הגשת תביעת רשלנות רפואית על ידי עורך דין
תחום הרשלנות הרפואית הפך לנושא במוקד סדר היום הציבורי בישראל. מאות תביעות מוגשות כל שנה לבתי המשפט כנגד רופאים ומוסדות רפואיים וכמות התביעות המוגשות עולה מדי שנה במאות אחוזים. הסיבה העיקרית העומדת מאחורי העלייה הדרמטית הזו הינה החשיפה וההבנה של הנפגעים לגבי זכויותיהם. להגשת תביעה שכזו יש צורך לקבל ייעוץ של עורך דין רשלנות רפואית אשר יוביל את התביעה
חשוב להבין כי בקביעת פיצויים על רשלנות רפואית יש בכך לא רק עשיית צדק לנפגעים אלא גם אינטרס ציבורי חשוב והוא לשפר את רמת שירותי הרפואה בישראל. הדבר נעשה על ידי העלאת הסטנדרטים הרפואיים כאשר גופים רפואיים מורגלים שנפגעים מרשלנות רפואית מגישים תביעות לבית המשפט בגין הנזקים שנגרמו להם.
שלושה יסודות בעוולה
אין טעם להחליט על הגשת תביעה לפני התייעצות ראשונית עם עורך דין רשלנות רפואית העוסק בתחום. עורך הדין צריך לבחון אם בנסיבות של המקרה מתקיימים המרכיבים הבסיסיים הנדרשים בחוק לשם הוכחת העילה. כלומר האם ניתן יהיה להוכיח את קיומן של שלושת יסודות עוולת הרשלנות, התרשלות, הנזק והקשר הסיבתי בין מעשה התרשלות לבין הנזק לתובע.
הקשר הסיבתי ברשלנות רפואית
הקשר הסיבתי מצריך שמבחינה משפטית, לא די בכך שקיים קשר עובדתי בין מעשה ההתרשלות לבין הנזק לתובע, אלא יש צורך שהנזק שנגרם לו היה בתחום הסיכון הצפוי. לשם כך עורך דין רשלנות רפואית צריך להוכיח כי הקשר הסיבתי עומד במבחן הסיכון, מבחן השכל הישר ומבחן הציפיות.
מבחן הסיכון
עוולת הרשלנות בתחם הרשלנות הרפואית תקפה במקרים בהם ברור כי המחוקק התכוון להגן על המטופל מפני נזקים מידי נשוא התביעה. לדוגמא, כאשר חולה מתחיל מבצע ניתוח מבלי שהוא מודע לסיכונים הכרוכים בו ועקב הניתוח נגרמו לו נזקים. במקרה מעין זה, ברור כי הרופא הפר באופן בוטה את חובת ההסכמה מדעת שנקבעה בחוק זכויות החולה וברור כי במעשיו הוא פעל בניגוד לכוונת המחוקק.
מבחן הציפיות
עוולת רשלנות רפואית מתוקף מבחן זה מתקיימת כאשר השופט סבור כי ניתן היה לצפות מן הרופא לדעת שהטיפול בו בחר יסכן את בריאות החולה ויסב לו נזק. במקרים אלו הנזק מפורק לארבעה גורמים, זהות החולה, היקף הנזק, סוג הנזק והאופן בו הוא נגרם. אופן שילובם של הגורמים הללו נבחן במבחן הציפיות.
סוגי רשלנות רפואית
ניתן לחלק את התחום של הרשלנות הרפואית למספר סוגים מרכזיים, רשלנות באבחון ורשלנות בטיפול הם מהמרכזיים שבהם. רשלנות באבחון יכול להיות עקב איחור באבחון או אבחון שגוי.
כל כשל באבחון של מחלה במועד בה עוד היה ניתן לתת טיפול בשלביה המוקדמים יכול להיות בעל השפעה הרסנית על המטופל ולהותיר חולים עם ליקויים מתמשכים ובמקרים קשים להוביל אף למותם של המטופלים. על מנת לקבל פיצויים בתביעות של איחור באבחון יש צורך להראות כי אכן היה איחור וכי לולא האיחור מצבו של המטופל היה טוב יותר.
רשלנות המביאה לאבחון מאוחר
דוגמא לרשלנות רפואית שיכולה לגרום לאבחון מאחר היא מקרה של אי זיהוי תסמינים. כלומר, כל רופא בהתאם לתחומו מאומן לבצע אבחנות על סמך התסמינים של המטופלים שלו. כאשר הוא לא מצליח לבצע למטופל אבחנה מדויקת, למרות שהתסמינים הצביעו על המחלה הספציפית בה התברר כי המטופל חלה בסופו של דבר, הוא עשויי להיות אחראי לרשלנות רפואית.
גם כאשר יש חוסר הקשבה למטופל או אי בדיקה של ההיסטוריה הרפואית הדבר יכול להוביל לאבחון מאוחר.
רשלנות רפואית בטיפול
בישראל אין חובת דיווח למטופל או למשרד הבריאות לגבי טעויות או כשלים שהתרחשו במהלך טיפול רפואי ולכן במקרים רבים המטופלים אינם מודעים לה שההתדרדרות במצבם עשויה להיחשב תוצאה של רשלנות רפואית ושכדאי להם לבדוק זאת עם עורך דין רשלנות רפואית לעומק. מתן תרופה שגוייה שגרמה לנזק למטופל יכולה להיות מקרה שכזה.
