מדי פעם אנחנו מקבלים תזכורת כואבת על מגפה בישראל - האלימות נגד נשים
"אורך המכנס שהיא לבשה לא רלוונטי בכלל לדיון. גם לא אם שתתה, או מה התפרש מכוונותיה. מה שרלוונטי הוא כיבוד המרחב, הפרטיות, הגוף והנפש, שלו ובטח ששלה, בכל מחיר": חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי, קורא לחדד את המצפן הפנימי ולהציב את הגבולות האדומים מינקות
מדי פעם אנחנו מקבלים תזכורת כואבת על מגפה משתוללת בישראל, ולא מדובר בקורונה. היא פיזית, מילולית, מינית, נפשית וכלכלית. האלימות כלפי נשים לובשת מגוון צורות והיא מפשיטה את קורבנותיה ומותירה אותן חשופות, אך החברה מתעקשת להסית את המבט ולהתעלם, למרות שהעובדות מעידות על כך שבתנאים המתאימים, זה עלול לקרות לכל אחת.
מאחורי כל כותרת שחושפת מקרה נוסף של אלימות כלפי נשים או אפילו אונס אכזרי, מסתתרות קורבנות בגוף ובנפש, חפות מפשע. לכל קורבן שם, משפחה, קרובים, אופי, חיים. אך אין צדק.
באופן גלוי, פרוץ וחסר בקרה, ילדים, נערים וגברים צורכים ברשת תכנים שמעוותים את התפיסה שלהם על כבוד, מרחב אישי, שוויון והדדיות ביחסים. הם עושים זאת לאורך שנים, ללא היכר ומבלי מפריע, וכשיגיעו לרגע בו יעמדו למבחן לא בטוח אם יעמדו בו.
עוד בנושא:
נורות אזהרה: כך תזהי כבר בתחילת הקשר שאת נמצאת בזוגיות אלימה
לכל אישה יש שם: מקרי רצח של נשים בידי בני זוגן או קרובי משפחתן
לישון עם האויב: נשים שניצלו מרצח ע"י בני זוגן - שוברות שתיקה
את לא לבד - איגוד ומרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית
אנחנו מזדעזעים, מגנים, מדברים על כך עם הילדים אך האם זה מספיק?
על מערכת החינוך ועלינו מוטלת האחריות להיכנס בעובי הקורה ולחנך את ילדינו לנהוג אחרת, לנהוג נכון, ולנהוג כך מתחילת הדרך ללא שום אופציה לסטות. רק באמצעות חינוך, הסברה, אכיפה והגברת הענישה נוכל לצמצם את התופעה ולמנוע פגיעות נוספות. יש הרבה מקום לדון על כך, לא רק בתנועות הנוער ובתכניות העשרה, אלא גם בין כותלי בית הספר, בבית ובפעילויות הרשות המקומית.
כאישי ציבור, הורים, חברים וחלק מהחברה הישראלית, מוטלת על כל אחד ואחת מאתנו האחריות ללמד את הדור הצעיר על כבוד עצמי וכבוד הדדי. עלינו להציב את הגבולות האדומים מינקות. יש לחדד את המצפן הפנימי ואסור לנו להותיר מקום לספק כי "אין ספק מוציא מידי ודאי" - אורך המכנס שהיא לבשה לא רלוונטי בכלל לדיון. גם לא אם שתתה, או מה התפרש מכוונותיה. מה שרלוונטי הוא כיבוד המרחב, הפרטיות, הגוף והנפש, שלו ובטח ששלה, בכל מחיר.
לכל קורבן יש שם, משפחה, אופי, חיים. כדי להיות חברה טובה יותר, עלינו להילחם למען אלה שאיבדו את חייהן, למען אלה שנותרו בחיים אך איבדו את חיותן, ולמען כל הנשים, שרוצות לחיות בביטחון, בנחת ובשלווה.