הסצנה האהובה על רון לשם: "היחידה ששרדה איתנו משלב הטיוטה הראשונית"

לקראת פרק הסיום של "שמים אדומים" (שני ברשת 13), פנינו לרון לשם, אחד מיוצרי הסדרה, כדי שייבחר את הסצנה האהובה עליו. הוא בחר במפגש הדרמטי בין סער ועלי במחסום, סצנה ששודרה בפרק החמישי. לשם שיתף איך בעיניו האינתיפאדה השנייה עיצבה את הציבור וגם סיפר על השינוי שהדמויות של סער ועלי עוברות בקטע: "הדמויות נכנסו למפגש אנשים מסוימים ויצאו קצת שונה".

כתבות נוספות:

• לצפייה בפרקים של שמים אדומים
• פרויקט מיוחד: האירועים המרכזיים של האינתיפאדה השנייה
• הצטרפו לקבוצת הפייסבוק הרשמית של שמים אדומים

סצנת האודישנים

"כשאתה מסיים לכתוב פרק, אתה יודע שאף מילה ממה שרשמת לא הולכת להגיע למסך, כי אתה הולך עוד לשכתב את הסצנות כל-כך הרבה פעמים. אח"כ זה משתנה שוב בחזרות עם השחקנים וגם על הסט. לפעמים, אפילו בחדר העריכה אחרי הצילומים", שיתף לשם. "אבל, יש סצנה אחת ששרדה איתנו ממש מהטיוטה הראשונית, וכל פעם שניסינו לשנות אותה חזרנו אל ההתחלה. היא גם הייתה סצנת האודישנים של סער ועלי. פעם ראשונה שמאור ואמיר נכנסו לחדר, הכירו את הדמויות, התאהבו בהן והחליטו שהם רוצים לשחק אותן. זו הייתה הפעם הראשונה שבדקנו את הכימיה ביניהם, אם הניצוץ שחיפשנו נמצא שם".

הסצנה המדוברת היא המפגש במחסום בפרק חמש, מספר 519 בתסריט, הפעם ראשונה שעלי וסער נפגשים מאז חיסול רא'אד ומאז שהם נפרדו. עברו רק כמה שבועות אבל העולם השתנה לגמרי. לדבריו, "זו סצנה מאוד קשה למשחק אבל מאותה סיבה היא גם חלום לשחקנים ולתסריטאים. שתי הדמויות נכנסות לסצנה בצורה אחת ויוצאות בצורה אחרת. השחקן יודע, כשהוא מתאמן לסצנה, לסמן לעצמו איפה הרגעים שהוא משתנה בהם לאורך הקטע".

האינתיפאדה השנייה הפכה אותנו למי שאנחנו היום

לשם סיפר למה הוא כל כך אוהב את הסצנה הזאת: "היא מבוימת כל-כך מדהים על ידי אלון זינגמן, וכמובן שמאור ואמיר עושים משהו עוצמתי וקסום. אבל איכשהו הסצנה הזו היא פשוט מיקרוקוסמוס של הסדרה כולה, של המסע שהולך לעבור עליהם. בנוסף, היא גם סצנה שנתנה לנו הזדמנות להתעסק עם מה שגרם לנו לכתוב את הסדרה: האינתיפאדה השנייה. יותר מכל אירוע אחר, התקופה ההיא הפכה אותנו למי שאנחנו היום - חברה שיחסית מתודלקת בזעם, שנאה, אלימות ודריכות רדופה. הילדים שגדלו אז בפחד שכל אדם זר באוטובוס או בבית הקפה יכול להיות מחבל מתאבד. ויכול להיות שזה משפיע על מי שאנחנו, אולי אנחנו מאבדים אמפתיה למי ששונה. וזו בעיני, הסכנה הכי גדולה. בהדרגה, נכנס בנו דחף להרוג מתוך הזעם".

לדבריו, "מתוך כל הסצנות, זו נשארה איתי הכי הרבה. אני זוכר גם שמאור התקשר אליי אחרי שהוא קרא אותה, לפני האודישן. והתרגשתי שהוא פשוט מבין את סער. ולא אמרתי מילה אח"כ לאלון, כי אלון צריך להחליט לבד אם זו ההחלטה הנכונה. יש כימיה נורא אינטימית בין במאי לשחקן, אבל אני בלב כבר הרגשתי שזה סער".

עורך הפרויקט: ראם אהרוני