נטרול "פצצה מתקתקת" או הוצאה להורג ללא משפט? הוויכוח סביב הסיכולים הממוקדים

הניסיון לחסל את אל-ראסם ליד ביתו בשכם בפרק השני של "שמים אדומים" ו"ההיתקלות" עם "פלפלת" שסיימה את חייו - העלתה את השיח סביב נושא הסיכולים הממוקדים.

השם "סיכול ממוקד" הוא מטבע לשון, שטבעו ממשלת ישראל וצה"ל במהלך האינתיפאדה השנייה, המתאר פעולה צבאית המכוונת להתנקשות בפעילי טרור פלסטינים. עם תחילת השימוש במונח, נטען על ידי ישראל כי בכל המקרים מדובר בפעולה כנגד "פצצה מתקתקת", המסכלת באופן מיידי פעולות טרור ספציפיות.

כתבות נוספות:

• לצפייה בפרקים של שמים אדומים
• פרויקט מיוחד: האירועים המרכזיים של האינתיפאדה השנייה
• הצטרפו לקבוצת הפייסבוק הרשמית של שמים אדומים

בהמשך הורחב השימוש במושג, והוא מתאר כל התנקשות בפעיל המעורב בטרור. מושג ספציפי זה בא כתחליף למושג הכללי יותר "חיסול", ששימש קודם לכן גם לתיאור פעילות מסוג זה שנעשתה קודם לכן, כדוגמת ההתנקשות ביחיא עייאש או באבו ג'יהאד. בעיתונות האמריקנית מכונה פעולה כזו targeted killing ("הריגה מוכוונת"), ואילו בעיתונות הערבית מכונה פעולה כזו "התנקשות" .

ב-2006 בג"ץ קבע כי על הסיכול הממוקד לשמש למטרות מניעה בלבד ולא למטרת נקם, ענישה או הרתעה. ישראל רואה בסיכול הממוקד גישה השומרת על "טוהר הנשק", משום שלטענתה, בסכסוך המתמשך בין שני העמים, נוקטים הפלסטינים באופן שיטתי בטרור חסר הבחנה, המכוון כלפי תושבי ישראל. ישראל טוענת כי אינה מגיבה בפעולות תגמול ברוטליות של "עין תחת עין" אלא מנסה להתמקד רק במי שנלחם נגדה, באמצעות הסיכול הממוקד.

הסיכול הממוקד מתבצע בדרך כלל וברוב המקרים באמצעות כלי טיס היורים טילים. המודיעין מאתר את המטרה וכשניתן "אור ירוק" (אישור לפעולה) מוזנקים כלי טיס לאוויר ופוגעים במיועד להריגה. אמצעים נוספים הם, בין השאר, הטלת פצצה (כמעט תמיד פצצה מונחית) ממטוס קרב, ירי מטווח קרוב על ידי כוח צבאי כגון המסתערבים וירי צלפים.

בכל אחד משלבי הסיכול: מעקב, וידוא, הזנקת כוח וירי, ישנה אפשרות לבטל מיידית את הפעולה אם קיים חשש סביר לפגיעה בלתי-מידתית בבלתי מעורבים. בסופו של דבר, במקרה של טייס - גם כשהטייס באוויר ויש אישור של מפקד המטה ואישור של אמ"ן או שב"כ כשמדובר במטרה, השאלה האם ללחוץ על ההדק היא של הטייס והוא יכול להחליט לבטל את התקיפה גם ברגע האחרון.

למרות השם "סיכול ממוקד", לא תמיד הסיכול הוא אכן ממוקד. המחבלים הפלסטינים חיים בקרב האוכלוסייה האזרחית, ופגיעה מדויקת, שבה ייפגעו אך ורק מחבלים, קשה מאוד לביצוע. לעיתים המחבלים מקיפים את עצמם באזרחים באופן מכוון כדי שאלה ישמשו כמגן אנושי. כתוצאה מכך, פעמים רבות בפעולות הסיכול הממוקד נפגעים גם אנשים שלא היו יעד של הסיכול הממוקד.

לשיא הגיעו הדברים בהריגתו של בכיר גדודי עז א-דין אל-קסאם של חמאס, סלאח שחאדה, ביולי 2002, כששתי פצצות במשקל של חצי טונה כל אחת הוטלו על ביתו בלב שכונה צפופה בעזה, וכתוצאה מהפעולה נהרגו לא רק שחאדה ועוזרו, אלא גם אשתו וילדיו, וכן דיירי בתים אחרים בסביבה. בסך הכול נהרגו 15 פלסטינים, בהם שמונה ילדים.

צה"ל דבק במדיניות החיסולים הממוקדים מאז 2003 ומשתמש במגוון כלי טייס: מסוקים, מטוסי קרב וכתב"מים, ידוע שנמשכו לפחות עד 2006 אז פסק בג"ץ בין היתר כי אזרחים פעילי טרור אינם נחשבים כלוחמים, אך מנגד אינם נהנים מההגנה שהחוק הבינלאומי נותן לאזרחים.

בפסיקה קבע בג"ץ כללים שלאורם תיבחן חוקיות הסיכולים הממוקדים. בין השאר נקבע כי על הסיכול הממוקד להיות רק כפעולת מניעה של סיכון חזק ומשכנע ולא כהרתעה או ענישה, המחבל צריך להיות שותף בפעילות מתמשכת ולא חד-פעמית, ושאין להשתמש בסיכול ממוקד כאשר ניתן לבצע מעצר או כאשר לסיכול הממוקד נלווית פגיעה בלתי-מידתית באזרחים תמימים. נוסף על כך, הוחלט כי סיכולו הממוקד של אדם ייעשה כאשר הוא עדיין חלק ממערך הטרור.

הסיכול הממוקד נתון לביקורת בקהילה הישראלית והבינלאומית, בעיקר בקרב ארגוני זכויות האדם הרואים בו הוצאה להורג ללא משפט. ארצות הברית ברוב המקרים, במיוחד אחרי פיגועי 11 בספטמבר, מסכימה שזכותה של ישראל להשתמש בסיכולים ממוקדים ואף נקטה בטקטיקה דומה בעצמה כנגד אל-קאעידה.

מתנגדי הסיכול הממוקד טוענים שיש להעמיד את המחבלים לדין, ולתת לבתי המשפט לקבוע את עונשם, שכן הוצאה להורג ללא משפט היא רצח, גם אם קורבנה הוא רוצח בעצמו. עוד טוענים המתנגדים שחלק מהסיכולים נעשים מתוך מטרת ענישה. לטענתם, חלק מההרוגים בסיכולים הממוקדים הם פעילים פוליטיים שאינם עוסקים ישירות בטרור. חלק מתומכי הסיכולים הממוקדים טוענים שטרוריסט שלוקח חלק במאבק כנגד ישראל הוא מטרה לגיטימית גם אם אין מידע קונקרטי על מעורבות עכשווית שלו.