ביקורת וידאו: God of War Ascension

עריכה: מיכאל שטיין

קריינות: אילן גלר

סדרת משחקי God of War מלווה את קונסולות הפלייסטיישן של סוני לאורך שני דורות ושמונה שנים, ועד כה הצליחה בכל כותר וכותר להפתיע אותנו ולהעלות את הרף, הן בגרפיקה המדהימה והן באקשן מאתגר ואלים. קשה לי לומר ש-Ascension מצליח לשחזר את ההישג: זהו משחק פעולה מוצלח בזכות עצמו, אך הוא מחוויר מעט בהשוואה לקודמיו.

החולשה הראשונה היא הסיפור. לא מדובר בהמשך לאירועים הדרמטיים של God of War 3, אלא במעין פרק צדדי שגם מעריצי קרייטוס השרופים בהחלט יכלו לחיות בלעדיו. מסתבר שכמה שנים לפני שהתייצב בכסאו על הר האולימפוס הסתבך הלוחם הספרטני עם שלוש אחיות המבקשות לנקום בו על שהפר הבטחה לאלים. הפיות הלא סימפטיות הללו הן בין הנבלים הפחות משכנעים שראינו בסדרה, ואחרי כמה שלבים כבר לא תתעניינו כל כך בעלילת הרקע.

השלבים עצמם מזכירים את תחושת האפוס שמלווה את משחקי God of War, עם מבני ענק מרהיבים ומכונות מדהימות, אך גם כאן התחושה היא שכבר ראיתי את זה נעשה טוב יותר. על האקשן עצמו אין לי שום תלונות: הוא מהיר, מאתגר ומגוון. הפעם במקום להתפזר על מבחר של כלי נשק שונים מתמחה קרייטוס אך ורק בכלי אחד, אך הוא יכול לשדרג אותו בהמון סוגים של מתקפות מקוריות. כדאי שתלמדו היטב כיצד שולטים בנשק, שכן שלבי הסיום של Ascension הם בין הקשים ביותר בסדרה.

לצד הקמפיין הלא קצר לשחקן יחיד, ניצב לו לראשונה גם מצב מולטיפלייר המאפשר לכם להלחם יחד עם חבר נגד גלים של אויבים, או להתחרות בזירות קרב מרובות משתתפים. זה פועל טוב יותר מכפי שהייתם יכולים לצפות, עם כמות אדירה של בונוסים בהם תוכלו לזכות עם צבירת הניסיון. מערכת הקרבות זקוקה לשדרוג נוסף, עם זאת, לפני שיהפוך המוד הזה לספורטיבי באמת.

אם אתם חשים בנימה כלשהי של אכזבה בביקורת זו, כדאי להבהיר: God of War Ascension הוא בהחלט לא משחק גרוע, ואם הרפתקאותיו הקודמות של אל המלחמה ריתקו אתכם למסך, גם זו תספק לכם מנה הגונה של אלימות משובחת. ואולם בעבור סדרת האקשן האולטימטיבית לפלייסטיישן, בהחלט אפשר לחוש בעייפות קלה. כנראה שאת החידושים הגדולים באמת שומרים בסוני לדור הבא.