רשלנות רפואית – מהי ומתי צריך לקבל סיוע משפטי?

מה קורה כאשר מפגש שגרתי עם הרופא, שנועד להבטיח את בריאותו של המטופל או להקל על כאביו, מסתיים דווקא בהחמרה בלתי צפויה ואף בנזק ארוך טווח? זהו מצב מטלטל המטיל צל כבד על מערכת היחסים שבין המטופל לאיש הצוות הרפואי, וחושף את המטופל לשאלות מורכבות של אחריות מקצועית ומשפטית. רשלנות רפואית היא תחום רגיש המשלב בין דיסציפלינות שונות – משפט, רפואה ואתיקה – ודורש בחינה מעמיקה של נסיבות המקרה כדי לקבוע האם אכן ארעה חריגה מהסטנדרט המקובל. המאמר שלפניכם מבקש להאיר את נקודות המפתח בחוק ובפסיקה ולהסביר מתי ייתכן שיש מקום לפנות לייעוץ משפטי, במטרה לוודא שמטופלים שניזוקו יוכלו למצות את זכויותיהם ולקבל את הפיצוי המגיע להם

אילוסטרציה
אילוסטרציה | צילום: envato

הגדרה וחשיבות סטנדרט הזהירות

סטנדרט הזהירות הוא עיקרון מפתח בדיני הנזיקין, ובפרט בתביעות העוסקות ברשלנות רפואית. פירושו של דבר שאיש הצוות הרפואי מחויב לנהוג כפי שרופא סביר או אחות סבירה היו נוהגים באותן נסיבות. אם הרופא או המוסד הרפואי סטו מן הסטנדרט המקובל, והתנהלותם גרמה נזק למטופל, עשויה לקום אחריות בנזיקין. עיקרון זה נועד להבטיח שמטופלים יקבלו טיפול מקצועי ואחראי, המבוסס על הידע והנהלים הרפואיים המקובלים בזמן אמת. ככל שהציפייה מרופא או איש צוות רפואי גבוהה, כך גדלה גם האחריות המוטלת על כתפיו לוודא שהטיפול נעשה ביסודיות ובזהירות נדרשת.

רשלנות בבדיקות ואבחונים

אחד המצבים הנפוצים המובילים לתביעות רשלנות רפואית הוא היעדר בדיקות או הליכים מתבקשים, או לחלופין ביצוע לקוי של בדיקות קיימות. רופאים אינם רשאים להסתפק בניחושים או השערות חלקיות. חובתם לבדוק באופן יסודי את מצב המטופל ולוודא שהם משיגים את מרב המידע האפשרי לצורך קבלת החלטה מושכלת.

במקרים שבהם לא בוצע צילום רנטגן בזמן, לא נעשתה בדיקת דם דחופה, לא נלקחה ביופסיה נחוצה או לא בוצעה בדיקת סי.טי הנדרשת לאיתור בעיה, בית המשפט עלול לראות בכך סטייה מהפרקטיקה הסבירה. כאשר מתברר כי העדר הבדיקה מנע אבחון מוקדם של גידול, זיהום או ליקוי משמעותי אחר, הדבר עשוי לבסס טענה מוצקה לרשלנות.

משמעותה של טעות באבחון

לא כל טעות באבחון רפואי מוכרת בהכרח כרשלנות. לעיתים, מצבים קליניים יכולים להטעות גם רופאים מנוסים, או שהסימפטומים אינם מובהקים דיין כדי לקבוע אבחנה ודאית בשלב מוקדם. אולם, אם מתברר כי הרופא לא השקיע די מאמץ לאסוף נתונים, לא התייעץ עם מומחים כשנדרש או לא בחן תוצאות בדיקה שהיו מצביעות על כיוון ברור, בית המשפט עלול לקבוע שהטעות חרגה מגדר סבירות. הבסיס המשפטי לכך נעוץ בציפייה שהרופא יפעיל שיקול דעת מקצועי, ייעזר בכלים ובבדיקות הרפואיות הקיימות, וישקול את מכלול ההיבטים הרלוונטיים טרם קביעת האבחנה.

מתי צריך עורך דין ביטוח סיעודי?

עורך דין ביטוח סיעודי מתמחה בייצוג מטופלים מול חברות הביטוח בכל הנוגע למימוש זכויותיהם בעת שהם הופכים לסיעודיים, בין אם בעקבות בעיה רפואית כרונית ובין אם עקב נזק חמור שנגרם כתוצאה מהתרשלות בטיפול. פעמים רבות, חברות הביטוח מערימות קשיים ובירוקרטיה על המבוטחים, מעכבות אישורים או מסרבות לשלם תגמולים בטענה שדרגת התלות של המטופל אינה עונה על תנאי הפוליסה. כאן נכנס לתמונה עורך הדין המיומן בתחום הסיעוד, הבקיא הן בסעיפי החקיקה והפסיקה הרלוונטיים והן בהתנהלות החברות מול מבוטחים. הוא פועל להבטיח שכל תביעת ביטוח סיעודי תיבחן באופן הוגן ומדויק, כך שהמטופלים יוכלו לקבל את התמיכה והסיוע הכלכלי הנחוצים לצורך כיסוי הוצאות הטיפול השוטף ושיפור איכות חייהם.

