בן משחק בבובה ובת במשאית

"המשחק, יותר מאשר הוא דחף חיוני של הילד, הוא התחום היחידי שבו אנחנו מרשים לו מרחב זה או אחר של יוזמה. בשעת משחק, מרגיש עצמו הילד במידה מסוימת בלתי תלוי. כל השאר הוא חסד חולף, רשות רגעית. למשחק זכאי הילד בדין (יאנוש קורצ'ק)".

 

זמן משחק הוא חלקת האלוהים הקטנה של ילדינו. החלק מגיל 3 הילד מפתח קשרי חברות והדדיות גם במשחק. הוא "חובש" כובעים רבים ומגוונים. הוא יכול להיות בדמות עצמו או בכל דמות אחר שיבחר (חברים, הורים, רופא, חולה, גיבור על או דמות מספר). דרך המשחק הוא משחזר את חוויות יומו, מבטא את תחושותיו, וחושף את רגשותיו. כמעט בכל גן ילדים, אנו נמצא את פינות המשחקים שמכילות בתוכן עולם שלם של הנאה ולמידה בעבור הילד. מטבחון, תחפושות, בגדים, נעליים, בובות, תיקים, קוביות ועוד. ישנה שעה במהלך היום שבה הילדים משחקים בפינות אלו (משחק חופשי). המשחק החופשי מאפשר להם ביטחון ואמונה ביכולת שלהם לשחק לבד או עם חברים ללא דמות מתווכת.

 

ישנה נטייה לחשוב שילד לומד אך ורק במשחק מובנה (הוראה ופעולה), אך לא כך הדבר. גם במשחק חופשי הילד מעשיר את עולמו. כשהוא משחק עם קוביות, הוא לומד על מושגי מרחב, כגון מעל, מתחת, קרוב, רחוק, משקל, תלת ממדיות, תכנון ומנייה. כאשר הוא מתחפש, הוא מאמץ זהויות שונות ומגבש לעצמו זהות מינית. כאשר הוא משחק עם בובות, הוא מפתח רגישות, הבנה, הכלה, חמלה, טיפול, ואף לומד אחריות מהי. בפינת המטבחון, הוא מוצא עצמו ממיין פירות ירקות ודברי מאפה, ובכך לומד על משפחות, מיקום חפצים ועוד.

 

כעת, משעשינו מעט סדר והבנה בחשיבות המשחק, בטוחה אני שתשכילו להבין שבן יכול לשחק עם בובה, ובת יכולה לשחק במשאית. משחקי הדמיון עוזרים לילד להתמודד עם מצבים שאינם נעימים לו, כגון ריבים עם חברים, רופא שיניים, ועוד. במשחק הוא יכול להפוך לדמות הרופא, או החבר שחטף משחק, ובכך הוא שולט בסיטואציה ולומד ממנה. האינטראקציה החברתית שהוא לומד במהלך המשחק עוזרת לו להתמודד עם מצבים מגוונים, כגון פשרות, החלטות, סובלנות וכבוד. הוא מעשיר את השפה שלו, את אוצר המילים שלו, ולומד לנהל דו-שיח.

 

במשחקים בהם מעורבת פעילות גופנית הילד לומד על גופו, איבריו, מיקום איבריו, ומקומו ביחס למרחב. הוא מפתח את שרירי גופו ואת היכולות הפיזיות שלו, את המוטוריקה הגסה הוא משפר בעזרת קפיצה, הליכה, דהירה, טיפוס ועוד. ובעזרת משחקי בצק, ציור והשחלות, הוא משפר את המוטוריקה העדינה.

 

 

זמן משפחה

כשקר בחוץ ויורד גשם, אנו מוצאים את עצמנו מבלים עם ילדינו שעות רבות בבית. זהו בדיוק הזמן להעמיק את הקשר וההנאה ביננו. דרך המשחק אנו לומדים המון על ילדינו, ומן הסתם גם עלינו. אנו שומעים על חוויות יומו של הילד, על תחושותיו, רגשותיו, העדפותיו, ויכולותיו. מולנו הילד מרגיש בנוח להתבטא, לכעוס ולבכות. רוב שעות היום, הוא נמצא בגן/בית הספר, בסביבה שבה הוא צריך למצוא את מקומו, ולנסות לבלוט ברגעים מסוימים מעל כולם. הוא צריך ללמוד לחלוק ולהבין ששום חפץ בגן לא רק שלו, לעומת הבית, המקום המוכר והבטוח, שם הוא נרגע ממהלך יומו ואינו צריך להילחם. במהלך המשחק מולנו, אנו מספקים לו סביבה בטוחה, מכילה ותומכת. הוא נהנה מתשומת הלב שלנו, ומהעובדה שאנו מכבדים אותו ואת רצונותיו. זהו זמן מיוחד שבו אנו מפתחים את התקשורת של ילדינו בנו. נתקו את הפלאפונים, סיגרו את הטלוויזיה, ותנו ליליד שבכם ליהנות.

