"אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני?"
ספר הביכורים של יריב אליאב "2048", הוא רומן בדיוני למבוגרים, המעלה שאלות לגבי התלות שלנו בטכנולוגיה, על המקום שמערכות יחסים וקשר בינאישי בלתי אמצעי משפיע על מהלך חיינו. כשג'ורג' אורוול ואייזיק אסימוב פגשו את הקורונה באפליקציה
הרומן הבדיוני "2048" של יריב אליאב, על שם השנה בה מתרחשת העלילה, מופץ בימים אלה בחנויות הספרים ובגרסה הדיגיטלית. הוא עוד ספר בגל הספרים החדשים בעולם סביב ועקב מגפת הקורונה. כמו ספרים אחרים בז'אנר הפוסט קורונה, הוא דן בסוגיית השפעת הבידוד החברתי והעדר מגע אנושי על התפקוד של בני האדם, אבל זה רק חלק אחד מהפנים הרבות שהספר מבקש להציג. הוא דן בתלות שלנו בטכנולוגיה, באובדן הזהות האישית. במהות החופש האישי והבחירה החופשית ובמחירים שאנו משלמים על ההחלטות שלנו. הספר מעלה שאלות כמו עד כמה אנחנו באמת שולטים בחיינו, מה מכתיב את הבחירות שלנו ועד כמה אנחנו מתגמשים בהתאם לנסיבות החיים.
על העלילה
בעוד 27 שנים, העולם על פי אליאב יהיה דומה לזה שלנו היום, הוא רק יהיה הרבה יותר נח. את ההחלטות והבחירות שלנו נזין למערכות חכמות שיסייעו לנו להיות ה"אני" היותר טוב של עצמנו. זה שלא מכבה את השעון המעורר בבוקר וחוזר לישון ל'רק עוד 5 דקות'. זה שלא מתפתה לפנקייק עם קצפת לארוחת בוקר ומקפיד לאכול אוכל בריא. הטכנולוגיה שאנחנו נייצר כדי להקל על עצמנו את החיים תהיה אפקטיבית, יעילה ואף על פי שאנחנו אלה שנזין בה את הנתונים, בסופו של דבר מכח האינרציה היא תעשה את הבחירות הנכונות עבורנו עד שקצת נתעצל ולפעמים אפילו נשכח לחשוב מה באמת היינו רוצים.
הגיבור של אליאב חי בעולם שכזה, על פניו הוא איש מצליח, בעולם פוסט קורונה שהיא מעין המשך ישיר לסגרים ולריחוק החברתי שחווינו. במסגרת הניסיונות למגר את המגפה נחקק חוק האוסר לצחוק כיוון שצחוק יכול להעביר את הנגיף גם מעבר לריחוק של 2 מ', מה שגורם לפחות מפגשים מוחשיים ולאפליקציות שתופסות מקום גדול יותר בחיינו ומנהלות את סדר היום, שלא לומר שולטות בו.
ב- 2048, הנתונים מוזנים במערכת והם מתקשרים באופן כמעט עצמאי עם מערכות אחרות, כך שהמידע עובר בין אפליקציות ללא התערבות כמעט של בעל המידע. כשחושבים על זה, העתיד המדומיין הזה לא נראה רחוק כל כך, וחלק מהאפליקציות שאליאב הוגה בספר, הן מהסוג שתוך כדי קריאה אמרתי לעצמי 'שמישהו ימציא את זה כבר', בעיקר חביבה עליי אפליקציית ה"נ.ב.מ.ע.ל" שמסנכרנת בין יומנים כך שתמיד יש חנייה ואף פעם לא צריך להמתין לה (אליאב, אף מספק הסבר פשוט כיצד היא פועלת).
העולם הופך מאוד נח, מאורגן וברור בעזרת התוכנות שמשרתות אותנו, הן אפילו מספקות לנו נושאי שיחה ל'סמול טוק' ופתרונות לכל מבוכה שעלולה להיווצר באינטראקציה אנושית. בעולם בו האפליקציה נותנת לנו נושאי שיחה ותשובות או תגובות מומלצות, אין חשש שנאמר דבר מה שאינו פוליטיקלי קורקט, שתגרום הטרדה מינית, או שנחשוש ממפגש חברתי בשל הפרעה כזו או אחרת. הכל ברור, מסודר ומובנה. ממש "העולם צפוי והרשות נתונה" בידי הטכנולוגיה. עד שיש תקלה.
תוכיח שאין לך אחות...
עולמו של הגיבור מתערער יום אחד, עקב תאונה קלה, בעוד האפליקציה שלו לא מודעת לעיכוב הקל שנוצר עקב התאונה וממשיכה "בלעדיו". כלומר בשעה שהוא נמצא על המדרכה מחוץ לבניין המשרדים שלו, האפליקציה לפי לוח הזמנים שלה מעדכנת שהוא כבר במשרד, וכשהוא עצמו וגופו, פיזית, מנסה להיכנס למשרד הוא נדחה בתואנה שהוא כבר בפנים.
