הארמון שהפך למלון א-פוליטי וליעד מועדף לדיפלומטים: הסיפור מאחורי "אמריקן קולוני"
עוד שנים לפני שהפך למקום המפגש של שלושת הגיבורים הראשיים ב"שמים אדומים", שימש המלון הירושלמי כארמון שבו התגוררה קומונה של שוודים-אמריקנים חובבי ישראל. אט אט הפך הארמון שהפך למלון לאזור המשמש פוליטיקאים ישראלים ופלסטינים הבאים להתדיין בו על יחסים והסכמים - כשבין היתר נידונו בתוכו גם הסכמי אוסלו • מ-1881 ועד היום: זהו סיפורו של המלון הוותיק
בשני הפרקים הראשונים של "שמים אדומים" הכרנו את סער, עלי וג'ני, שלושה חברים טובים שגרים יחד בירושלים. השלושה, שהגיעו מרקעים שונים לחלוטין, הכירו במלון "אמריקן קולוני" שבבירה - ומאז הם לא נפרדים. מלבד היותו ראשית הצירים בקשר של השלישייה, למלון המפורסם יש היסטוריה ארוכת שנים שכדאי לכם להכיר.
כתבות נוספות:
- לצפייה בפרקים של שמים אדומים
- פרויקט מיוחד: האירועים המרכזיים של האינתיפאדה השנייה
- הצטרפו לקבוצת הפייסבוק הרשמית של שמים אדומים
עם השנים, הלכו והצטרפו לקומונה עוד עשרות מאנשי הקהילה השוודית האוונגלית בשיקגו עד שגדל מספרם לכדי 150 בני אדם. בשל הצפיפות שנוצרה במבנה המקורי ברובע המוסלמי, החליטו כולם לעבור אל מחוץ לחומות העיר לאחוזתו של רבאח אל-חוסייני, בן למשפחת חוסייני האמידה, שם התגוררו ארבע נשותיו. באחוזה, עסקו אנשי הקהילה באריגה, אפייה ובחקלאות והפעילו משק חי, אטליז, נגריה ומסגריה. חלק מהבניין הראשי הוסב לאכסניה למבקרים ולציילנים.
חרף הטלטלות שעברו הן על העולם כולו והן על ירושלים לאורך השנים, המשיכה הקהילה בפועלה: במלחמת העולם הראשונה הפעילו אנשיה בתי יתומים ומפעלי צדקה למען אנשי העיר; ניהלו בתי תמחוי שהוקמו על ידי האימפריה העות'מאנית והתנדבו בבתי חולים של הסהר האדום; ובתקופת המנדט הבריטי הם חברו לשלטונות ותיעדו עבורם במצלמות את כל האירועים המרכזיים שציינו בארץ ישראל.
עם זאת, ככל שחלף הזמן ודור המייסדים התחלף בבני הדור השני, הלכו והתגלעו מחלוקות אידיאולוגיות בין חברי הקהילה. הדור השני, שנולד בירושלים, מאס במגבלות הנוקשות של חיי המושבה והחל לפרוש אט אט מהחיים הקומונליים. בהמשך, הייתה זו מלחמת העצמאות שקירבה את סוף הרעיון האוטופי: מלבד העובדה שממילא נותרו בארץ ישראל רק חברי קהילה בודדים - מתחם המושבה עצמו נכנס לצידו הירדני של הקו העירוני בירושלים, מה שהקשה על חברי הקהילה שלא מצאו את מקומם בצד הירדני והם בסופו של דבר חזרו לארצות הברית או התמקמו במדינות אחרות.
מלון אמריקן, כאמור, הוקם בעצם על אותו ארמון מחוץ לחומות אליו עברו אנשי הקומונה אחרי גידולם המספרי. בסוף שנות ה-50, עם מותם של אחרוני דור המייסדים, הוסבו מבני המושבה למלון ואז גם ניתן לו שמו: "אמריקן קולוני הוטל". לאחר מלחמת ששת הימים ואיחוד העיר, שופץ והורחב המלון תוך שמירה על אופיו הייחודי כמקום בינלאומי, כזה שנמנע מזיהוי ישראלי כלשהו. ההימנעות הזו היא שהפכה את המלון לפופולרי בקרב עיתונאים זרים ופוליטיקאים שהיו צריכים לישון בירושלים - אך לא רצו להכיר בריבונות ישראל על העיר.
מיקומו הגיאוגרפי וההיסטוריה הא-פוליטית שלו הפכה את "אמריקן קולוני" למקום המהווה אזור ניטרלי בין מדינאים ישראלים ופלסטינים שמקיימים בו פגישות. ב-1992, נערכו בו השיחות והדיונים שהביאו שנה לאחר מכן לחתימה על הסכמי אוסלו. "המלון מייצג את העתיד של המזרח התיכון, לא את העבר", אמר עליו שמעון פרס בחגיגות 120 להקמתו, בעוד ששליח האו"ם בזמנו טריה לארסן הגדיר את המקום כ"מקדש לעיתונאים, דיפלומטים ומרגלים".
ואם כבר במרגלים עסקינן, השמועה מספרת כי מרגל האטום מרדכי ואנונו חיבב את המלון הניטרלי עד מאוד ומדי יום נהג לשחות בבריכה במקום, וכן העביר שעות רבות בחנות הספרים הבינלאומית הממוקמת בסמוך אליו.