 

רגע לפני שמשחקים...

קבעו מראש כללי משחק וחוקים
שחקו עם הילד בשעות שנוחות לו
דאגו שהמשחק יהיה מלווה בהסברים מילוליים
התאימו את הפעילות לגיל הילד
התאימו את הפעילות ליכולות הילד
חזקו אותו גם כשקשה וגם כשקל
השתדלו לתת לו לפעול ללא עזרתכם

 

רעיונות למשחקים קלים לביצוע - נייר טואלט

מהלך המשחק: יד אחת מלפפת את הזרוע השנייה בנייר טואלט ולהפך.

תרומה התפתחותית: וויסות כוח, חציית קו אמצע של הגוף (יכולת לפעולת עם צד אחד במרחב הצד השני של הגוף). יכולת זו דורשת תיאום בין שני צידי המוח ומהווה בסיס ללמידה איכותית ויעילה.

 

קליעה למטרה

מהלך המשחק: כיסא הפוך, ואנו קולעים לרגליו חישוק קטן.

תרומה התפתחותית: ריכוז, תכנון תנועה, ותיאום עין יד.

 

הפונפון המהיר

מהלך המשחק: מסקינטייפ רחב מודבק לאורך הרצפה. בתחילת המסלול מונך פונפון ואנו בעזרת קשית ננשוף ונכוון את הפונפון לאורך המסלול עד סיומו.

תרומה התפתחותית: וויסות כוח, הילד ילמד לווסת את הנשיפה שלו. נשיפה חזקה מידי תוציא את הפונפון מהמסלול, ונשפיה חלשה מידי לא תקדם אותו.

 

חישוק

מהלך המשחק: אוחזים ידיים כשהחישוק תלוי לאחר מכם על הזרוע. כשנרים את היד נוכל להכניס ראש לתוך החישוק, ולאט להכניס את כל הגוף. נעביר אותו בין הרגליים לזרוע השנייה שלנו, ולאדם השני.

תרומה התפתחותית: הילד יפתח את המודעות לגופו וילמד לתכנן את תנועותיו.

 

נדבקנו לשטיח

מהלך המשחק: להדביק סקוצ'ים לרגלינו, ונסמן על השטיח קו התחלה וקו סימון. המנצח הוא זה שיצליח לסיים את המסלול מהר יותר.

תרומה התפתחותית: הסקוצ'ים את הגרביים יידבקו לשטיח, ויאלצו אותנו להפעיל כוח בכדי להרים את הרגל, ופה בעצם אנו עובדים על התחושה העמוקה של גופינו.

 

ידיים מבולבלות

מהלך המשחק: כשאנו שוכבים על הבטן ומולנו מונח דף, אנו מציירים על הדף בשתי ידיים ושני טושים. יד אחת מציירת קווים ויש שנייה מציירת עיגולים (ביחד).

תרומה התפתחותית: הפרדות תנועה, היכולת של המוח להפריד בין התנועות, ולהפעיל שרירים נחוצים לעומת אלה שאינם נחוצים לאותה פעולה. כל יד עושה משהו שונה. חיזוק חגורת כתפיים.

 

לא ליפול

מהלך המשחק: רכבת של כריות מונחות על הרצפה, ואנו נלך עליהן קדימה ואחורה. במהלך ההליכה אנו מתמסרים בבלון.

תרומה התפתחותית: משפרים את שיווי המשקל בזמן שמנסים לייצב את עצמינו על הכריות, תיאום עין-יד וריכוז בתפיסת הבלון. (לילדים גדולים, מומלץ להתמסר בכדור במקום בלון. זמן שהיית הבלון באוויר ארוך יותר ולכן קל יותר לתפוס אותו).

 

 

הכותבת היא מאיה וברמן שוסטק, מאבחנת ומטפלת בוויסות חושי maya.shos@gmail.com