מכאן הוא נחשב למתחזה של עצמו, ורצף של אירועים מביכים, משעשעים עד מסוכנים, בהם הוא מגיע למאסר, בתואנה שהוא זה לא הוא. בעוד המערכת שלו ממשיכה בחייו בלעדיו. לצד המאבק לתפוס מחדש בעלות על חייו ועל האדם שהוא, כפי שהוא מכיר את עצמו, הוא חווה תהליך של אובדן הזהות, חיפוש אחר ה"אני" האותנטי, ללא הגדרות והכוונות מסוללות מראש. ה"תקלה" הזאת הופכת למתנה של חייו, היא מאפשרת לו לעצור ולחשב מסלול מחדש מתוך בחירה חופשית מושכלת.
המטריקס בעברית
הספר כתוב כ'ספר טיסה' קלאסי, קליל, הרומן מתגלגל, רצף האירועים קולח וזורם והכתיבה קלה ובגובה העיניים. מה שמאפשר להעלות סוגיות ושאלות פילוסופיות בלי שהוקרא יחוש מועקה מהצפת תכנים מעוררי מחשבה העידן הדיגיטלי.
[youtube_embed youtube_id='https://youtu.be/sb63a472TVs']
אליאב יוצר עולם שהוא מעין תמהיל מעניין המשלב הלקוח מאייקונים שונים בעולמות המדע הבדיוני, החל מג'ורג' אורוול, שסיפרו האל-מותי 1984 הוא השראה ברורה, והקריצה קיימת כבר בבחירת שם הספר, דרך עולם הנשלט בידי אפליקציות המנהלת את בני האדם, על החוקים המנחים אותן, חובבי הז'אנר וחסידי אסימוב, ירגישו בנוח בתפאורה שאליאב יוצר עבורם.
בין הפרקים עולים אזכורים לתופעות שכבר ראינו ביצירות מדע בדיוני באמנות כמו למשל העובדה שהגיבור נמנע לתת לאפליקציה שלו פנים מחשש שיתאהב בה כפי שקרה לכמה בעולמו, החזיר אותי לסרט המופת "היא" של ספייק ג'ונס בכיכובו של חואקין פיניקס (2013), או החוק שאסור לצחוק, מזכיר את המחזה "לימונים, לימונים" של סאם סטיינר שם נאסר להשתמש ביותר מ- 140 מילים. אלמנטים ספרותיים נוספים המתארים עולם בעתיד הלא רחוק, נוכחים ומשלימים את האותנטיות של העולם ברומן, שלכאורה מוחשי לקורא מהכרת הז'אנר.
150 עמודי טקסט, כך שאפשר "לבלוע" אותו במהירות. העלילה בעיקר דנה בלבטיו של אדם על עצמו, שינוי, גיבוש זהות ועד כמה היא יציבה. על הקשר בין סקס לאהבה ומהי התאהבות. כך שגם מי שלא חובב הז'אנר ואפילו טכנופוביים ימצאו בו עניין וירגישו שהעולם המוצג בו קרוב.
קראתי בגרסה הדיגיטלית, שמומלצת גם למי שעושה את צעדיו הראשונים בקריאה ממסך, המבנה של הספר מאוד מקל ובהתחשב בנושא, הקריאה באופן הזה, אפילו מוסיפה קריצה.
על המחבר : יריב אליאב
יריב אליאב, 49, בעל תואר שני בפסיכולוגיה ניהולית ומאמן עסקי, מלווה כבר מעל ל- 20 שנה מנהלים. מפתח המודל 'ניהול ללא תבוסה'. מומחה לליווי עסקים במשברים ושינוי. זהו הרומן הראשון שכתב, בעקבות חוויה אישית בה נרשם לאפליקציה, וכאשר ניסה להיכנס אליה שוב, קיבל מהודעה מהמערכת כי הוא לא יכול להיכנס היות שלפי הנתונים במערכת הוא כבר נרשם ונכנס. החוויה עוררה אצלו שאלות לגבי השליטה של האפליקציות בחיינו ועם פרוץ הקורונה, ובעיקר בתקופת הסגרים, הוא מצא את עצמו משלב את החוויות הללו לכדי סיפור בעתיד הקרוב שניצניו נמצאים בחיינו כבר עכשיו.
כמאובחן בדיסגרפיה, כתיבת הספר היא גם נצחונו האישי.
העתיד שאחרי העתיד
החיבור של אליאב לז'אנר המדע הבדיוני והעולם שהוא יצר עוררו בקרב הקוראים רצון להמשיך לחוות את העולם שיצר ולתהות כיצד נחיה ונבחר בעוד מספר שנים, בעקבות פניות הקוראים יריב אליאב פתח בלוג בשם 2048 יומנו של לוחם חופש, שם הוא ממשיך לתאר את החיים אחרי הספר, דרך עיני הגיבור ובעקבות המסקנות והחוויות שצבר באותה שנה גורלית. היום כשתחום הגנת סייבר הופך לקריטי לא רק לגופים טכנולוגיים, מסחריים ובטחונים, אלא כפי שראינו לאחרונה גם מוסדות אקדמאים ומרכזי מידע, אליאב מעלה שאלות לגבי אבטחת האדם.
2048, יריב אליאב.
הוצאה אופיר ביכורים. 160 עמודים.
עריכה ד"ר טל שחר, כריכה: פסל של דוד אליאב.
לרכישה בחנויות הספרים המובחרות, ובחנויות ברשת לרכישה דיגיטלית>>, או אתר עברית>>.
במייל: contact@yariveliav.co.il