לא צריך את פורים
רק פעם בשנה? באינטרנט תוכלו להתחפש מתי שבא לכם. לא משנה אם אתם וירוסים או מנועי חיפוש, ברשת תוכלו להתחזות עד דלא ידע

נסו להתחפש פעם ביום שהוא לא פורים ותראו אם אנשים יבינו את הבדיחה: לא נראה לנו שהלקוחות ישתגעו על הבחור עם הרטייה והתוכי המפוחלץ על הכתף, וגם הבוס בטח לא יאהב את הפוקימון שהתחיל פתאום לחטט לו בדוחות הכספיים.
אבל באינטרנט, הסכנה הכי גדולה היא גם הדבר היפה ביותר, כשהאנונימיות מאפשרת לכל אחד להיות כל מה שרצה להיות ולא העז וללא כל תלות בלוח השנה היהודי: קבלני עפר רגישים מעוניינים לפרסם שירה בסתר? אין בעיה, האינטרנט סופג גם את המטאפורות הקלוקלות ביותר. סוכני ביטוח מקריחים רוצים להיות "לירנוש12מההמממת!!" – אין בעיה, מצאו את גוון הוורוד האהוב עליהם וצאו לכבוש את הצ'טים. הרשת מלאה התחזויות ותחפושות, והנה טעימה קטנה מהן:
לא, זה לא יתקן לכם את המחשב
1. ווירוסים – כמו הילדים, שיודעים לבחור את התחפושת הכי חמה של השנה, אף ווירוס כבר לא מתחזה למלכת אסתר. התולעים ואחיותיהן הזדוניות יודעות בדיוק מה חסר לנו והן טורחות להסתוות לדבר שהכי היינו רוצים באותו רגע. כך בשיא ההיסטריה של באג 2000 יכולתם למצוא ווירוסים המתחזים לטלאי תיקון לקטסטרופה שאיימה לשטוף את העולם ומאוחר יותר וירוסים המתחזים להתקנות של תוכנות צ'ט פופולאריות. כמו השמנה של השכבה, שבחרה דווקא בפורים ללבוש מיני קצרצר במיוחד, גם לווירוסים אין בושה: רבים מהם, תחת מסווה של טלאים ועדכוני אבטחה, יפתו אתכם להתקין אותם ומשם הדרך לאיבוד אוסף תמונות החתולים שלכם קצרה.
גורילת הקטיפה
2. מכירים את הילד המעצבן עם מסכת הגורילה שבחסות האנונימיות נותן לכולם כאפות ואז בורח? גם באינטרנט אפשר ללבוש מסכה, וישנן דוגמאות רבות לאנשים שבחרו באנונימיות ותחת כנפיה נכנסו באם-אמא של כל מי שלא העזו לירוק לו בפרצוף בצורה ישירה. כך העיתונאית והעורכת דבורית שרגל שתחת הפסבדון המוזיקלי "velvet underground" פרסמה ביקורת לא כך כך בונה על עולם התקשורת הישראלי, עד שנחשפה ביוני 2006 ומאז המשיכה לעשות בדיוק את אותו הדבר. דבר דומה עשה הבלוג "עומדים בשער" לעולם עיתונאות הספורט, עד שרביב שכטר, עודד קרמר ושלמה מן, נחשפו בתור כותביו. כאן הסיפור נגמר פחות יפה, בתביעות על הוצאת לשון הרע מצד אתר הספורט One. גם הילד עם מסכת הגורילה חוטף תמיד מכות בסוף, מסתבר.
גם אני מחפש ב-לגוג
3. תמיד יש את הילד שטרח, התאמץ, גזר, הדביק, שלח את אמא לקנות חומרים באמצע הלילה – ובסוף אף אחד לא ממש מבין למה הוא התחפש. כמו שלא כל ילד שמצמיד מגהץ למצח הופך אוטומטית להארי פוטר כך גם קשה מאוד להיות גוגל, האחשוורוש של האינטרנט, אבל יש אתרים שממש מנסים. אז יש את זה שעשה הכל נכון, אבל סבתא תפרה לו את התחפושת הפוך, יש את הילד שאימא שמה לו בטעות חשיש באוזני ההמן ומאז הוא לא מוצא כלום ואת זו של ההXקר הNגJ*2 של הכיתה. ואז יש את האוטסיידרים: הילדה הארטיסטית, הילד העני, והילד האתיופי הקטן.



