ספורט על הבוקר בבית הספר
זואי דרור הייתה מתחילה כל יום לימודים בשיעור ספורט מרענן, ממשיכה אותו עם למידה מול מחשבים וטאבלטים המותאמת לעולמם של הילדים ועל הדרך מתעקשת שהם ילמדו ערבית ואנגלית כבר מכיתה א'
באופן טבעי הדבר הראשון שמתחשק להגיד הוא מה לא טוב במערכת החינוך היום. כולנו רגילים כל היום להתלונן על משכורות המורים הנמוכות ועל החופשות המתארכות, על חומרי הלימוד ועל השחיקה הקיימת אצל הילדים והמורים. אבל להגיד מה לא זה קל, להגיד מה כן, זה אתגר.
בית הספר, כמו הבית, הוא מעין מיקרוקוסמוס של העולם שבחוץ. מערכת החינוך בעיני צריכה להיות מכווננת לשתי מטרות. האחת, להכין את הילד לעולם שבחוץ. אם אנו רוצים לבנות חברה שתהיה טובה מועילה ויעילה יהיה עלינו לתת לילדנו כלים להתמודד עם העולם, והעולם כידוע לא בנוי מסינוס וקוסינוס, אלא מהבנת הכלכלה, הבנת קשרים החברתיים, הכרת ההיסטוריה והבנת הקודים התרבותיים שמסביבנו, הכרת עמים השונים, הערכים והנורמות, קבלת האחר והשונה.
והשנייה, אך לא פחות חשובה, הצורך בילדות. הצורך בלשחק, לעורר למידה דרך התנסות חווייתית, הנאה לצד למידה.
בניגוד לדעתם של רבים, לא הייתי מוסיפה שעות לימוד מסורתיות, פרונטאליות בכיתה, אלא, דווקא הייתי פותחת את היום בשיעור ספורט יומי. אם תפקידנו להנחיל לילדנו הרגלי חיים, אחד מהם הוא ללא ספק הצורך בתנועה, להרגיל אותם לנוע ולזוז, להתחיל את היום בספורט, לשחרר אנדורפינים, ולהתמלא באנרגיה להמשך היום.
לאחר שיעור הספורט היומי, שיעורי תרבות ואומנות, אקטואליה מותאמת גיל, מוסיקה. מחקרים מראים שחשיפה למוסיקה ככלל, ולמוסיקה קלאסית בפרט מגרה את הכישורים הקוגניטיביים במוח, דבר המאפשר למידה אפקטיבית יותר.
למידה על מחשבים וטאבלטים, התאמת התכנים לעולם המתחדש
הפער במערכת החינוך ואצל אנשי החינוך אל מול הידע המתעצם אצל הילדים יוצר ריחוק, ופגיעה בסמכות של המורים כדמויות משמעותיות ומשפיעות. על המורים לקבל שיעורי העשרה על עולם המדיה והמחשבים כדי לקרב גם אותם אל העולם המשתנה.
מסגרות החינוך ישלבו לימודי אנגלית וערבית מדוברת החל מכיתה א'. האזור בו אנו חיים מחייב אותנו להכיר את סביבתנו. הרבה יותר קל לקלוט שפות עד גיל 8. סטודנטים לחינוך ולהוראה יחויבו כחלק מתוכנית השלמת התואר לתגבר את המורים בכיתות על מנת ליצור למידה יותר אישית ומותאמת.
לו הייתי שרת החינוך, הייתי מקפידה על אווירה יותר נעימה בכיתות, תלית ווילונות על חלונות הכיתה, שטיח, מדף ספרים, אולי אפילו בכיתה ניתן יהיה לנעול נעלי בית. דשא בחוץ ומתקנים צבעוניים.
מסגרות החינוך יתנו דגש לפרויקטים המעודדים קריאת ספרים, איור, כתיבה והמחזה של ספרים.
שיטות החינוך במסגרות ישתמשו כנוהל בחיזוקים חיוביים לצורך עידוד התנהגויות רצויות, המורה יקבל הכשרה מלאה לתפקידו כ"מחנך".
אחד מהפרמטרים לאושר נמדד בתחושת השייכות שאדם חש כלפי סביבתו, אם נצליח לגרום לילדנו להרגיש שיש להם משמעות, שרואים אותם, שמשתדלים להתאים את המסגרת אליהם, להבין באמת שלכל ילד וילד יש איכויות שונות ולא ניתן למדוד את כולם בציונים, אלא בתרומה לסביבה ולקהילה.
אילו הייתי שרת החינוך, בעזרת פרוייקטים המוגדרים לכך, הייתי מלמדת את ילדי, תיווך חברתי, מימניות חברתיות ,פתרון קונפליקטים תוך התמקדות בתחום הבינאישי, חיבור לקהילה ותרומה מעשית. ועל כל זה ניתן רק לומר - לו יהי!