גם אי ביצוע של הוראת הרופא על ידי הצוות הרפואי עשויי להוות רשלנות רפואית מסוג זה ועל מנת להוכיח זאת עורך דין רשלנות רפואית ומומחה רפואי בתחום צריכים לעיין בדקדוק במסמכים הרפואיים על מנת לזהות את ההוראות שהופרו.
רשלנות במצבי חירום
ישנם מבי חירום רפואיים בהם דרושה תגובה מהירה במיוחד של הצוות הרפואי. אי זיהוי של סימנים למצב רפואי מסכן חיים כגון התקף לב או שבץ מוחי. כאשר החולה מציג סימנים שיכולים ללמד על אירוע שכזה עשויי להיחשב גם בתנאים מסוימים לרשלנות ולהצדיק הגשת תביעה על ישי עורך דין רשלנות רפואית המתמחה בתחום.
חוות דעת מומחה
תביעות רשלנות רפואית מצריכות מלבד ייעוץ משפטי מקצועי גם הסתייעות במומחים רפואיים בהתאם לתחום שבו אירעה הרשלנות. כל תביעה חייבת להיות מוגשת בצירוף חוות דעת רפואית המפרטת את ההיבט הרפואי שיושב בבסיסה של הרשלנות הנטענת. עורך דין רשלנות רפואית המלווה את התביעה מקיים לשם כך שיתוף פעולה עם המומחה על מנת לבנות את התביעה.
קביעת גובה הפיצויים
הסכומים עבור הפגיעה משתנים מתביעה לתביעה באופן משמעותי כאשר הפיצוי נקבע על ידי בית המפשט עבור כל מקרה לגופו בהתאם לראשי נזק להם יהיה זכאי התובע, באם יוכיח את קיומה של רשלנות רפואית אשר גרמה לנזק. ראשי הנזק נחלקים לשני סוגים, ראשי נזק ממוניים וראשי נזק לא ממוניים.
ראשי נזק ממוני ולא ממוני
ראשי הנזק הממוניים כוללים בעיקר פגיעה בכושר ההשתכרות או הפסדי השתכרות כמו גם הוצאות שנגרמו עקב המגבלות והנכות, הן בעבר והן בעתיד. ראשי הנזק הלא ממוני כוללים כאב וסבל שנגרמו לנפגע וככל שזה נגרם גם קיצור תוחלת חייו כתוצאה מהטיפול הרשלני. בתקופה האחרונה בתי המשפט החלו לפסוק עבור הסבל והכאב סכומי כסף משמעותיים יותר מבעבר.
כאשר מדובר על מי שנפטר ועקב הטיפול הרשלני חיוו קוצרו יורשיו עשויים קבל גם פיצוי בגין "השנים האבודות". פיצוי בגין אותן שנים שבהן הניזוק היה יכול לעבוד ולהשתכר אלמלא קוצרו חייו.
עורך דין רשלנות רפואית וותיק ומנוסה
על מנת להגיש תביעת רשלנות רפואית צריך לאסוף מסמכים רבים, לתחקר את העדים ולהפיק חוות דעת רפואית מוצקה ומבוססת שבית המשפט ימצא אותה אמינה. כל מה שייאסף במסגרת הכנת התיק חייב לעמוד במבחן כאשר הדבר יגיע לידי כך בבית המשפט. רק עורך דין רשלנות רפואית מנוסה שכבר עסק בתביעות מעין אלה ויודע כיצד לבסס את הראיות יוכל לנצח במשפט.
סיכום רשלנות רפואית
לסיכום הנושא, במאמר זה עסקנו בהרחבה בנושא של הגשת תביעת רשלנות רפואית. נטל ההוכחה בתביעות מסוג זה מוטל על הנפגע התובע. עליו להוכיח את קיומה של חובת זהירות מצד הגורם הרשלני אותו הוא תובע. עליו גם להוכיח כי במקרה הנידון הייתה הפרה של אותה חובת זהירות וכי קיים נזק של ממש לנפגע.
הדבר האחרון ואולי הקשה ביותר להוכחה בתיקים הללו הוא את קיומו של קשר סיבתי בין הרשלנות הרפואית לבין הנזק של הנפגע. כלומר יש להוכיח לבית המשפט כי הנזקים מהם סובל הנפגע, לא היו מתרחשים, לולא קיבל את הטיפול הרשלני.
משרד נבו מולסון עורכי דין רשלנות רפואית
במידה ואתם מחפשים משרד עורך דין רשלנות רפואית המייצג רק נפגעי רשלנות רפואית ושזה תחום מומחיותם הבלעדית הגעתם למקום הנכון. משרד נבו מולסון עורכי דין רשלנות רפואית עשה לעצמו שם בתחום עקב התוצאות בבתי המשפט וסכומי הפיצויים הגבוהים שהשיגו ללקוחותיהם בחלק מהמקרים הקשים ביותר שהיו בישראל. המשרד לא גובה שכר טרחה כלשהו לפני הזכייה תיק. צרו קשר במספר 8517* ונבחן את התיק לעומק לראות אם יש לכם קייס.