ראש עיריית נתניה על הפיגוע במלון פארק: "הותיר צלקת בכל עם ישראל"

לקראת הפרק הבא של "שמים אדומים" (הערב, 21:15) העוסק בפיגוע במלון פארק בנתניה, מרים פיירברג-איכר, ראש עיריית נתניה מאז שנת 1998, סיפרה בפוסט ששיתפה בקבוצת הפייסבוק "האינתיפאדה השנייה - שמים אדומים" על הלוויה שלא תשכח לעולם - ועל השוני של הפיגוע הזה בהשוואה לאחרים: "הייתה לו משמעות גדולה שהותירה צלקת בכל עם ישראל".

כתבות נוספות:

• לצפייה בפרקים של שמים אדומים
• פרויקט מיוחד: האירועים המרכזיים של האינתיפאדה השנייה
• הצטרפו לקבוצת הפייסבוק הרשמית של שמים אדומים

******

הפוסט המלא של מרים פיירברג-איכר:

הצטמררתי כששמעתי שהפרק הקרוב של "שמים אדומים" יעסוק בפיגוע הנורא מכל במלון פארק שהיה בנתניה ב-2002. זה היה ערב פסח, חזרנו מבית הכנסת. התארחתי אצל אימא של גיסתי ואחרי פרק זמן קצר נשמעה דפיקה היסטרית בדלת. מתנדב מד"א שגר באותו בניין שידע שאני שם, בישר לי שהיה פיגוע במלון פארק ושאבוא מהר.

נכנסנו לרכב שלו והגענו לזירה עוד לפני שכוחות הביטחון הגיעו לשם. לא נתנו לי להיכנס ממש פנימה כי לא רצו שאראה את המראה המזעזע. רק ראיתי את צבע הפנים שלהם כשיצאו משם. כוחות הביטחון הזיזו אותנו כל הזמן ולא נתנו לנו להתקרב, היינו צריכים להתחבא בכל מיני כניסות לבתים. הסתבר בדיעבד שבתכנון היה אמור להגיע טרוריסט נוסף. התוכנית המקורית של המפגעים הייתה שהטרוריסט השני יתפוצץ על כוחות הביטחון וההצלה.

בתוך המלון היה אזור מונמך שהפך להיות בריכה אדומה מהדם של הסועדים המסכנים. אפשר היה לראות בבטון איך הסכינים והמזלגות היו ממש נעוצים בתקרה כי הכול עף מההדף. היו שם ניצולי שואה, צעירים וילדים. זה היה אחד האירועים היותר קשים שחוותה המדינה עם 160 פצועים ו-31 הרוגים.

רציתי לנצל את המצב בעיקר לצרכי הסברה כדי שאולי ברגעים הקשים האלה יהיו קשובים בעולם למציאות הבלתי נתפסת שאנחנו צריכים להתמודד איתה כאן במדינת ישראל. ב-48 שעות הראשונות שלאחר הפיגוע לא עצמתי עין והתראיינתי לרשתות זרות. במוצאי החג הגיע שר התיירות וצוות המשרד בכדי לראות איך אנחנו מתמודדים עם האירוע הטראגי הזה.

מיד התחלתי לבקר את הפצועים בבתי החולים והשתדלתי להגיע לכולם. זאת הייתה משימה מאוד לא פשוטה. כמובן שלכל הלוויות למדתי את קורות החיים של כל אחד כי היה לי חשוב שכל הספד יהיה אישי. לא אשכח את הלוויה של בני הזוג אידית ואנדרי פריד ז"ל. אנדרי היה רופא שיניים מוכר בעיר ואידית הייתה אחות בבית החולים לניאדו. שני הילדים איחרו להגיע לסדר ובמזל ניצלו מהפיגוע. גם האבא החורג של אידית, ג'ורג יעקובוביץ' נרצח בפיגוע. צריך לזכור שהיו לנו בנתניה 15 פיגועי טרור. שלושה פיגועים בקניון השרון עם הרוגים ופצועים. לכל זירה הגעתי תמיד בין הראשונים. באחד האירועים הייתי גם בצומת בעצמי, כדקה לפני מהעבר השני של הרחוב, היה מפגע שפוצץ את עצמו.

אני זוכרת את הטלפון של אריק שרון, מי שהיה ראש הממשלה דאז. הוא היה קורא לי "מפקדת העיר" ואמר לי "מרים, הפעם אנחנו לא נבליג. אנחנו יוצאים למבצע 'חומת מגן' והם ישלמו מחיר כבד על מה שעשו". הייתי בעצם בין הראשונים שידעו שמדינת ישראל עומדת לצאת למבצע. ניצלתי כל במה אפשרית בכדי לעשות את מה שנדרש ממני לעשות. מערכת ההסברה של מדינת ישראל באותה תקופה חוותה קשיים. אנחנו ידענו שלא אוהבים אותנו בכל מקום ואלו היו רגעים של חסד שהחלטתי לנצל עד תום. במשך תקופה ארוכה הגיעו לכאן משלחות מכל רחבי העולם ובפני כל משלחת כזאת נדרשתי להגיע ולהסביר שוב ושוב את החוויה. עשיתי זאת מתוך תחושה לאומית כי נתניה עצמה לא זכתה לשום סיוע ותמיכה כמו במקומות אחרים. ראיתי את עצמי כנציגה של האינטרס הישראלי כולו.

הפצועה הקשה ביותר מן הפיגוע הייתה שרי בן אוריה שנשארה עד היום בעיר ועשתה את הברית של בנה הבכור במלון פארק. היו שם סיפורים קשים לצד ניסים כמו אנשים שישבו מאחורי עמוד והצליחו להינצל. אחרי שנה חנכנו את המקום מחדש ובעצם שידרנו כל הזמן שאת המנגינה של נתניה אף אחד לא יצליח להפסיק. זה המסר שגם התושבים הפנימו והמשיכו להעביר. יש לנו היום עיר מדהימה, הריביירה של ישראל.

חווינו הרבה פיגועים קשים אבל זה היה אירוע טראומתי שהיה מאוד סמלי וזכור כיוון שהתרחש בליל הסדר שבו אנחנו למעשה הפכנו להיות בני חורין. היו שם אנשים ששרדו את השואה, שרדו את התופת, הצליחו להינצל ונרצחו כאן בארץ שכל-כך חלמו להגיע אליה. לאירוע הזה הייתה משמעות גדולה שהותירה צלקת בכל עם ישראל. מיניתי עובדת בשם חנה חקק שתפקידה היחידי הוא לסייע לכל אותן משפחות שנפגעו מהטרור הרצחני הזה. אנחנו עם המשפחות בקשר עד היום.