חרדה על פי תפיסת העולם של הרפואה הסינית ואיך "יוצאים מהלופ"
כולנו בחרדה בימים אלו. אי אפשר שלא להיות. לרפואה הסינית יש כלים פשוטים שיכולים לעזור להקל אפילו בקצת על המצב. אלעד יצחקוב, מטפל ברפואה סינית ויפנית במאמר מיוחד לדיגיטל 13 על המנגנון הפיזיולוגי והמנטלי של חרדה וגם ארגז כלים שיסייע לכם להתמודד
כדי להבין חרדה בעיניים של הרפואה הסינית צריך להבין קצת את הפילוסופיה שלה. הרפואה הסינית מתחילה קודם כל בתפיסה שאנחנו מחוברים לעולם סביבנו – לטבע, לאקלים, לאנשים. להכל. בנוסף לחיבור הזה כל מה שקורה בעולם החיצוני סביבנו קורה גם בעולם הפנימי שלנו, ואנחנו נעים כל הזמן על הציר הזה שבין העולם הפנימי והעולם החיצוני. ההרמוניה בין שני העולמות היא שמשפיעה על הבריאות שלנו.
מה שמדהים הוא שהסינים הקדמונים מיפו את התנועות השונות בעולם סביבנו ובגופנו למערכות ולמנגנונים שונים הקשורים זה לזה ואחראיים לתפקודים שונים בגוף. מערכת העיכול למשל קשורה לא רק לעיכול הפיזי אלא לעיכול הנפשי של המציאות, לייצור האנרגיה היומיומית שלנו ואפילו לחוזק השרירי שלנו, ולמחשבות.
כמו כן, השפה שבה מדברים ברפואה הסינית היא ציורית מאוד ולכל איבר או מערכת יש תנועה וכיוון בגוף שהוא אחראי לו, נוסף על התפקודים "המערביים". למשל, הכבד אחראי לזרימת הדם לכל הכיוונים בגוף נוסף על תפקידו כמסנן רעלים, מה שמזכיר מאוד את הגישה המערבית.
לכן, כשמדברים על מחלות וסימפטומים שונים ברפואה סינית, כמעט שלא קיים מצב שיש גורם אחד ברור שיצר אותו והתמונה תמיד מורכבת יותר. חשוב לנו להבין למה. למה אותו מנגנון לא עובד? או כמו בנושא הספציפי שאנחנו מדברים עליו, למה החרדה מופיעה?
אחרי שהבנו קצת את התפיסה הייחודית של הרפואה הסינית, אפשר להעמיק קצת בחרדה. לרוב כשמדברים על חרדה כסימפטום, מדברים על עומס של חום בשפה הציורית, או חשמל בשפה מודרנית יותר, שעולה למעלה בגוף והחוצה ממנו, לכיוון בית החזה והראש, נתקע שם ומפריע לזרימה התקינה של דם וצ'י (QI).
גם הסימפטומים הנלווים לחרדה יופיעו לרוב בחלק העליון של הגוף – אי־שקט, דפיקות לב, קשיי נשימה, חשיבה בלופים, כאבי ראש, קשיי שינה ועוד.
זה מבטא את הקושי של הגוף "לספוג פנימה" את המציאות ולשקוע, וכך נוצר עומס שמתבטא כחרדה. לכן, שאנחנו ניגשים לפתרונות לחרדה, נרצה להתייחס לעלייה של החום העודף כלפי מעלה ולעזור לו לנוע מטה. או בשפה פשוטה יותר – להרגיע את המערכת. אך מה יכול לגרום לעלייה הזו? איך נוכל למנוע ממנה לחזור?
בגדול יש שתי סיבות עיקריות – הסיבה הראשונה, והיא מזכירה מאוד את המציאות כיום, עומס חיצוני גדול מאוד שלגוף קשה להתמודד איתו.
הגוף מנסה לסלק אותו, להדוף אותו. ככל שהמצב קשה יותר לעיכול תיווצר התנגדות גדולה יותר וכך יכולה להיווצר יותר חרדה, על שלל תסמניה, כפי שפירטתי קודם. תופעות כאלו לאורך זמן מחלישות את הגוף, בגלל ההתמודדות הבלתי פוסקת בניסיון לסלק החוצה את המציאות. אי־השקט וחוסר מנוחה מובילים אותנו לסיבה השנייה להופעת חרדה, והיא חולשה.
