה מבקשת מכם לבוא לראות בפעם השלישית את הופעת הבלט של בתה, אתם לא חייבים להמציא תירוץ מורכב עם חמישה לוקיישנים ושלל התרחשויות, מותר גם לענות "נראה לי שהפעם זה לא יסתדר לי" בחביבות.
