חשיפה

כללי

חשיפה (מאנגלית: Exposure) היא הפעולה שמתרחשת כאשר לוחצים על כפתור הצילום – הצמצם נפתח לשבריר שניה וחושף את השבב הרגיש לאור שמאחוריו. אור חודר דרך העדשה ופוגע בו.

חשיפה ידנית

במצלמות דיגיטליות ובמצלמות קונבנציונליות לא ישנות במיוחד, ישנו רכיב שמודד את עוצמת האור ומכוון אוטומטית את זמן החשיפה.

עם זאת, לעיתים רוצים לבצע שינויים בחשיפה האוטומטית. בדרך כלל המצלמות הזולות והפשוטות לא יתמכו בשינוי חשיפה.

פרמטרים חשובים לחשיפה ידנית:
עדיפות חשיפה (Exposure Priority – מסומנת במצלמה באמצעות Tv או T) - היכולת לבקש מהמצלמה לחשוף במשך זמן מסויים. המצלמה תפתח את הצמצם במידה הדרושה כדי לקבל חשיפה טובה.

פיצוי חשיפה (Exposure Compensation) – אפשרות לבקש מהמצלמה לחשוף קצת יותר או קצת פחות מהחשיפה האוטומטית. שימושי כאשר המצלמה מודדת באופן שגוי.

לדוגמה: בזמן צילום ויטראז' בכנסיה אנחנו מעוניינים לקבל את הצבעים כהים יותר ואת הרקע שחור (כלומר: חשיפת חסר – Underexposure). במקרה אחר אנחנו מנסים לצלם חבר על רקע בהיר ולא רוצים לקבל פנים כהות, לכן נבחר בחשיפת יתר – Overexposure. בדרך כלל אפשר לבחור ערכים החל מ--2EV ועד +2EV כלומר מחשיפה של רבע מהזמן האוטומטי ועד פי ארבעה.

חשיפה מדורגת (Bracketing) – פיצ'ר הגורם למצלמה לצלם מספר תמונות עוקבות (בדר"כ 3), בכדי שנוכל לבחור אחר-כך את המוצלחת מביניהן. אחת תהיה עם חשיפה אוטומטית, השניה עם תת-חשיפה והשלישית עם עודף חשיפה.ה

נעילת חשיפה (Exposure Lock) – האפשרות לכוון המצלמה על אובייקט מסויים ולבקש מהמצלמה למדוד את החשיפה הדרושה. המצלמה נועלת את נתוני החשיפה ומשתמשת בהם בצילום הבא (שיכול להיות על אובייקט שונה לחלוטין).

חשיפה ארוכה

כלל אצבע אומר שצילום באורך מוקד של n מ"מ דורש חשיפה מקסימלית של 1/n שניות. חשיפה הגדולה מכך תגרום לתמונה מטושטשת עקב רעידות היד ולכן מחייבת שימוש בחצובה. מנגנון ייצוב תמונה, הקיים היום בהרבה מצלמות דיגיטליות עם זום גדול, יכול לאפשר חשיפה ארוכה יותר (עד פי ארבעה).

למה זה טוב? חשיפה ארוכה (בליווי חצובה או משטח יציב) משמשת לצילומי לילה או צילומים בהם רוצים להשיג אפקט של תנועה (כגון טור של מכוניות או מפל מים).