כדי לעצור את זה - אנחנו צריכים לחזור לבסיס, לדוגמה האישית

"כשאשה או נערה מפחדת ללכת לבד ברחוב – זה גם עלינו. כשמנקודת מבטה של אשה היום-יום נראה לפעמים כמלאכת הישרדות – זה גם עלינו. לא נותיר אותן לבד במאבק הזה, לא נתיר אותן ולא נעמוד מנגד": יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק (בוז'י) הרצוג קורא לכולנו לקחת אחריות

יצחק בוז'י הרצוג
יצחק בוז'י הרצוג | צילום: ללא קרדיט

אין סוף הדיווחים האיומים,
על אירועים שהדעת לא מצליחה לתפוס בכלל,
על אירועי אלימות נגד נשים,
ובוודאי מקרי האונס המחרידים –
מחייבים את כולנו לפעול.

כדי לעצור את זה –
אנחנו חייבים להבין שקרה לנו שבר כחברה,
שבר כבני אדם,
שבר ביחסים שבין בני אנוש.

עוד בנושא:

נורות אזהרה: כך תזהי כבר בתחילת הקשר שאת נמצאת בזוגיות אלימה
לכל אישה יש שם: מקרי רצח של נשים בידי בני זוגן או קרובי משפחתן
לישון עם האויב: נשים שניצלו מרצח ע"י בני זוגן - שוברות שתיקה
את לא לבד - איגוד ומרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית

כדי לעצור את זה - אנחנו צריכים לחזור לבסיס.
לדוגמה האישית.
ללמד מה כן,
על מהותם של יחסים,
איך מבטאים רגשות ואהבה ורצון ואפילו תשוקה,
ואיך מבינים שלכוח אין חלק בדבר הזה.

וללמד עוד דבר,
שכל מה שנלקח בערמומיות ובגזל ובכוח,
כל הישג מפוקפק כזה
הופך אותך לאפס,
לא לגבר.

אונס הופך אותך לחיה.
חיה שפוגעת בטרף והולכת הלאה,
אבל הטרף נותר
פצוע ומצולק ומפורק לאלפי רסיסים,
שמלאכת ההרכבה שלהם נראית ככזו שלעולם לא תסתיים.

אונס הופך אותך לרוצח נפשה של אשה, נערה או ילדה.
למי שלקח מאשה,
מבת אנוש,
את הזכות להיות מה שהיא היתה אמורה להיות,
לפני שלקחת לה את עצמה.

אבל זה לא רק אונס.
זו גם האווירה הכללית שהופכת הכל למותר.
וזה מתחיל, כמו תמיד, בדברים הקטנים.

כדי לעצור את זה – אנחנו חייבים לשנות עכשיו.

ואנחנו חייבים לעצור את זה - אנחנו, הגברים.
אלה בנות הזוג שלנו.
הילדות שלנו.
האחיות שלנו.
החברות שלנו.
אנחנו חייבים לקחת אחריות.

לא נותיר אותן לבד במאבק הזה,
לא נתיר אותן
ולא נעמוד מנגד.

כשאשה או נערה מפחדת ללכת לבד ברחוב – זה גם עלינו.
כשהערות מיניות נסרקות לחלל האוויר וזוכות לתגובות אוהדות – זה גם עלינו.
כשמנקודת מבטה של אשה היום-יום נראה לפעמים כמלאכת הישרדות – זה גם עלינו.
כשנשים חיות בבתים שהם עבורן שדה קרב – זה גם עלינו.

כדי לעצור את זה –
כולנו חייבים לעצור את זה.
כולנו.
נבחרי הציבור וראשי מוסדות המדינה,
גיבורי התרבות והאינסטגרם והטיקטוק.
שחקני כדורגל שעולים על המגרש עם מסר ברור – לא אונסים.
זמרים, מלונאים, בעלי מועדונים.

לעצור את זה
בחקיקה, באכיפה ובהרתעה.
לעצור את זה בחינוך,
חינוך וחינוך.

כדי לעצור את זה –
אנחנו חייבים לזכור לא רק להיות בני אדם,
אלא גם "במקום שבו אין אנשים – (ל)השתדל להיות איש".

עוצרים את האלימות נגד נשים - הצטרפו למאבק