מה אומרים כשאין מילים? המילון שיסייע לכם לדבר עם הילדים על המצב
איך מסבירים לילדים מהי אזעקה, מה מספרים להם על המילואים שאבא או אמא הולכים אליהם - ולמה כולם אומרים כל היום "חמאס" ו"עזה"? בעקבות הימשכות המלחמה, בעמותת "גושן" יצרו מילון מיוחד שיסייע לכם לדבר עם ילדיכם על המצב הביטחוני. וגם: שישה עקרונות שחשוב להקפיד עליהם בשיחה עם הילדים
בעקבות המלחמה שפרצה לפני עשרה ימים, עמותת "גושן", שפועלת למען רווחתם ובריאותם הפיזית והנפשית של ילדים, הוציאה מילון מונחים מיוחד לילדים. המילון מציע ניסוחים שונים לאותה המילה, וכלים לניהול שיח, בהתאם ליכולת ההורים לספר וליכולת של הילדים לשמוע. זהו כלי שיכול לסייע להורים למצוא את המילים במהלך שיחות עם הילדים, כשיתעוררו שאלות או תחושות מורכבות וקשות.
כתבות נוספות:
- למתחם "חזקים ביחד"
- מדריכת הורים בכירה מסבירה: כך תתחזקו ותשמשו משענת יציבה לילדים בימים הקשים האלה
- איך מסבירים את המצב לילדים? מיכל דליות עונה לשאלות החשובות על המצב
לפני הניסוחים - איך בכלל משוחחים? 6 עקרונות חשובים
1. אמרו את האמת לילדים (גם אם לא את כולה), אבל מצאו את הדרך להגיד אותה באופן שישמור על תחושת הביטחון שהם זקוקים לה. חשוב לא להציף את הילדים והילדות באינפורמציה מפחידה וקטסטרופלית. נסו לתת הסברים אמיתיים, מינימליים, עם אפשרות לשאול שאלות, לתת מקום לתקווה, מוגנות, ביטחון.
2. דברו עם הילדים במילים שהם יכולים להבין. שמרו על קשר עין והוסיפו גם מגע או חיבוק, כדי לייצר תחושה של ביטחון ושיש על מי לסמוך.
3. נסו לקחת נשימה או לעשות משהו שמסייע לכם לשמור על עצמם אסופים, כדי לנהל את השיחה ברוגע עד כמה שאפשר.
4. תמיד שאלו קודם את הילדים "מה אתה יודע?", "מה שמעת?" והזמינו אותם לשאול אתכם הכול. העבירו את המסר שאתם מקור המידע שלהם לדעת מה קורה. אפשר גם להגיד "יש לך שאלות ממש טובות וחשובות. גם לי יש, אבל לא תמיד יש לנו תשובות להכול. ברגע שאדע יותר, אעדכן אותך".
5. לפעמים, גם כשהילדים לא שואלים שאלות, ניתן לראות על פי ההתנהגות שלהם שהם במצוקה כלשהי. על כן חשוב לתת להם מילים, לתווך ולפרש את החוויה הרגשית שלהם. כך הם יוכלו להבין את מה שהם חווים טוב יותר וזה כשלעצמו מווסת ומרגיע.
6. חשוב לסכם את השיחה: תוכלו לשאול - "איך היה לך לדבר על זה?" אם הילד לא עונה, זה גם בסדר. תוכלו גם לומר "זה באמת כבד וקשה. כולנו מרגישים הרבה דברים (כעס, פחד, עצב) ואנחנו ביחד".
מילון המונחים המלא
חדירה - אנשים רעים נכנסו למקום שבו אנשים גרים. זה משהו שכמעט אף פעם לא קורה כי יש גדר ושומרים. כשזה קורה נשארים בתוך החדר עם המשפחה עד שהחיילים יתפסו את המחבלים ואפשר יהיה לצאת.
גדר - מסביב לכל בית, גן או בית ספר, יישוב ומדינה יש גדר שבדרך כלל שומרת על מי שבפנים שלא ייכנסו פנימה אנשים שלא צריכים להיכנס. הפעם המחבלים הצליחו לעבור את הגדר ולהיכנס לחלק מישראל ועכשיו החיילים שלנו עסוקים בלתפוס אותם ולשמור יותר חזק על הגדר כדי שזה לא יקרה שוב.
נעדרים - אנשים שאנחנו לא יודעים איפה הם, והם לא יכולים להתקשר. כולנו דואגים להם ויש המון אנשים עכשיו שמחפשים אותם.
שבויים/חטופים - אנשים טובים שהאויבים שלנו לקחו אותם אליהם והם לא יכולים לחזור אפילו אם הם ממש רוצים. אנחנו דואגים להם ולא יודעים אם ומתי נפגוש אותם שוב אבל אנחנו, יחד עם הרבה מאד אנשים, עושים הכול כדי להחזיר אותם הביתה.
מחבלים/חמאס - אויבים של ישראל שרוצים לעשות רע לאנשים שגרים בישראל. אנחנו עכשיו נלחמים בהם כדי להגן על עצמנו, וכל העולם תומך בנו.
עזה - ליד ישראל יש מקום שקוראים לו עזה, ויש לנו גבול איתו, וממנו באים מחבלים של החמאס ויורים טילים (אפשר להראות להם במפה). אם הילדים שואלים, אפשר להגיד שלשם הם לקחו את האנשים שהם חטפו וכעת הם מסתתרים שם.
אזעקה - רעש חזק עם צליל מיוחד שאומר לנו שעכשיו צריך ללכת יחד למרחב המוגן. אפשר להוסיף שהרעש מסמן שעכשיו יש טילים והמרחב המוגן מגן עלינו.
טילים/רקטות - האויבים של ישראל לפעמים שולחים לכאן דברים שנקראים טילים או רקטות. יש לנו "כיפת ברזל" שהורסת את הטילים האלה כדי שלא ייפלו עלינו.
מרחב מוגן/ממ"ד - חדר מיוחד בתוך הבית/מחוץ לבית שבו הטילים לא יכולים לפגוע. כשנשמעת אזעקה- אנחנו צריכים להיכנס במהירות ובזהירות למרחב המוגן , ושם נהיה בטוחים עד שכבר לא יהיו טילים.
מילואים/צו 8 - אבא או אמא חיילים והם יצאו עם עוד חיילים לעזור לאנשים שצריכים עזרה. כמו שאבא או אמא יוצאים כל יום לעבודה, הפעם הם לא יצאו לעבודה אלא הלכו לצבא.
חללים - אנשים שמתו במלחמה ועכשיו הם בלב ובזיכרונות שלנו.
לוויה - כשמישהו מת, הגוף שלו כבר לא מרגיש כלום ושמים אותו באדמה, במקום מיוחד שנקרא בית קברות. לשם מגיעים כל האנשים שאהבו אותו כדי להיפרד ממנו.
לשבת שבעה - אחרי שאדם מת, המשפחה שלו נשארת בבית במשך שבוע, ולבית באים חברים כדי לבקר ולספר ביחד סיפורים ולהמשיך לזכור אותו.
התוכן נכתב ע"י עמותת "גושן" ופרופ' תרצה יואלס.