איך מחנכים ילדים להתמודד עם שעמום?

מה יכולים הורים ומחנכים לעשות על מנת לצמצם את תופעה האלימות בבתי הספר?

1. הגדירו לילדיכם כיצד לנהוג כאשר הם עדים למעשי הצקה- הבהירו לילדיכם כי למרות הקושי והסיכון (לטווח קצר) של היותם "לא מקובלים", התגובה הנכונה שלהם היא לגשת אל המציק ולבקש ממנו בקול תקיף ונחוש להפסיק מיד את הפגיעה בחבר ולדווח מידית למבוגר כי חברם סובל מהצקה וזקוק לסיוע מידי. הבהירו כי הדיווח הזה הוא מעשה אמיץ ואינו מהווה הלשנה וכי הלשנה ודיווח על סבלו של האחר אינם היינו הך.
2. היו מעורים בחייו החברתיים של ילדכם- הראו התעניינות ושאלו את הילדים כעניין של שגרה האם יש ילדים שסובלים מהצקה והתעללות מצד חבריהם, הקשיבו בתשומת לב, עודדו אותם לא לעמוד מן הצד, נצלו הזדמנויות שאתם נמצאים בחברתו של ילדכם ונהלו איתו שיחת חולין על אשר מתרחש בחייו החברתיים ואל תהססו לשאול באם הם עדים (או שותפים) למעשי הצקה.
3. היו ערים לטיב האינטראקציות של ילדכם ברשת החברתית- חלק ניכר מתופעות ההצקה מתרחשות כיום באמצעות הרשתות החברתיות. מידי פעם בקשו מילדיכם (אל תוותרו) להראות לכם את היסטורית הגלישה וטיבה ברשת החברתית. זוהי לא רק זכותכם, זוהי גם חובתכם!
4. טפחו ועודדו התנהגויות של סיוע לזולת- חשוב לטפח מגיל צעיר רגישות לזולת הזקוק לסיוע. הסבירות כי ילדים אשר לומדים לסייע לסבא וסבתא, לזקנים בכלל, להשתתף בפעולות התנדבות ולצפות בהתנהגויות אלה גם אצל הוריהם, יסייעו גם לחבריהם הסובלים מהצקה, גבוהה יותר מאשר אלה החווים הורים אדישים לצרכיו לזולת הנזקק לעזרה.
5. מורים והורים חייבים להפגין אפס סובלנות להצקה ובריונות- אין סיכוי רב שנצליח לחנך את ילדינו לצאת לעזרת קורבנות ההצקה באם אנחנו המבוגרים לא נהיה ברורים ולא נפעל נמרצות ליצירת סביבות חינוך בהם כל הילדים בטוחים.

"הבת שלי בת שנתיים, ולא מוכנה ללכת לאף אחד אחר חוץ ממני - אמא שלה"

העדפה של ילד לאחר מהוריו (בדרך כלל לאמא) היא תופעה שכיחה בגילאים האלה, ולא צריכה להדאיג אתכם. הורים רבים מוטרדים מכך שהילד מעדיף את ההורה השני, נעלבים, חשים שהילד לא אוהב אותם, אומרים לעצמם "יבוא יום והוא ירצה אותי' או לחלופין מנסים לשחד אותו – שתי התגובות האלה בעיתיות, וגורמות אי נעימות גם להורה המועדף, שמוצא את עצמו מטפל לבד בילד.