הגוף שלנו בנוי ממערכת איזונים. הסינים הקדמונים קראו לזה יין ויאנג (YIN/YANG), שני ניגודים של אותו השלם. שני הצדדים של אותו המטבע – שמיים וארץ, מעלה ומטה, יום ולילה, פעולה ומנוחה ועוד. כשהגוף שלנו כל הזמן פועל באי־שקט ולא נח כמו שצריך, מנגנוני הריפוי שלנו נפגעים
ואנחנו נעשים רגישים ופגיעים יותר. דוגמאות לכך הן אנשים שנעשים עצבניים כשהם לא אוכלים, או כאבים שמופיעים אחרי לילה ללא שינה.
במקרה של חרדה, חוסר שינה, חשיבת יתר וחוסר באכילה מאוזנת הופכים את הגוף לרגיש יותר לסביבה ועקב כך סף החרדה יורד.
בעצם ככל שאנחנו נמצאים זמן רב יותר בחרדה, נהיה חרדים יותר ויותר. אז איך אפשר לעצור את זה? איך יוצאים מהלופ? כדי להתמודד עם חרדה בטווח זמן הארוך צריך להבין שיש דברים שהם מחוץ לשליטתנו. אין לנו אפשרות לשנות את המציאות במדינה כרגע. במה כן נוכל לשלוט?
אפשר להימנע ממה שמייצר חום וחשמל עודף במערכת העצבית שלנו. להימנע ככל האפשר מחומרים ממריצים, כמו קפאין וסוכר. לנסות לצמצם חשיפה לחדשות, פחות זמן מסכים, לא להתיש את הגוף בעבודה ממושכת או פעילות גופנית אינטנסיבית מדי. לא להגיע למצבים של רעב.
ומה כן אפשר לעשות?
* להקפיד על שעות שינה. ללכת לישון בשעה סבירה ולישון 7–8 שעות.
* לאכול אוכל מבושל ומנחם. עדיפות לפחות סלטים טריים או מזונות קרים, כמו מוצרי חלב ולחמים. לאכול בכמויות קטנות יחסית כדי לא להעמיס על מערכת העיכול.
* לתרגל נשימות לבטן התחתונה ולא נשימות חזה – מניחים יד על הטבור, מכניסים אוויר ובו־זמנית מנפחים את הבטן. מנסים לא לנפח את בית החזה. לפעמים דרוש לכך תרגול קצר, אבל בסוף זה עובד. זוהי טכניקת נשימה שמרגיעה את הדופק ומפחיתה מתח וחרדה. כדאי לתרגל כמה פעמים ביום למשך כמה דקות ולפני השינה.
* לחמם את הבטן התחתונה בעזרת כרית חמה. ניתן לשלב יחד עם הנשימה הבטנית לפני השינה או במהלך היום.
* לבלות בטבע ככל האפשר – אם ישנה אפשרות ללכת יחפים על אדמה או דשא טבעי, זה יעזור לפרוק מתח עודף מהגוף.
* התעמלות פיזית מתונה – לזוז, לעשות מתיחות, לשהות בשמש ככל האפשר.
* לטפל בעצמנו בטיפולים משלימים, כמו דיקור סיני וטיפולי מגע כאלו ואחרים. החוסן שלנו יעזור לנו להתמודד ולעזור לסובבים אותנו ככל האפשר.
לסיכום, לרפואה הסינית יש כלים רבים להתמודד עם חרדה, אבל כל אדם שונה מרעהו. אני ממליץ לכם לנסות את מה שכתבתי, לראות למה אתם מתחברים ומה עובד לכם, ואם אתם חווים קושי כדאי לפנות לאיש מקצוע לתמיכה.
***
המאמר נכתב על ידי אלעד יצחקוב, מטפל ברפואה סינית ויפנית, מטפל במחלות כרוניות ומורכבות, מרצה ומנחה קליני במכללת רידמן. מטפל בקליניקות פרטיות בכפר מלל ובמרכז רפואות ברמת אביב. מגיש הפודקאסט "חכם סיני פעם אמר" בנושא הפילוסופיה של הרפואה הסינית לקהל הרחב.
להאזנה לפודקאסט
לדף הפייסבוק
לדף האינסטגרם
עריכה לשונית של המאמר - דפי בר אילן