ביקורת וידאו: Army of Two

עריכה: מיכאל שטיין

קריינות: אילן גלר

משחקי Army of Two לא גרמו לנו מעולם להתלהבות מיוחדת, אך לפחות יכלו להתהדר בטוויסט: שלבים המתמקדים באקשן לשני שחקנים על מסך מפוצל, מושג הולך ונעלם בדור האון-ליין. The Devil's Cartel, השלישי בסדרה, מוותר אפילו על הייחוד הזה - ומה שנשאר הוא רק אקשן רדוד ומיותר.

על העלילה ממש לא שווה להתעכב. אתם מצטרפים לצוות שומרי ראש של מנהיג פוליטי במקסיקו, שנחטף על ידי קרטל סמים רצחני. הגישה המשעשעת של המשחקים הקודמים בסדרה מתחלפת כאן משום מה ברצינות תהומית, שלא ממש מתחברת לסצינות המגוכחות והדיאלוגים האיומים בין הדמויות.

באשר לשלבים עצמם - מקסיקו מעולם לא נראתה רע יותר. המנוע הגרפי, המבוסס על גרסה מיושנת של Battlefield, מציג רחובות נטושים וחסרי פירוט והאויבים חוזרים על עצמם שוב ושוב. כך גם מטרות השלבים: לאורך הקמפיין כבר הפסקתי לספור כמה פעמים נתבקשתי ללוות שבויים, להשתלט על עמדות ירי, להסתער על כיכרות וחוזר חלילה. זה פשוט משעמם.

הדגש על שיתוף פעולה התעמעם מאוד, כאמור, ולמעשה תוכלו לסיים את כל המשחק מבלי לזכור בכלל שיש במשימה עוד פרטנר לצידכם. האויבים מפגינים אינטליגנציה מלאכותית חלשה במיוחד, ולכן לא תהיה לכם שום בעיה לחסל את כולם בעצמכם. מולטיפלייר תחרותי, אגב, כלל לא קיים.

אם לסדרת Army of Two היה אי-פעם פוטנציאל להפוך ללהיט, נדמה שהכותר השלישי קובר אותה סופית. זהו בקלות משחק הפעולה הבינוני והמשעמם ביותר בו שיחקנו בחודשים האחרונים, ולא ברור מה גרם לבכירים באלקטרוניק ארטס להחליט שדווקא זה הכותר המתאים להתחרות במלך הז'אנר - Gears of War.