ענת לוין | משבר האקלים – צריך להתעורר לפני שיהיה מאוחר מדי
אנשים ברחבי העולם הבינו זה מכבר שמשבר האקלים אינו עוד אפיזודה חולפת. אנחנו נמצאים בעיצומו של שינוי טקטוני לעבר כלכלת אפס פליטות פחמן (נט זירו) – שהופך, בין היתר, את סוגיית האקלים לפרמטר מרכזי בניתוח של סיכונים פיננסיים ובזיהוי הזדמנויות. ההערכות הן כי מי שיידע לזהות את ההשקעות הנכונות על רקע המעבר לכלכלת אפס פליטות פחמן, עשוי בטווח הארוך לראות תשואות עודפות ויציבות.
אנשים ברחבי העולם הבינו זה מכבר שמשבר האקלים אינו עוד אפיזודה חולפת. לאחר שב-2020 נמדד מספר שיא של אסונות טבע כתוצאה מהשינויים הסביבתיים, שעלו יותר מ-200 מיליארד דולר, מדינות רבות החלו לגבש אסטרטגיות להתמודדות עם המשבר המחריף. האו"ם הגדיר את 2050 כשנת יעד לאפס פליטות פחמן לאטמוספרה, ומדינות ברחבי העולם כבר אימצו מדיניות נוקשה בנושאי אקלים. אנחנו נמצאים בעיצומו של שינוי טקטוני לעבר כלכלת אפס פליטות פחמן (נט זירו) – שהופך, בין היתר, את סוגיית האקלים לפרמטר מרכזי בניתוח של סיכונים פיננסיים ובזיהוי הזדמנויות.
למגזר הפיננסי תפקיד חשוב ומרכזי בהשגת היעדים הללו, ועליו להציג את הסיכונים וההזדמנויות הכלולים מעבר לכלכלת אפס פליטות פחמן ולהתנהל בהתאם אליהם. בבלקרוק ראינו כיצד הראשונים לעסוק בנושא האקלים היו דווקא המשקיעים שלנו, מנהלי כספי הפנסיה והיועצים הפיננסיים. הדור הצעיר מבין את הנושא לעומק, בודק היכן הכסף שלו מושקע ואנו רואים כי תנועת ההון הולכת לשם. אותם צעירים מבינים כי סיכון אקלים שווה סיכון פיננסי – הם מעוניינים להשקיע בחברות שמתאימות עצמן למעבר לכלכלה נטולת פליטות פחמן ופועלות לצמצום ומיגור הפגיעה הסביבתית שלהן.
לצד הסיכונים שמציג המשבר, ניתן לראות בשינוי האקלים ובמעבר לכלכלת אפס פליטות פחמן סוגיות בעלות ערך כלכלי. שינוי המגמה מייצר שלל הזדמנויות פיננסיות, מהם נכסים וחברות יוכלו גם להרוויח אם ינתחו נכונה את המגמות. אנו מעריכים כי מי שיידע לזהות את ההשקעות הנכונות על רקע המעבר לכלכלת אפס פליטות פחמן, עשוי בטווח הארוך לראות תשואות עודפות ויציבות.
כמנהלי כספים, עלינו לנתח לעומק את השינויים המתהווים ולזהות את ההזדמנויות שמציג המעבר לכלכלת נט-זירו. כדי לעשות זאת, נכון יהיה למפות את הסיכונים שמתחלקים לשני סוגים מרכזיים – סיכונים פיזיים, דוגמת הטמפרטורות שהולכות ומטפסות, עליית מפלס המים והזינוק בכמות אסונות הטבע, לצד סיכוני מעבר, שמתייחסים לאופן בו נכס או חברה יתמודדו עם המעבר לכלכלת אפס פליטות פחמן. אנו צופים כי בקרוב מדינות יתחילו להטיל קנסות על חברות מזהמות וכי יהיה קושי לדוגמא לבטח נכסים שאינם מותאמים להתמודדות עם אסונות טבע. חברות שלא יידעו לשנות את דרכיהן עשויות להישאר מאחור ולהפוך ליעד פחות אטרקטיבי להשקעה.
אין ספק כי הקטר הפיננסי יכול וצריך להיות קטליזטור משמעותי לכלכלה החדשה. חברות ניהול הנכסים הפיננסיים מסוגלות להניע את הרכבת, ולעזור לחברות בהן הן מושקעות להבין את חשיבות הנושא ולדחוף אותן לאמץ התנהלות בת קיימא – ואנחנו עושים את זה. יחד עם הרגולטורים והמדינות, נוכל להניע שינוי שיצמצם משמעותית את הפגיעה בכדור שלנו ויטפל באתגר המשותף הגדול ביותר שהאנושות עומדת לפניו.
שינויים תמיד יהיו תהליך ארוך ומורכב, ולכן לנו כמנהלי כספים יש תפקיד במעבר לכלכלת אפס פליטות פחמן. עלינו לעזור לחברות בהן אנו משקיעים ולסייע להן לראות את חשיבות העיסוק בנושא, עבורן. משבר הקורונה הציג לכל אחד מאתנו כמה אנו מחוברים וקשורים האחד לשני, וכמה אירוע בנקודה אחת בעולם משפיע על כולו. ללא אסטרטגיה סדורה ואפקטיבית להתמודדות עם המשבר, נשאיר עולם חולה לילדינו ונפגע בכלכלות שלנו. עכשיו זה הזמן שלנו, המשקיעים, היזמים והחברות, לחשב מסלול מחדש, מתוך הבנה שהשקעה באקלים בטווח הארוך לא רק תניב כלכלה טובה יותר – אלא חיים טובים יותר לכולנו.