חשיבות הרישום הרפואי

אחד הגורמים המשמעותיים בבחינת תביעת רשלנות רפואית הוא אופן התיעוד הרפואי. רופאים נדרשים לערוך רישום מקיף ומדויק של הליכים שבוצעו, בדיקות שנערכו, תלונות המטופל ונתוניו הרפואיים. רישום חסר או שטחי עשוי להקשות על המטופל להבין מה נעשה בעניינו ואף יקשה על הרופא להוכיח שפעל כראוי.

בתי המשפט רואים בחסר תיעודי מעין "סימן אזהרה" של חוסר טיפול מקצועי או אי שקילת כל הנתונים הרלוונטיים. לפיכך, עורך דין העוסק ברשלנות רפואית ישים דגש רב על עיון בתיעוד הרפואי ובדיקת האופן שבו נוהל ונשמר, משום שהדבר עשוי להטות את הכף בהכרעת בית המשפט.

חובת ההסכמה מדעת וחשיבותה

מעבר לאבחון נכון, החוק מחייב להבטיח שהמטופל יקבל הסבר מלא על הטיפול המוצע, הסיכונים הכרוכים בו, תופעות הלוואי האפשריות והחלופות הרפואיות הקיימות. זו זכות יסוד של המטופל – להחליט על גופו מתוך מודעות אמיתית להשלכות. רופא הנמנע מלספק את ההסברים הללו, פוגע לא רק במישור המקצועי אלא גם בזכותו של המטופל לאוטונומיה.

הקשר הסיבתי

גם אם רופא התרשל והמטופל ניזוק, יש להוכיח קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק. שואלים האם בנסיבות המקרה, אלמלא אותה התרשלות, התוצאה הייתה שונה. אם הרשלנות לא תרמה בפועל להחמרת מצבו של המטופל, בית המשפט עשוי לקבוע כי לא הוכח קשר סיבתי. שאלת הקשר הסיבתי נבחנת בכל מקרה לגופו, תוך הסתמכות על חוות דעת מומחים רפואיים והערכת הנסיבות בפועל.

מקומו של בית המשפט והייצוג המשפטי

רשלנות רפואית אינה תחום משפטי פשוט, מצד אחד, יש לשמור על אמון הציבור במערכת הרפואית ולהימנע מלהטיל אחריות על רופאים בכל טעות או תוצאה מצערת.

מצד שני, חשוב להגן על זכויות מטופלים שנפגעו באמת בשל טיפול רשלני ולהעניק להם את הפיצוי ההולם. בתביעות מן הסוג הזה, נדרש איסוף מלא של תיעוד רפואי, גיבוש חוות דעת מקצועיות, בחינה מדוקדקת של ההתרחשויות בזמן אמת והצגת התמונה המלאה בפני בית המשפט – כל זאת על מנת להוכיח או לסתור טענה של רשלנות רפואית.

פיצויים

במקרים שבהם מתקבלת תביעת רשלנות רפואית, עשוי בית המשפט לפסוק פיצויים שיכסו הוצאות רפואיות עתידיות, הפסדי שכר וכושר השתכרות, כאב וסבל ופגיעה באוטונומיה. סכומי הפיצוי תלויים בחומרת הנזק, בנסיבות המיוחדות של המטופל וברמת ההתרשלות המיוחסת לצוות הרפואי. לעיתים, הפיצויים עשויים להיות גבוהים מאוד, במיוחד אם מדובר בנזקי גוף חמורים המצריכים טיפול מתמשך או פוגעים ביכולתו של המטופל לחיות חיים תקינים. מעבר לכך, פסקי דין בתחום יוצרים תקדימים ומנחים את המערכת הרפואית כיצד לנהוג במקרים דומים בעתיד, דבר שיש לו חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה.

לסיכום, רשלנות רפואית אינה מצטמצמת למעשה בודד של שגיאה, אלא משקפת הפרה של חובת הזהירות המוטלת על איש צוות רפואי. בין אם מדובר באי ביצוע בדיקות חיוניות, טעות גסה באבחון, היעדר הסכמה מדעת או ליקוי באופן התיעוד הרפואי – המערכת המשפטית בוחנת בקפידה כל היבט כדי לקבוע האם התנהלות הרופאים חרגה מהמקובל. כאשר נגרם נזק למטופל, והוכח קשר סיבתי בין מעשי הרופאים לנזק, עשוי בית המשפט לחייב את האחראים לפצות את המטופל.

מטופלים מגיעים לטיפול רפואי מתוך אמון בצוות המטפל, ובמקרים שבהם חוסר שימת לב או חוסר מיומנות גורמים נזק – נוצרת פגיעה קשה שעלולה לשנות חיים שלמים. לפיכך, מומלץ למטופלים להבין את זכויותיהם, לשאול שאלות על הטיפול המוצע, להתעקש על בדיקות נחוצות, ובמידת הצורך לפנות לייעוץ משפטי על מנת לשקול הגשת תביעה.