"תוך כדי פיגוע היה לי התקף לב - פניתי לבורא עולם וביקשתי שייתן לי לסיים את האירוע"

השבוע עלתה לאוויר ברשת 13 הדרמה "שמים אדומים", שמביאה לראשונה למסך את ימי האינתיפאדה השנייה. כחלק מהעיסוק בסדרה הוקמה קבוצת הפייסבוק "האינתיפאדה השנייה - שמים אדומים", שבה הגולשים יכולים לשתף בזיכרונות שלהם מתחילת שנות האלפיים.

אחד האנשים ששיתף בקבוצה את הסיפור שלו מימי האינתיפאדה השנייה הוא יו"ר הכנסת לשעבר, חבר הכנסת מיקי לוי (יש עתיד), שכיהן במהלך אותה תקופה כמפקד מחוז ירושלים.

כתבות נוספות:

• לצפייה בפרק הבכורה של שמים אדומים
• לצפייה בפרק הראשון של הפודקאסט הרשמי עם אלון בן דוד
• פרויקט מיוחד: האירועים המרכזיים של האינתיפאדה השנייה

*******

היו אלה ימי האינתיפאדה השנייה. פיגוע רודף פיגוע, אירוע רודף אירוע. חייתי בשטח, ישנתי בג'יפ. החשש ליווה אותי בכל שעה. לא ידעתי מה ילד יום.

באותו יום ישבתי במטה המחוז במגרש הרוסים בירושלים, כשלפתע כל המשרד רעד וקול נפץ גדול נשמע. הבנתי שזה קרוב. רצנו החוצה לרחוב יפו מרחק מאות מטרים מהזירה. ראיתי את כל הרחוב הרוס, שלטים וחלונות מנופצים, כאילו פצצה נפלה מלמעלה על הרחוב.

הייתי בטוח שמדובר בפיגוע גדול עם 100 הרוגים. לא ידעתי את נפשי. מה אומר לתושבי ירושלים, איך אוכל להסתכל להם בעיניים שוב? לפתע הרגשתי חבטה וסובבתי את ראשי כדי לראות מי האיש. כשלא ראיתי אף אחד, הבנתי שאני בהתקף לב. הרמתי את ראשי לשמיים ודיברתי עם בורא עולם. ביקשתי ממנו שייתן לי לסיים את ניהול האירוע ולפנות את הפצועים ואם יחליט שמספר החטאים שלי גדול יותר ממעשי הטובים, אסיים את תפקידי בעולם.

התחלתי לרוץ לזירה והיה קשה לי לנשום. כשהגעתי לזירה התברר שיש ״רק״ הרוג אחד כי היתה זו הפעם הראשונה שהגיעה מחבלת והיא חששה להיכנס למקום הסגור והחליטה להתפוצץ בחוץ במעבר בחצייה. ההרס העצום שראיתי ברחוב, נבע מההדף שהשתחרר בחוץ. היה זה מזל גדול שמנע אירוע קשה הרבה יותר. התעוקה בחזה הלכה וגדלה. סיימתי לפקד על פינוי הפצועים ולטפל בזירה.

נתתי דיווח לאמצעי התקשורת כפי שנהגתי תמיד כדי להרגיע ולהחזיר את תחושת הבטחון. תוך כדי החזקתי חזק את בקבוק המים שהיה בידי. הרגשתי שכל הגוף מתוח לקצה. התיישבתי בתחנת אוטובוס וביקשתי מהנהג שלי לפנות אותי לבית החולים כי אני תחת התקף לב. הגענו לבית החולים ביקור חולים שהיה בסמוך ולא הסכמתי לשכב על אלונקה כדי שלא יצלמו אותי ויאמרו שניצחו אותנו.

נשכבתי על אחת המיטות ואמרתי לדוקטור שהגיע: דוקטור, אני בהתקף לב! הוכנסתי לחדר ניתוח, עברתי צינתור והשתחררתי אחרי יומיים. בדיעבד אמר לי הרופא שאם הייתי מתעכב עוד כמה דקות הייתי מחזיר את נשמתי לבורא.

*******

אם גם לכם יש זיכרון מהאינתיפאדה השנייה - היכנסו לקבוצת הפייסבוק "האינתיפאדה השנייה - שמים אדומים" ושתפו אותנו.