הדאגות לא נגמרות: כך החששות שלנו משפיעים על ילדינו
מהיום שאנחנו חוזרים הביתה עם התינוק, באופן טבעי הראש לא מפסיק לעבוד ועובר מדאגה אחת לאחרת. אבל, למה חשוב שנבחר על מה לדאוג ואיפה לשחרר - ואיך זה משפיע על הילדים שלנו כשאנחנו בוחרים לדאוג גם כשלא צריך?
עם הילדים מגיעות גם דאגות ברמות שלא הכרנו. אנחנו חוששים לרגשות שלהם ולבריאות הגופנית שלהם, אבל אולי כדאי שנעצור רגע את המערבולת הזו, כי הם נורא מושפעים ממנה.
הראש שלנו הפך לבית לדאגות, וכשאחת הולכת השנייה מגיעה. זה מתחיל מהיום שחזרנו הביתה עם התינוק. אנחנו דואגים שלא יהיה לו קר, אבל גם לא חם מדי, שלא יהיה רעב, אבל שלא יאכל יותר מדי ותכאב לו הבטן וככל שהילד גדל ככה מתווספות הדאגות. פתאום דואגים למחשבות שלהם, לרגשות, לחינוך ולהתפתחות. אבל הילדים עוקבים אחרינו כמו סיסמוגרף, בודקים כל תגובה שלנו ומרגישים כל טרדה, ואם לא נלמד לווסת את עצמנו מולם נהפוך אותם לכאלה בעצמם.
התגובות שלנו הן המקור לתחושות שלהם, וניתן לראות את זה בהתנהלות היומיומית. לדוגמא, כשהילד נופל ואנחנו מולו, לפני שהוא יתחיל לבכות הוא יבדוק את התגובה שלנו ויקבל תמונת מצב לכמה זה היה מבהיל. אם נסתכל עליו בחצי חיוך, נאמר לו שהכול בסדר ושהוא יכול להמשיך לשחק, בהנחה שזו באמת הייתה נפילה ללא חבלה, הוא יקום וימשיך לשחק. אבל, אם נגיב בלחץ נשאל אותו אם הכול בסדר ונזעק בעצמנו, מעבר לבהלה, נגרום לו לחשוב שזו באמת סיבה לזעוק ולבכות, כי אנחנו המראה לתחושות שלהם, ואם אנחנו בטוחים שהכל בסדר כך גם הם.
כתבות נוספות במדור "הורים ברשת":
- מרגישים שהילד מפונק? אלה הדברים שאתם עושים שבאמת הופכים אותו לכזה
- איך מזהים הפרעת קשב וריכוז אצל ילדים? הסימנים שחשוב להכיר
- הילד לא מפסיק לשקר? בואו נשבור כמה מיתוסים על יחסי אמון בין הורים וילדים
דאגה בצורה מתונה היא הכרחית והיא מנגנון הישרדותי. היא עוזרת לנו להיות ערניים כלפי הילדים שלנו, לדעת מתי קשה להם ומתי הם זקוקים לנו, אבל עלינו לבחור באילו נושאים אנחנו מתגברים את מד הדאגות שלנו ומתי מאפשרים לעצמנו לשחרר, על מנת לתת להם אווירה רגועה ובטוחה, שידעו שהם יכולים לסמוך עלינו ושנעשה את הדברים בשיקול דעת וברוגע. אם נוכל לאזן בין הדאגה למה שאנחנו משקפים לילדים שלנו, נצליח להיות ערניים ולתת לילדים שלנו את מה שהם צריכים ולאפשר להם סביבה רגועה שפותרת את הבעיות בשיקול דעת.
ההיריון הוא לגמרי תקופה שמכינה אותך להורות, בעיקר בלמידה על רמות לחץ בדרגות גבוהות, וכך אנחנו מגיעים ערוכים היטב לדאגות שמגיעות יחד עם התינוק החדש לעולם, אבל עלינו ללמוד להתמודד עם הסיטואציה בלי אלמנט הלחץ, כי הרי הוא לא יתרום לפתרון הבעיה, ועל ידי התגובות שלנו נוכל ללמד אותם לחשוב שקול, להגיב רגוע ולהתמודד בקלות גם כשקצת קשה.