Total War: Shogun 2
לאחר מסע כיבושים ארוך, סדרת 'טוטאל וור' חוזרת ליפן. האם בארץ הסמוראים, הגיישות והסושי עושים את זה טוב יותר?
אני זוכר דיון סוער שהתנהל בפורום האסטרטגיה של גיימר אי-שם ב-2002. נושא המריבה היה האם Shogun: Total War, משחק האסטרטגיה המהפכני שיצא שנתיים קודם לכן, יכול לעבור הסבה לתקופת ימי הביניים. עבור חלק מהמשתתפים בדיון, עצם הרעיון של משחק ההמשך Medieval: Total War היה כפירה בקודש. "טוטאל וור" הייתה כל כך מותאמת ליפן, שחלק מהאנשים לא העלו כלל על דעתם שניתן להעביר אותה לאירופה.
מבחינה מסחרית, הם טעו. הסדרה הפכה עם השנים לחוויה אסטרטגית משובחת ומצליחה מאוד. היא המשיכה את דרכה אל מלחמות האימפריה הרומאית, הקולניאליזם של המאה ה-18 ומסעותיו של נפוליאון, ולא הפסיקה לצמוח ולהרשים כל פעם מחדש. אבל מי שהיה שם בתחילת הדרך יודע, שבליבה של הסדרה תמיד נותרה רוחה של יפן הפיאודלית. עשור לאחר קודמו, Shogun 2 מוכיח פעם נוספת כי הסדרה נוצרה ונועדה לקרבות על כבוד ועוצמה בארץ השמש העולה.
אלפי לוחמים, מאות שעות משחק
ותיקי "טוטאל וור" כבר יודעים איך זה עובד. מצד אחד משחק אסטרטגיה בתורות, בו ניתן לנהל את המערכה צעד אחר צעד, תוך תמרון כוחות בים וביבשה ותכנון מהלכים ארוכי טווח על ידי פיתוח, דיפלומטיה וערמומיות. מצד שני משחק אסטרטגיה בזמן אמת, המאפשר לצלול לתוך שדה הקרב, לחלק פקודות ללוחמים ולצפות בסצנות קרב עוצרות נשימה. חיצים בוערים, פרשים מסתערים ומבצרים נכבשים הם חלק מהשגרה.
נקדים ונאמר כי בביקורת זו לא נלאה אתכם עם כל החידושים השונים במשחק. מעריצים המעוניינים במלוא הפירוט מוזמנים לשוטט באתר הרשמי, שם המפתחים מתגאים במגוון השיפורים, השינויים והשדרוגים - ויש לא מעט. אבל למען האמת, ההתמקדות בפרטים הקטנים מפספסת את המהות. Shogun 2 לא מצטיין באף תכונה אחת מסוימת אלא ביצירה בשלמותה, המשכיחה במחי יד את האימפריה הרומאית, ימי הביניים ואפילו את נפוליאון.
אמנות המלחמה
המשחק מתרחש בתקופת "המדינות הלוחמות", שהתרחשה במאה ה-16 ובמהלכה יפן נסחפה למלחמה בלתי פוסקת בין השבטים השונים שנאבקו על יוקרה ועל שליטה בארץ כולה. רע לחקלאים, שנאלצו למצוא שימושים חדשים למגל ולחרמש, טוב לגיימרים, שזכו לסביבה מושלמת למשחק מלחמה. בין אם מדובר בסצנות הקרב, המפה האסטרטגית המעוצבת או אפילו מסכי הטעינה האמנותיים, המפתחים קלעו בדיוק לרוח התקופה. הכל נעשה על מנת לסחוף אותנו כמה מאות שנים אחורה בזמן, הישר לתוך נעליהם של הסמוראיים.
בשנים האחרונות משחקי הסדרה פעלו על פי משוואה לפיה גדול יותר שווה טוב יותר. כבר הרגשנו שאי אפשר להסתפק בפחות מאשר כיבוש העולם מול עשרות פלגים ומדינות ובעזרת מאות סוגי יחידות. הגישה של שוגון 2 הפוכה לחלוטין. זה יפן, לא יותר. אין כאן לוחמים משונים ממזרח וממערב, אין כאן יבשות עצומות, אפילו אין כאן הבדלים גדולים בין השבטים. הנוסחה החדשה מאפשרת למשחק להתבלט בזכות האופי והמהות, לא בגלל הכמות.
