לא רק מבוגרים: גם ילדים סובלים מדיכאון • כך תדעו מתי הם צריכים טיפול
מחקרים מראים שכ-2.5% מהילדים בבית ספר יסודי וכ-8% מכלל המתבגרים סובלים ממצב של דיכאון. למה זה קורה, איך תדעו שמדובר במצב שמצריך טיפול - ומה האחריות שלכם כהורים?
הידעתם שגם ילדים בבית הספר יסודי יכולים לפתח דיכאון? מחקרים מראים שכ-2.5% מהילדים בבית ספר יסודי וכ-8% מכלל המתבגרים סובלים ממצב של דיכאון. ולמה זה כל כך חשוב לדעת? כי בעוד אנחנו מודעים לדיכאון אצל מבוגרים (דיכאון לאחר לידה, דיכאון לאחר משבר ואפילו דיכאון חורף) אנחנו לא חושבים על הילדים שלנו במצב הזה וגם לא תמיד יודעים לזהות את הסימנים. אבל הם קיימים וזה חשוב שנדע לשים לב בכדי לטפל בזה בהקדם ולמנוע החמרה.
למה המצב הזה בכלל קורה?
פרידה, מוות במשפחה, פיטורים, למבוגרים יש הרבה סיבות להיכנס לדיכאון. אבל ילדים? ממה כבר יש להם להיות עצובים כל כך עד כדי ירידה בתפקוד? מסתבר שיש לא מעט סיבות שבגללן ילד יכול להיכנס למצב דיכאוני:
- כאשר אחד ההורים סבל או סובל מדיכאון.
- אובדן בן משפחה קרוב.
- התעללות פיזית או רגשית (חרם כיתתי, פגיעה מינית).
- בעיות משפחתיות כמו גירושין של ההורים.
מעבר לסיבות הסביבתיות שיכולות לגרום למצב, כאשר מדובר בילד עם ביקורת עצמית גבוהה, פרפקציוניסט שמרגיש שהוא חייב להצליח אבל לא מצליח כפי שרצה - גם זה יכול להוביל לדיכאון.
כתבות נוספות במדור "הורים ברשת":
- מחמיאים לילדים שלכם? לא בטוח שאתם עושים זאת בדרך הנכונה
- לא רק בקרב ילדים ובני נוער: הכירו את תופעת "האימהות המנודות"
- הילד לא מוכן לחלוק עם אחרים? כך תוכלו לגרום לו לעשות זאת
איך תדעו שמדובר במצב שמצריך טיפול?
הרי מותר לילדים להיות עצובים עקב כל אחת מהסיבות שהוזכרו, ואין זמן מוגדר בו הם אמורים לחזור לעצמם. אך כאשר המצב לא מטופל, הוא עלול להחמיר ולהביא את הילדים למצב דיכאוני אשר לא יצליחו לצאת ממנו והתוצאות הן הרסניות. בכדי לאבחן קושי שמצריך טיפול צריך לשים לב לסימנים הבאים:
- ירידה בתאבון עד כדי חוסר אכילה.
- הפרעות בשינה.
- מצב רוח ירוד עצבנות ואי שקט.
אם תחברו את כל אלה למקרה שקרה או לרגע פתאומי בו הילד החל להתנהג שונה ותשימו לב שזה נמשך תקופה - תבינו שמדובר בקושי נפשי שמצריך טיפול בהקדם. בעוד בבעיה פיזית נרוץ במיידית לטפל ולא נזניח לרגע, עדיין קיימת סוג של בושה סביב בעיות נפשיות ואסור שזו תוביל אתכם במתן טיפול לילד. ילדים יכולים לסבול מהמצב ולעבור אותו ולהמשיך לחיות את חייהם הרגילים, אך חוסר טיפול עלול להוביל להחמרה וחוסר יכולת לנהל חיים רגילים ולכן על כל סימן מחשיד - תבדקו, ותטפלו.