פרשת חדר הכושר ביבנה: הפצת סרטונים אינטימיים כעבירה פלילית
הסערה שפרצה השבוע ביבנה בעקבות הפצת סרטונים אינטימיים של נשים נשואות ממצלמות האבטחה של חדר הכושר המקומי חושפת תופעה מדאיגה ההולכת ומתרחבת. הסרטונים, שהופצו במהירות ברשתות החברתיות וחשפו נשים נשואות בסיטואציות אינטימיות, לא רק פגעו בנשים עצמן אלא גם בבני משפחותיהן. בעקבות האירוע נפתחה חקירה משטרתית והוגשו תלונות מצד אחת הנשים שתועדו. מהי החקיקה הרלוונטית? מה העונש על הפצת תכנים מיניים? ומה צפוי למי שמעביר הלאה סרטונים שכבר הופצו? עורך דין ברוך גדע מסביר
העבירה והעונש
החוק למניעת הטרדה מינית קובע כי הפצת תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו וללא הסכמתו - מהווה עבירה פלילית שדינה עד 5 שנות מאסר. חשוב להדגיש כי מדובר בעבירת פשע, בשונה מעבירות הטרדה מינית אחרות המוגדרות כעבירות עוון, אשר עונשן המרבי עד 3 שנות מאסר.
הענישה המחמירה מיושמת בפועל
רק לאחרונה, במרץ 2024, גזר בית משפט השלום בנתניה ארבע שנות מאסר בפועל על עידן הוכמן, בן 26, שהקים וניהל קבוצות טלגרם בהן הופצו תכנים אינטימיים של נשים ישראליות ללא הסכמתן. בנוסף למאסר, חויב הוכמן בפיצוי הנפגעות בסכום של 225,000 ₪. בית המשפט הדגיש את הצורך ב"מלחמת חורמה בתופעה הבזויה והמשפילה" של הפצת חומרים אינטימיים. חשוב לציין, כי הפצת תכנים אינטימיים מטופלת בחומרה רבה על ידי רשויות האכיפה. בהתאם להנחיית פרקליט המדינה מספר 2.29, יש לחקור את שתי החוליות הראשונות שלקחו חלק בהפצת התוכן המיני, ובמאמץ סביר להגיע גם לחוליות ביניים. יש לציין, כי גם שיתוף חד פעמי של תוכן אינטימי, אפילו בקבוצת וואטסאפ, עלול להוביל לאישום פלילי - ללא קשר להיקף התפוצה הסופי של התוכן.
מתי ההפצה מהווה עבירה?
החוק מתייחס למגוון רחב של מצבים בהם הפצת תכנים אינטימיים מהווה עבירה:
- סרטונים ותמונות שצולמו בהסכמה אך הופצו ללא אישור
- תכנים שהגיעו למפיץ באופן אקראי והופצו על ידו
- תכנים שצולמו על ידי המצולמים עצמם והועברו בהסכמה לאדם אחר, שהפיץ אותם הלאה
החוק מגדיר שלושה מצבים המהווים "הגנה טובה" למפרסם במשפט פלילי או אזרחי:
1. הפרסום נעשה בתום לב - תוך התחשבות בנסיבות הפרסום, תוכנו, צורתו, היקפו ומטרתו
2. הפרסום נעשה למטרה כשרה
3. קיים עניין ציבורי המצדיק את הפרסום - ובתנאי שהפרסום אינו כוזב, או שמדובר בביקורת לגיטימית על בעל תפקיד ציבורי בקשר לתפקידו, והפרסום לא חרג מהסביר להשגת מטרתו
המחיר הכבד של ההפצה
מלבד האחריות הפלילית, מפיץ התכנים חשוף גם לתביעה אזרחית ולחובת פיצוי כספי משמעותי. החוק למניעת הטרדה מינית קובע כי בית המשפט רשאי לפסוק בשל הטרדה מינית או בשל התנכלות פיצוי מרבי של 120,000 ₪, וזאת מלבד נזקים אחרים שנגרמו לנפגעי ונפגעות העבירה. כפי שראינו במקרה הוכמן, בתי המשפט אכן פוסקים פיצויים משמעותיים לטובת הנפגעות.
אתגרי העתיד בפתח
התפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית מציבה אתגרים חדשים בהתמודדות עם התופעה. כיום, אפליקציות מתקדמות מאפשרות "להפשיט" תמונות בלחיצת כפתור, ליצור תכנים מזויפים (דיפ-פייק) באיכות גבוהה שקשה להבחין בהם, ולהפיץ אותם במהירות חסרת תקדים. מגמה זו צפויה רק להתגבר עם התקדמות הטכנולוגיה, ומחייבת התאמה מתמדת של החקיקה והאכיפה למציאות המשתנה, כולל פיתוח כלים טכנולוגיים לזיהוי והסרה מהירה של תכנים פוגעניים.
לסיכום, פרשת חדר הכושר ביבנה ממחישה את חשיבות ההבנה שהפצת תכנים אינטימיים היא עבירה פלילית חמורה. החקיקה והאכיפה משקפות את ההכרה בנזק העצום שנגרם לנפגעים ובצורך להתמודד עם התופעה ביד קשה. ככל שהטכנולוגיה מתפתחת, כך גוברת החשיבות של אכיפה יעילה והרתעה אפקטיבית למניעת מקרים דומים בעתיד.