הפער הקטן בין השבטים, יחד עם המגוון המצומצם של סוגי לוחמים ושטחה המוגבל של יפן, הופכים את שוגון 2 לחוויה חכמה ומחושבת יותר. נתוני הפתיחה דומים, היחידות כמעט זהות וכולם נלחמים על אותה אדמה. השאלה היא מי יודע לתכנן צעד קדימה, לשלב בין אסטרטגיה וטקטיקה ולקחת החלטות נכונות בזמן אמת. ממש כמו משחק שח-מט.
שמש אדומה
המיזוג בין הקרבות בזמן אמת לבין המפה האסטרטגית נעשה בצורה מדויקת להפליא. סביבת הקרב זהה למה שמצטייר במפה האסטרטגית, כך שניתן לתכנן ביעילות את מיקום הקרבות. גם עונות השנה נותנות טעם שונה לכל קרב, עם נופים עוצרי נשימה לצד יתרונות טקטיים שונים. העץ הטכנולוגי, המאפשר לחקור פיתוחים בתחום התרבות והמלחמה, משפיע רבות על האפשרויות בשדה הקרב. גם הגנרלים זוכים לצבור כישורים, שבאים לידי ביטוי במערכה ובקרבות. יש לא מעט דברים לחשוב עליהם בכל רגע נתון וזה כמעט אף פעם לא משעמם.
המרכיב היחידי ב-Shogun 2 המחייב התייחסות מיוחדת הוא המשחק מרובה המשתתפים. הפעם הוקדשה לנושא חשיבה מעמיקה והתוצאה מרשימה ביותר. יש אפשרות לשחק כל קרב במערכה מול יריב אנושי או לנסות את מזלכם במערכה תחרותית או שיתופית מלאה. המפתחים לא התפשרו על העתקת המערכה לשחקן יחיד, אלא השקיעו רבות על מנת להוציא את המיטב מסגנון המשחק ולהפוך את החוויה המשותפת לאחת המהנות ביותר שאני זוכר במשחק אסטרטגיה.
יש גם בעיות פה ושם, שנבלעות בתוך המכלול המלוטש. כמיטב המסורת של הסדרה קיימת תפזורת של בעיות טכניות, סרטוני הנינג'ות פחות מצחיקים מאשר לפני עשור, ולעתים יש הרגשה שהמפתחים עשו מאמצים גדולים מדי לשמור על עניין לאורך המערכה - במיוחד כאשר כולם, כולל בעלי בריתכם הקרובים, מחליטים לתקוף אתכם כאשר אתם מתקרבים לכיבושים הסופיים. אבל בניגוד לקרינה רדיואקטיבית ושלל אסונות טבע, אלו אינן בעיות שצריכות למנוע מכם ביקור ביפן.
אם מאסתם במפות אסטרטגיות עצומות ואתם מעדיפים חוויה מהודקת ומחושבת יותר וכן מתגעגעים לנופי יפן, לא יכולתם לצפות ליותר. כמו כן, אם במקרה עדיין לא ניסיתם אף משחק בסדרה, זה הזמן והמקום להתחיל. קחו כמה ימי חופש, צמצמו את מספר שעות השינה, והתכוננו לשקוע לתוך חוויה משובחת, עמוסה בתמרון צבאות של אלפי סמוראים לאורך איי יפן.
בעד
הסדרה נועדה ליפן, ברוך שובה
אתגר לשחקנים מתחילים וותיקים כאחד
משחק מרובה משתתפים מלוטש ומהנה
נגד
בעיות טכניות פה ושם, אבל איך אפשר בלי...
התחלת המשחק מעט איטית
האם נצטרך לחכות עוד עשור עד שהסדרה תשוב ליפן?
ציון
| בואו לדבר על זה בפורומים.. פורום אסטרטגיה פורום פניות הגולשים |
| פלטפורמות ותאריכי יציאה | ||||||
 15/03/10 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |