לינה משותפת עם התינוק: בעד או נגד?
חן קרופניק מעלה כל שבוע שאלה לדיון כדי לבדוק לאן נושבת הרוח אצל ההורים. והפעם: לינה משותפת עם התינוק: בעד או נגד?
מאת: חן קרופניק
בכל פעם שעולה שאלה בפורום כזה או אחר, גם אם דנו בה כבר מיליון פעם, אנחנו תמיד אוהבות להביע את דעתנו ולנמק. בכל הנוגע לגידול תינוקות וילדים, אנחנו אוהבות לספק עצות ובעיקר להצדיק את עצמנו. אני בעיקר אוהבת לקרוא את הנימוקים של כל אחת ואחת וללמוד משהו חדש. אז החלטתי כל שבוע לבחור שאלה חשובה או בוערת ולשאול את דעת האימהות בשביל לקבל מידע, מושג, ולהכניס דברים לפרופורציות. אבות אל תדאגו- גם לכם יש מקום להביע דעה בהמשך!
השבוע החלטתי להתמקד בנושא לינה משותפת עם התינוק: לישון באותה מיטה או במיטה מתחברת או הפרדה מוחלטת?
69 אחוז מהאימהות תמכו בלינה משותפת ואף טענו שתינוק צריך לחוש תחושת ביטחון ושיש על מי לסמוך, ושזה הרבה יותר נוח. לעומתן 31 אחוזים טענו שרק במיטה נפרדת כי עם כל האהבה לילדים שלנו, צריך לשים גבול.
תגובות נבחרות של התומכים במיטה מתחברת:
• תינוק צריך לחוש תחושת ביטחון שיש על מי לסמוך. תינוק מתעורר באמצע הלילה מאלף סיבות - לפעמים זה חלום ולפעמים זה צינון מעצבן ולפעמים זה שיניים ולפעמים התינוק רוצה סתם יחס או סתם לחוש בחום גוף ובריח של אימו ושל אביו, כאבי שיניים או גזים או כאבי גדילה ועוד. אז לישון ביחד אני בעד בגלל שלכל דבר יש סיבה וכמובן שאפשר אחרי שנרדם אפשרות להעבירו למיטה או להמשיך לישון ביחד ולזכור כשיגדל לא ירצה לישון איתך... אז ליהנות מזה עכשיו עדיף (אושרת קאשי)
• זה הרבה יותר נוח, אני לא צריכה לקום לחדר אחר באמצע הלילה. לא צריכה לקום בכלל למען האמת. אני שומעת מתי משהו לא בסדר (אם קם מבחילה או קקי או ציצי) וגם הוא לא מתעורר באופן מלא, אלא מיילל קצת וממשיכים לישון. זה חוסך בשכ"ד כי אין צורך שהילד יישן בחדר אחר, וכשאיידן אומר לי שהוא אוהב לישון בחיבוק זה מדהים. מי לא אוהב לישון בחיבוק עם האנשים שהוא אוהב? (אנושקה גל)
• לדעתי שינה משותפת היא לא אידיאולוגיה כמו שרבים חושבים, אלא כורח המציאות - במיוחד כשמניקים. כלומר, לא הייתי עושה את זה מבחירה, אבל כן נאלצת בשביל לשרוד. פרטית, אני לא מצליחה להסתדר עם שינה משותפת במלוא מובן המילה, לפחות לא במיטה זוגית סטנדרטית. ניסינו עריסה שמתחברת למיטה של ההורים וזה לא ממש עזר, כי לא הצלחתי להניק בשכיבה בלי להוציא את הקטנה מהעריסה, וזה מבחינתי הדבר העיקרי. לכן הפיתרון שלנו בסופו של דבר הוא מיטת תינוק שצמודה למיטה שלנו, עם דופן במצב הכי נמוך. בילדה הקודמת אפילו הצמדנו מיטת נוער למיטה שלנו וככה "הגדלנו" אותה לצורך השינה המשותפת. (סווטלנה ואיינברנד)
לעומתם, היו כמה שחשבו שצריך להפריד בין התינוק להורים:
• אני מאמינה שלכל ילד ולכל הורה מתאים משהו אחר, העיקר שהאם תהייה רגועה ובטוחה, ככה האינטואיציות האמהות יקלעו לתינוק. אני אישית הנקתי את ארבעת בנותיי כמעט שנה, בחודשים הראשונים ישנו בחדר איתנו במיטת תינוק, מעולם לא במיטה שלנו. מגיל חודש ישנו לילה שלם (לירון שבס)
• אני מניקה הנקה מלאה ולא ישנה לא בלינה משותפת ולא ב"מיטחברת" מתוך אידיאולוגיה ולמרות הנוחות. אז כן אני קמה בלילה. אבל זו הקרבה קטנה כדי שאח"כ יש אדם עצמאי יותר. בת השלוש שלי עד היום מרדימה את עצמה במיטה שלה ובכיף, והיא ינקה עד גיל שנה (מעיין עמי יושקוביץ)
• אני מאוד אוהבת את ילדי יש גבול קצת. יש אינטרקום ואני מגיעה מהר עם בוכים, אבל צריך מרחב נשימה. אני אמא, נכון, אבל גם בן אדם וגם רעיה ורוצה קצת זמן שקט. מאמינה שמקבלים אחלה של תחושת ביטחון. (מורן פרנקל בסן)
[brightcove_iframe video_id='parenthood-articles-001' autoplay='0' credit='' kid='1_bixfrpsd' duration='48']
ולא שכחנו גם אתכם, האבות, שגם לכם מגיעה דעה בנושא. אני מאוד שמחה למצוא תגובות מאבות, גם אם הן מועטות לעומת האימהות, כי בואו נודה, אנחנו חופרות. בניגוד לאימהות, 85 אחוז סברו שצריך להפריד בין המיטות.
אסף כהן חושב שעד גיל 3 חודשים, לגיטימי שישנו בעריסה בחדר ההורים, אך מעבר לזה, בחדר שלהם, במיטתם. ההורים צריכים פרטיות וילד צריך חדר משלו. לעומתו טען נועם אריכה שלינה משותפת זה חובה, לפחות בהתחלה. "אני ממשיך את זה כבר מכח ההרגל, אבל בקרוב זה ישתנה. הילדים גדולים כבר"
מה דעתכם?