_________

איך להיגמל מהסמארטפון ע"י גומייה לשיער ופתקית

בוקר רגוע: אל תשלחו את הילדים לביה"ס לפני 8 וחצי בבוקר

אלטרנטיבה לחינוך: אל תחכו שבית הספר יעשה את העבודה לבדו

________
המלצות:
1. צרו מצב שבו הילדה עוסקת בפעילות אהובה עם אבא (או עם שניכם יחד) ואז הודיעי שעלייך לעשות משהו אחר וחזרי כעבור חמש דקות- סביר להניח שבגלל שזו פעילות אהובה, בתך תסכים לשחק מספר דקות עם אבא.
2. אם הילדה לא רוצה לשחק- אל תכריחו אותה
3. אל תכנעו לסירוב למשחק עם הורה אחד ובקשה להורה השני "המועדף"- בדיוק בגלל מצבי כניעה כאלה מתחזקת ההעדפה להורה אחד. אם הילדה כועסת, התעלמו מכך.
4. הכינו אותה מראש לפעילויות בשגרה שההורה השני יבצע- לדוגמא לפני המקלחת, למשל, שבו איתה שניכם ועדכנו: "חמודה, היום אבא יקלח אותך". מכאן והלאה אבא פועל, ואמא נשארת בצד. אם הילדה כועסת, חשוב שאבא לא ייעלב אלא ימשיך בשקט. אם היא מגיבה בתוקפנות, שוכבת על הארץ ולא משתפת פעולה, אמא יכולה לעזור לאבא – אבל אז לנתק מגע. חשוב ששניכם תפעלו ביחד, שבתכם תראה שאבא הוא מבצע הפעולה גם אם את עוזרת לו.
5. אני מאמין שברגע שהקשר עם אביה יתבסס, והטיפול בה לא יהיה בלעדי שלך, יהיה לבתך קל יותר ליצור קשר עם מבוגרים אחרים.

"הבת שלנו צמודה לטלפון הנייד שלה ללא הפסקה. לילה אחד נמאס לי ולקחתי לה את הטלפון! היא נעלבה וצרחה ואח"כ לא דיברה איתי יומיים. מה לעשות?"

1. קבענו לוח זמנים של שימוש בטלפון הנייד- תוך התחשבות בשאר העיסוקים של הנערה. ניתן לשתף פעולה עם הנערה בדיון על קביעת אותו לו"ז- מתי כן ומתי לא היא תוכל להשתמש בטלפון. למשל: לא בזמן הארוחות / לא החל משעה X בלילה.
2. צפו מראש את התגובות האפשריות והיערכו לכך- יש מתבגרים שעלולים להפגין תוקפנות ואלימות במצבים כאלו.
3. עבדו יחד ושמרו על מסר והתנהלות אחידה בין ההורים.
4. דאגו לאכוף את זמני השימוש שנקבעו- גם במחיר של ניתוק הקו. ועמדו בגבורה כאשר הילדה כועסת, נעלבת, לא מדברת איתכם.

"הבן שלי לא יודע להעסיק את עצמו. כל אחה"צ אותו סיפור: "אמא, משעמם לי!!", "אמא, משעמם לי!!". אני מסבירה לו שהוא כבר גדול ויכול לשחק קצת לבד, אבל כלום לא עוזר, עד שאני לא משחקת איתו במשהו, הוא לא מפסיק. מה עושים?"

חשוב לחנך ילדים להתמודד עם שעמום!
• הם יגדלו להיות בני אדם פחות מתוסכלים.
• נפחית את הסבירות שהשעמום יביא להתנהגויות כמו: השחתת רכוש, אלימות, עבירה על החוק.
• השתעממות- יכולה להיות הזדמנות להתעמק במשהו, לחקור, לגלות משהו.

1. תכננו סדר יום והגדירו בתוכו זמנים של 'עיסוק עצמאי'.
2. דאגו לגירויים שונים שהילד ימצא בהם עניין.
3. דאגו לכיבוי מסכים בזמן העיסוק העצמאי.
4. הכינו "קופסת שעמום"- קופסה עם רשימה/תמונות של דברים שהילד אוהב ויכול לעשות לבד. "במקרה חירום" אם ישתעמם משאר הגירויים, תוכלי להפנות אותו אליה.
5. חזקו ופרגנו על עיסוק עצמאי.
6. היו חזקים ואל תתרגשו מהצהרות "משעמם לי!!" - זה לא הזמן להסביר שהוא כבר ילד גדול ואתם מצפים ממנו להעסיק את עצמו ובוודאי שזו לא סיבה להקמה מיידית של צוות הווי ובידור!

תובנות קטנות: אל תפחדו לחלום בגדול

תלמידים מוחים: למדו אותנו איך לחשוב, לא מה לחשוב

מראש השנה לראש כואב: לוח החופשות הבלתי אפשרי של ההורים